מסע הזיכרון המרגש של יתומות הפיגוע: "אמא שלכן הצילה אתכן ממוות"

אפרת ושחר בן שלום (משה) היו תינוקות כשהוריהן נרצחו וכשאומצו על ידי דודתן. זה היה לפני 14 שנים, והן כמובן לא זוכרות דבר מהאירוע, לא זוכרות את הוריהן הביולוגים. המשפחה המאמצת היא היחידה שהכירו. אבל בזמן האחרון, בעקבות גל הפיגועים ובעיקר בגלל הטרגדיה של משפחת הנקין, הפצע נפתח והן החליטו לסגור מעגל

מסע בעקבות ההורים שלא הכירו: באוגוסט 2001 נרצחו בני הזוג יניב ושרון בן שלום, יחד עם אחיה של שרון - דורון סוורי - בפיגוע ירי בכביש ירושלים-מודיעין (443). שתי הבנות הקטנות של הזוג, אפרת בת השנה וחצי ושחר שהייתה בת כחצי שנה, נפצעו קל בלבד. דודתן אודליה משה החלה לגדל את הבנות לאחר הטראומה. כיום, על רקע גל הטרור ובמיוחד רצח בני הזוג הנקין שהזכיר במיוחד את אותו פיגוע, השתיים יוצאות למסע לגלות מחדש את ההורים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

אין לשתיים שום זיכרון מוחשי מההורים: כיום הן נוברות בין התצלומים הישנים ומחטטות בין הפריטים. "אני מרגישה שאני כן מכירה אותו, כל הזמן אני מגלה עוד משהו. אני בקושי מכירה אותם, אבל לאט לאט אני מוסיפה עוד פרטים", מספרת אפרת, כיום בת 15.

בלב המסע הן נוסעות למפגש בזירת הפיגוע עם הפרמדיק שטיפל בהן והציל את חייהן, 14 שנים לאחר הרגע ההוא: מיכאל זמיר, כיום עורך דין בסנגוריה הציבורית, נזכר כי הוא היה הראשון בזירה וראה את המראות הקשים, אך גם זיהה שהבנות שרדו את הפיגוע.

הוא שחזר במפגש המרגש איתן כיצד נאבקו על חיי אביהן במשך 30-40 דקות. הוא סיפר לבנות הנרגשות כיצד אמן הצילה אותן בתגובה מהירה ונחושה: "כשהתחילו לירות על המכונית, אמא שלכן נשכבה עליכן, גוננה עליכן. זה חיבוק של אמא. אמא שלכן גיבורה, היא הצילה אתכן בגופה".

"הייתן כל כך מתוקות בתוך הכאוס הזה, לא בכיתן. את חייכת אצלי בידיים, ובכל פעם שאני עובר פה אני זוכר את הרגע הזה", הוא סיכם בזיכרון נוגע ללב מהאירוע.