התגלתה הוכחה ליישוב יהודי לחופי הכנרת

חפירות של אוניברסיטת חיפה בחוף "כורסי" בכנרת, חשפו תגלית ארכיאולוגית בת 1,500 שנה, המהווה עדות לקיומו של יישוב יהודי לחופי הכנרת. "קיומו של יישוב יהודי בחופיה המזרחיים של הכנרת הוא דבר נדיר מאוד", סיפרו הארכיאולוגים שמאחורי התגלית

כיתוב בעברית משנת 500 לספירה

עדות ארכיאולוגית ראשונה ויחידה מסוגה מוכיחה את קיומו של יישוב יהודי סמוך לכנרת. בחפירות של אוניברסיטת חיפה בגן הלאומי "חוף כורסי" שבגולן, נחשפה כתובת באותיות עבריות החקוקה על לוח שיש גדול בן 1,500 שנים.

 רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

"עדות ראשונה זו לקיומו של יישוב יהודי מחזקת את הסברה שהייתה עד כה בגדר פולקלור, כי היישוב הוא 'כורסי' - המקום שבו ביקר ישו וביצע את 'נס החזירים' המפורסם על פי הברית החדשה", אמרה אחת ממנהלות החפירה, הפרופסור מיכל ארצי, ממעבדת האטר במכון ללימודי ים ע"ש רקנאטי באוניברסיטת חיפה.

על קיומו של יישוב עתיק בצפון מזרח הכנרת היה ידוע כבר בשנות ה-60, כשהפרופסור אבר רבן מאוניברסיטת חיפה, יחד עם מנדל נון מקיבוץ עין גב, מצאו שרידים של שובר גלים גדול מתחת לפני הים במסגרת סקר שערכו. מאוחר יותר במרחק לא רב, נמצאו שרידים של עיר שעיקר מאפייניה היו של אתר נוצרי מהתקופה הביזנטית (המאה החמישית לספירה).

הירידה במפלס הכנרת אפשרה את הגילוי

הירידה החדה של מפלס הכנרת אפשרה עתה לחוקרי מעבדת האטר ולמנהל החפירות ד"ר חיים כהן לחזור לחפירות באזור שובר הגלים, אבל שום דבר לא הכין אותם לגילוי יוצא הדופן: לוח שיש עשוי חתיכה אחת בגודל של 150 / 70 ס"מ ועליו כתובת בשפה הארמית באותיות עבריות, כשהחוקרים כבר הצליחו לקרוא שתיים מהמילים: "אמן" ו"מרמריה".

פירוש המילה "מרמריה" הוא ככל הנראה "שיש", אולם יש בין החוקרים כאלה הסוברים שהמילה רומזת על מריה אמו של ישו. לדברי החוקרים, כתובת בעברית משנת 500 לספירה מעידה על יישוב יהודי או יישוב מעורב. לאור זאת, הם הוסיפו, ההנחה המקובלת ביותר היא ש-500 שנים קודם לכן היישוב היה יהודי לחלוטין.

"קיומו של ישוב יהודי בחופיה המזרחיים של הכנרת הוא דבר נדיר מאוד", אמרה הפרופסור ארצי. "עד היום לא הייתה לנו שום הוכחה לכך שיישובים יהודיים שנעלמו עם השנים, אכן התקיימו באותה תקופה לחופי הכנרת, פרט למגדל".

מעבר לכך שהכתובת מעידה על שורשים יהודיים ליישוב, היא ייחודית מבחינות נוספות - ולמעשה היא הראשונה מסוגה שנמצאה בארץ. מרבית לוחות ההקדשה מתקופה זו היו עשויים פסיפס והוטבעו ברצפת המתחם ואילו כאן מדובר בלוח ההקדשה הראשון מסוגו שנחקק על שיש, שהוזמן באופן מיוחד מיוון.