גל הטרור: מי עומד מאחורי הפצת ההודעות השקריות ברשת?

ככל שהמציאות הביטחונית הולכת ומסתבכת, כך גל השמועות בווטסאפ וברשת הולך וגובר. החל מהתרעות שווא על מחבלים במרכזי הערים, דרך מידע על פצועים והרוגים שטרם נמסרה הודעה למשפחותיהם, ועד מתיחות חסרות טעם. פסיכיאטר, איש צבא ומומחה סייבר מנסים לשרטט קווים לדמויותיהם של מפיצי השמועות שמצליחות להקפיץ מדינה שלמה

מיהם האנשים שמחורי השמועות?

בקיץ 2014 התמודדה מערכת הביטחון עם שני מבצעים שהתגלגלו לפתחה. מלבד המכשולים הצבאיים, גופי הביטחון בישראל נאלצו להתמודד לראשונה עם קושי נוסף: השמועות ברשתות החברתיות וב"ווטסאפ". כמו בקיץ ההוא, גם במסגרת גל הטרור הנוכחי מופצת מדי יום עשרות שמועות בנוגע לפיגועים ואירועים ביטחוניים, שבמרבית המקרים מתבססות על מידע שקרי.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

במרכז התופעה, עומדת יכולתו של כל אזרח במדינה ליהנות משטף של מידע בקלות מופתית. כך מדי יום, אנו מוצפים בכמויות אדירות של מידע ונחשפים לפרסומים מידיים שבמקרה הטוב לא נבדקו ואושרו על ידי גורם רשמי כלשהו, ובמקרה הרע - במידע שקרי לחלוטין. מאחורי השיתופים הללו עומדים גורמים רבים, לעתים בעלי אינטרסים, שאנשי מקצוע מתחומים שונים מנסים למצוא מאפיינים לדמותם.

הפרופיל הראשון שניתן לשרטט לאופיו של מפיץ השמועות הוא "הטרול המקצועי". "מדובר בקבוצה של אנשים שיש להם אג'נדה פוליטית או חברתית, והם רוצים לקדם רעיון מסוים", הסביר ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר מומחה המנהל את מרכז 'רזולוציה' ליישומים פסיכולוגים מתקדמים. "הם מעוניינים לשכנע בצדקת דרכם ולכן הם מעבירים מידע שחלקו מבוסס על אמת וחלקו מבוסס על שקרים". ד"ר לוינסקי ציין כי המידע מנוסח באופן שמניע אנשים לפעולה ובכך הם משיגים תגובה מקסימלית. "הצורך של הקבוצה הזאת הוא אידיאולוגי - להפחיד נגד ערבים, נגד משרד הבריאות, נגד חיסונים וכיוצא באלו. תמיד יש אג'נדה".

"מחפשים את הריגוש"

מפיץ שמועות אחר שאותו ניתן לאפיין זוכה לכינוי "חובב הריגושים". קצין בכיר באגף כוח האדם בצה"ל מסביר כי אנשים הנמנים עם פרופיל זה למעשה מפיקים מעין ריגוש מעצם ההעברה הטכנית של המידע והפצתו לפני כולם. "הם רוצים להגיע לפני אחרים למידע, אך הם לא אחראים ומאוד לא תמימים", הסביר. הקצין נזכר באירוע הנגמ"ש שהתרחש במבצע ב"צוק איתן", במהלכו הופצה רשימה של חיילים שהיו אמורים להיות בו, אך לאחר מכן התברר כי היא לא היתה נכונה במלואה. "גם אם המידע הזה נכון, למשפחה שבנה הופיע ברשימה נגמרו החיים. הפצת ההודעה מוסיפה להם סבל. אי אפשר לדעת היכן הידיעה הזאת תופסת אותם, בצורה כל כך לא אחראית".

הקצין הבכיר מציין שבגל הטרור האחרון חומרת התופעה עלתה דרגה לאחר שהחלו להפיץ תמונות של חיילים שנהרגו לפני שהמשפחה קיבלה על כך הודעה. "במקרה אחד הופצה תמונה עם כיתוב, ש'צהל מודיע ש...' והיינו רק בדרך למשפחה. היוזמים של ההודעות האלו, מפיקים מזה תועלת הזויה, וקשה נורא למזער את הנזק כשאתה בדרך לאמא שטרם קיבלה את הבשורה הקשה". רק השבוע דווח שבנו של אחד הנרצחים בפיגוע הטרור בתל אביב גילה על כך בנסיבות דומות - בוואטסאפ.

המפחידים: "נמשיך לפגוע בכם"

במצבים של הסלמה ביטחונית בהם גם גל הטרור הנוכחי, מופצות הודעות בטלפונים הסלולריים בעלי אופי של הפחדה ישירה. "אנחנו נגיע לפגוע בכם", נכתב בהודעה שהגיע רק בשבוע האחרון לאלפי אזרחים בישראל. לטענת גלעד האן, חוקר עבירות ופשעי מחשב, הודעות מסוג זה משותפות על ידי אנשים הנמנים עם פרופיל אחר - גורמים עוינים המבקשים לזרוע פחד ובהלה, לרוב על רקע של לוחמה פסיכולוגית.

"ההודעות האלו אכן עושות את העבודה", הסביר האן. "אנשים רואים שההודעה חתומה ע"י ארגון חמאס והם נלחצים. ההודעה הזאת היא כביכול אישית, ואנשים לא מבינים איך זה הגיע לטלפון הנייד שלהם". האן מציין שהחתימה הרשמית בהודעה, גם אם היא לא נכונה, מצליחה לייצר בהלה אצל ילדים ומבוגרים כאחד כי הם סומכים על אותם גורמי ביטחון. במקרים מסוג זה, האן מציע לשים לב לאופי ההודעה ולהימנע משיתוף מיידי. "ניתן לזהות הודעה שקרית על ידי תשומת לב למילים, לניואנסים לכתיב לא נכון ולניסוח לא רשמי".

"חייך, אכלת אותה"

לצד המאיימים, האן מונה סוג נוסף של מפיצי הודעות: "ילדים שעושים מעשי קונדס. הם למעשה מחפשים העצמה וחיזוקים ובשיתוף ההודעה הוא משיגים זאת". האן הוסיף כי בדרך כלל מופצים סיפורים בדיוניים לחלוטין שמתאפיינים בכיתובים כמו "תברחו מהמקום הזה, נורא מסוכן כאן". "כשמגיבים להם להודעה אז זה עושה להם טוב". בהקשר זה, הפסיכיאטר ירדן לוינסקי כינה את מפיצי ההודעות "ליצנים". "מדובר באלו שרוצים לראות אם הם מצליחים להניע אנשים לתגובה ומעוניינים שההודעות שלהם ישותפו", הסביר.

אלא שהמומחים לא מסתפקים רק במפיצי ההודעות, ותולים את האשמה בגורם נוסף: "המשתפים". "מדובר באלו שמפיצים את המסרים הלאה ולא חושבים", הסביר ד"ר לוינסקי. "לרוב מדובר באדם שהמחשבה שעוברת בראשו - ' אני מפחד, אז אזהיר ואעביר את זה הלאה'". לדברי ד"ר לוינסקי, האחריות במקרה הזה נופלת גם על המשתף עצמו שמעביר את ההודעה ולא רק על מי שיוצר אותה.

ד"ר לוינסקי לא ייחס את התופעה לקבוצת גיל מסוימת באוכלוסייה. "ההנחה המתבקשת היא שמבוגרים יודעים להפעיל שיקול דעת, אבל היא לא נכונה במקרה הזה. רוב המפיצים הם מבוגרים שמעבירים הודעות לא נכונות. מנגנון הפחד בהרבה יותר רציני מההיגיון", טען.

לוינסקי הוסיף כי גם בני נוער שותפים ליצירת הבהלה. "אי אפשר למנוע מבני נוער שימוש בוואטסאפ ולסגור את האינטרנט", אמר. "הפתרון הוא להראות להם שהפצה היא חסרת משמעות, שלא יעבירו כל דבר שמגיע אליהם, ואם כן - שיבדקו אם זה אמת או שמועה".

מניעה או חקיקה?

הנזקים שנגרמים כתוצאה מחרושת השמועות ב"ווטסאפ" וברשתות החברתיות גדולים לאין שיעור. החל מבזבוז משאבים מיותרים מקרב כוחות הביטחון ועד לזריעת בהלה מיותרת בציבור כולו. ככל שגל הטרור הולך ומעמיק כך התופעה הולכת וגוברת, וכוחות הביטחון מתחבטים בין השאר באופן שבו ניתן למזער את הנזקים.

בסין למשל, סוכנות הידיעות "שינואה" דיווחה כי לפני מספר שנים הרשויות עצרו 197 אנשים בחשד שהפיצו שמועות ברשת בנוגע למפולת בשוקי המנויות והפיצוצים הקטלניים בטיאנג'ין. על פי חוקי הממשל הסיני, המנסה לשלוט באופן הדוק במידע המתפרסם ברשת, עלולים העצורים להישלח לכלא למשך שלוש שנים.

סין: מגבלות על האינטרנט

בישראל לעומת זאת, בה מן הסתם אין שליטה הדוקה על המידע המועבר ברשת, אין חוק שמתייחס באופן נקודתי להעברת מסרים שקריים ולשמועות מידיות. יחד עם זאת, במשטרת ישראל מחדדים כי למרות שהפצת הודעה או סרטון שאינם מכילים תכנים האסורים בהפצה על פי חוק אינה מהווה עבירה פלילית, רכיבים מסוימים בהודעות עלולים להיחשב כעבירה כמו התחזות, פגיעה בפרטיות וכיוצא באלו. במשטרה ציינו כי ככל שסרטון או הודעה המופצים ברשת ובאמצעי התקשורת מעלים בעצם הפצתם או בתוכנם חשד לביצועה של עבירה פלילית, הנושא נבחן לגופו על ידי הגורמים המקצועיים הרלוונטיים.

 

בינתיים, מרבית הגורמים מבקשים מהציבור להימנע מההפצה המיותרת, ולו בכדי למנוע סבל ממשפחות שמתוודעות מההודעות השקריות על כך שיקיריהן נפגעו באירוע טרור. "תשימו את עצמכם באותו מקום", אמר הקצין הבכיר באגף כוח האדם בצה"ל. "גם אם קיבלתם ידיעה באופן מאוד תמים, תסתכלו ותנסו להבין מהו מקורה לפני שמעבירים הלאה", חתם.