"סוד קסמו של אבא היה אהבת האדם"

ארז נבון, בנו של הנשיא לשעבר יצחק נבון שהלך היום לעולמו ביקש שאביו ייזכר בעם בזכות יכולתו לאהוב כל אדם באשר הוא. "הוא דאג במשך 24 שעות לגורל המדינה. הרצון לתרום היה חזק ממנו", סיפר

ארז נבון, בנו של הנשיא החמישי יצחק נבון שהלך היום לעולמו (שבת) מתקשה להתרכז באבל על אביו, לנוכח החיבוק שקיבלה משפחתו מהציבור הרחב. "חשבתי שאוכל להתרכז בזיכרון הפרטי ובכאב האישי שלי, אבל בעקבות גל האהבה האדיר שהתקבל במהלך היום הזה בכלי התקשורת, אני מבין שמעתה, הכאב הוא של כולנו".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

נבון הסביר כי הודעות התנחומים הרבות שהגיעו בעקבות מות אביו, והאהדה הגדולה שהציבור ביקש לחלוק לו, הותירו אותו ואת משפחתו מופתעים. "לפני כשנה אחד מאתרי האינטרנט בישר על יום הולדתו של אבי, וההודעה הזו קיבלה 40 אלף לייקים", שחזר נבון. "אבא לא הבין איך זה קורה לו ולמה. אני זוכר אותו אומר 'אני לא נושא משרה ציבורית כבר זמן רב, אף אחד לא חייב לי שום דבר'. ברוח הזו חונכנו: שלא חייבים לנו שום דבר ומעריכים כל יום מחדש את מה שאנחנו מקבלים".

"סוד קסמו היה באהבת האדם השורשית שהיתה כל כך טבועה בו", הוסיף נבון. "אם זה היה השומר בכניסה לבניין שתמיד הוא שאל לשמו, אם זו היתה מלצרית שהוא שאל לארץ מוצאה ומה עושים הוריה, עד לרמה שהייתי אומר לו - 'אבא תניח לה, היא אפילו לא מזהה אותך'".

"כאב של כולנו", הנשיא נבון (יונתן סינדל, פלאש 90)

מדינת ישראל העסיקה אותו 24 שעות ביממה"

הנשיא לשעבר נבון יובא מחר למנוחות בחלקת גדולי האומה בבית העלמין בהר הרצל בשעה 13:00. בנו ארז, סיפר כי אביו נהג עד יומו האחרון להתעניין בנעשה במדינה ודאג לעתידה. "מדינת ישראל היתה חשובה לו עד יום מותו", הסביר. "הוא כאב את כאבה ושמח בשמחתה. זה העסיק אותו 24 שעות ביממה".

יצחק נבון היה למעשה היחיד שכיהן כנשיא המדינה, ובסיום כהונתו חזר לחיים הפוליטיים. "אני מניח שיהיו כאלו שיאמרו שזה לא היה הדבר הנכון לעשות, ולמעשה גם אבי התבטא ברוח זו. אבל הרצון להמשיך לתרום היה גדול ממנו", הסביר בנו.

"העם מחזיר אהבה", נבון (נתי הרניק, לע"מ)

כשנשאל בנוגע למורשת שאביו השאיר, ביקש ארז לזכור אותו בשל אהבת האדם שהיתה טבועה באישיותו. "אני לא זוכר מתקופת כהונתו כנשיא רוזנים, מלכים ונשיאים. אני זוכר את הטיולים שלנו הפשוטים בקיבוצים ובעיירות הפיתוח. אני זוכר שאבא שלי לן במשך שלושה לילות בשכונת התקווה, הוא לא בא כעובר אורח אלא בא לחוש ולהיות עם כולם. ומכאן התודה הגדולה שהעם מוקיר לו היום".