"המופתי דחף את היטלר? זה מגוחך!"

הסערה שחולל נתניהו בשל דבריו על תכנון השמדת היהודים בשואה מגיעה גם לאקדמיה. היסטוריונים מבהירים כי היטלר מעולם "לא נזקק" לעצתו של המופתי חאג' אמין אל חוסייני, וכי האידיאולוגיה הסדורה בדבר ההשמדה נוצרה הרבה לפני המפגש בין השניים

פגישת היטלר והמופתי (הנריך הופמן)

דבריו של ראש הממשלה בכנס הקונגרס הציוני אתמול (שלישי) עוררו סערה לא רק במערכת הפוליטית, אלא גם בקרב אנשי האקדמיה. היסטוריונים טוענים כי נתניהו טעה, כשטען שהצורר הנאצי אדולף היטלר לא חשב על השמדת העם היהודי, אלא עשה זאת בעקבות עצתו של המופתי של ירושלים, חאג' אמין אל חוסייני: "מגוחך לטעון שהמופתי דחף לכך".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

"בראשית הדברים, חשוב לחזור להבהיר שהמופתי לא היה צדיק גדול והיה שמח מאוד אם הגרמנים היו מחסלים את היהודים במזרח התיכון ובצפון אפריקה", הסבירה פרופ' דינה פורת, ההיסטוריונית הראשית של של מרכז "יד ושם" וראש מרכז קנטור באוניברסיטת תל אביב. "הוא הגיע למעמדו בשל המיליטנטיות שלו נגד התנועה הציונית וברור שהוא רצה בפתרון הסופי. אך יחד עם זאת, אין סימוכין לאמירה של ראש הממשלה בנוגע לכך שחאג' אמין אל חוסייני הציע את הרעיון להיטלר".

לדבריה הצטרף גם פרופ' משה צימרמן, חוקר במכון להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית, שטען כי היטלר ממש לא הזדקק בלשון המעטה, להצעה בנושא מהמופתי. "ידוע שאכן התקיימה פגישה בין היטלר למופתי", הבהיר. "בפגישה הזו, המופתי הודה לפיהרר על תמיכתו ואף ביקש סיוע בהקמת ליגיון ערבי, אבל המילים - 'שרוף אותם' לא היו שם. לכן זה מגוחך לטעון שהמופתי דחף לכך. היטלר לא צריך דג רקק מהמזרח התיכון כדי להגיד לו מה לעשות".

"טענת נתניהו מגוחכת" (רויטרס)

"הרצח החל עוד לפני שהיטלר והמופתי נפגשו"

הן פרופ' צימרמן והן פרופ' פורת העידו כי קיימת בעייתיות גם בהקשר של ציר הזמן ביחס לדבריו של נתניהו. "היטלר אמר בצורה ברורה ב-30 בינואר 1939 ברייכסטאג. ש'אם העם היהודי יגרור שוב את העולם למלחמה - התוצאה תהיה השמדת העם היהודי'. לכן אין פה בכלל שום שאלה שהמופתי הלך ונתן לו את הרעיון. זה היה רעיון ברור והביצוע הלך משלב לשלב".

"פגישתם של השניים התרחשה בנובמבר 41, אך הרצח החל כבר הרבה לפני כן", הדגיש פרופ' צימרמן. "עד לתאריך הזה לא היו מחנות ולא היתה השמדה בגז, אך עשרות אלפי יהודים נרצחו בשיטות שונות וההחלטה לבצע זאת כבר היתה קיימת".

בהקשר זה הוסיפה פרופ' פורת כי גם בברית המועצות הובלו יהודים אל מותם בבורות הירי ושבועיים לאחר המפגש בין השניים החלה ההשמדה בגז במחנה חלמנו.

הסכמה, פרשנות ועקביות

קיים קושי לאתר מסמך או פקודה כלשהי בה חתם היטלר בעצמו על הפתרון הסופי. פרופ' צימרמן מסביר: "לא היה סיעור מוחות בנוגע לפתרון הסופי ואופיו. יש שם דינמיקה שאנחנו עוקבים אחריה שהביאה בשלבים את ההחלטה להרוג יהודים בכמויות ואת ההחלטה שלא להשאיר יהודים בחיים".

לדבריו, אחד ממאפייניו הייחודיים של הרייך השלישי נעוץ בדינמיקה של הסכמות, אחר כך הדרגים הנמוכים מפרשים אותן ומביאים אותן לכדי ביצוע.

בהקשר זה הוסיפה פרופ' פורת כי "למרות שלא היתה פקודה חתומה, היא עברה בהסכמה ובפרשנות". בהמשך היא גם התייחסה לסוגיית ההגירה שאותה העלה נתניהו, כהעדפתו הראשונה של היטלר לפני שהוסת על ידי חאג' אמין אל חוסייני.

"נכון שבשלב הראשון, משנת 33' עד 40'הגרמנים מאלצים יהודים להגר מגרמניה. אך עם פרוץ המלחמה, היטלר מצא עצמו עם שלושה מיליון יהודי פולין, מספר שגדל עם הפלישה לברית המועצות. שם החל כבר הרצח, הרבה לפני שפגש במופתי, כלומר יש כבר הרג ולא רק רעיון".