איך מברכים באירוע משפחתי ולפני היציאה לקרב?

"שלום עליכם", "בורך יומכם" ו"בטוב תלין" הן רק חלק מהברכות שיש לומר לעוברי האורח בימי שגרה וחג - כך על פי מדריך שפורסם לפני כ-80 שנה. המילון העתיק מגלה כיצד חשבו האנשים שחידשו את השפה העברית שצריך לברך ולנהוג בנימוס באירועים המשפחתיים, על שולחן הסעודה ואפילו לפני היציאה לקרב

פעם היינו מנומסים יותר: הרבה לפני שכולנו הכרנו את כוכבי "טיסת השוקולד" ולמדנו על המקצוע שבו עוסקת אמו של השופט במגרש הכדורגל, מסתבר שתושבי הארץ הרבו לברך אחד את השני, כמעט בכל הזדמנות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

במסגרת פרסום ישן שהופץ לפני 78 שנים על ידי ועד הלשון העברית, ניסו גדולי תרבות ומחדשי השפה העברית לחבר "מורה נבוכים" בכל מנהגי הברכות והנימוסין - והכל בעברית, כמובן. חברי הוועד שהוקם בשלהי המאה ה-19, בהם המשורר חיים נחמן ביאליק, דוד ילין, ש"י עגנון ומשה צבי סגל, ניסו לקבוע תקן אחיד בנוגע לביטויי הברכה בצורת שאלות ותשובות, שיספק מענה לצרכיהם של דוברי העברית.

"בזיכרונות הוועד נכתב כי הישיבות 'היו מוקדשות לשאלות עיוניות מעשיות שונות'", הסבירה תמר קציר מהאקדמיה ללשון העברית, שם מאורכב המסמך. "רשימת הנימוסים שפורסמה ב-1928 הצטרפה לרשימות מונחים שימושיות כמו מונחי התעמלות, מונחי מלבושים, שמות כלי הבית וחלקיהם, מונחי בנייה ומונחי גני הילדים. אפשר שהמקור לברכות היה בדרישות של אנשים ששאלו את חברי הוועד, או לחלופין ברצונם של חברי הוועד להביא את בשורת הנימוסים לעם".

כך למשל, במסגרת הפרסום שהופץ כעשרים שנה לפני קום המדינה, קבעו חברי הוועד שעל ברכת "שלום" יש להשיב: "שלום וברכה טובה". אם במקרה בורכתם דווקא ב-"שלום עליכם", עליכם היה להשיב "עליכם השלום". כמו כן במדריך צוין כי את הבוקר יש לפתוח בברכת "בוקר ברוך" או "ברוך יומך", שעליה יש להשיב כמובן ב-"ברוך ומבורך" או "יומך ברוך". הבולטת והמעניינת מכולן הייתה דווקא הברכה הנאמרת לפני השינה: "ברוך תלין!", עליה יש להוסיף "וברחמים תקיץ!".

ברכות לשגרה (מתוך המילון, באדיבות האקדמיה ללשון העברית)

הושענה רבא? גמר טוב!

חברי הוועד לא הסתפקו רק בביטויי שלום וחיבה יומיומיים וגם מצאו חלופות עבריות עדכניות שישמשו את דוברי העברית גם בחגי ישראל. כך לדעת עורכי המדריך, על ברכת "לשנה טובה תיכתבו ותחתמו!", יש להשיב - "לאלתר לחיים!". על ברכת "כתיבה וחתימה טובה" המוכרת לנו מהימים הנוראים יש להודות - "וכֵן לְמַר".

בחג הסוכות, מלבד ברכת "מועדים לשמחה!" המזכה במשוב "חגים וזמנים לששון", הציעו חברי הוועד ברכה נוספת. על פי המדריך, בהושענא רבא יש לברך בברכת "גמר טוב" ובתשובת "וכן למר!" ממש כמו בימי הסליחות.

מלבד חגי ישראל, קיימות ברכות הנוגעות לאירועים מיוחדים בחייו של אדם. כך למשל הציעו חברי הוועדה את הברכה המורכת לחתונות וללידות "בסימן טוב ובמזל טוב!", עליה יש להשיב "ה' ישמרהו ויחיהו!". רשימת הברכות המפורטות מגיעה אפילו למצבים שגרתיים למדי כמו שתיית מים המחייבת בברכת  "רפואה וחיים". לבישת בגד חדש מזכה בברכת "תבלה ותחדש", שבמסגרתה מאחלים ללובש שבגדיו יהפכו בלויים פעמים רבות בחייו והוא יזכה במהלכם "להתחדש" כמה שיותר. על שולחן הסעודה יש לאחל לסועדים ש"יערב, יבוסם וימתק" להם, ואילו את המתעטש יש לברך - "מרפא".

כיצד יש לברך בכל מצב? (מתוך המילון, באדיבות האקדמיה ללשון העברית)

בוועד הלשון העברית לא התעלמו מהמציאות הביטחונית בארץ והוסיפו גם את ברכת המפקד לחייליו "חזק ואמץ" המזכה בתשובת פקודיו - "חזק חזק ונתחזק". מדריך הברכות מסתיים במספר ביטויי חיבה וענווה לתושבי הארץ המבקשים לעשות זאת בעברית כמו "נפשי תחתיך", "אהיה כפרתך", ו"עפר אני תחת רגליך", שנשתמרו באופן מסוים עד היום.

לצפייה במילון המלא לחצו כאן