האחים שנספו בשריפה הובאו למנוחות: "תמימים וטהורים"

מאות השתתפו בהלוויית שבעת ילדי משפחת ששון, שנהרגו בדליקה בביתם בברוקלין ונקברים בירושלים. אביהם גבריאל ספד להם: "לך אלי אני נותן את החיוכים שלהם. לך אלי אני נותן את הכל. לא ידעתי שיש כזה מחיר"‎

בבית העלמין בהר המנוחות שבירושלים הובאו היום (שני) למנוחות שבעת ילדי משפחת ששון, שנספו בשריפה שפרצה בסוף השבוע בביתם שבברוקלין. מאות ליוו אותם בדרכם האחרונה, וניסו ולו במעט, לנחם את אב המשפחה גבריאל, בעוד אמם ובתם בת ה-14 שקפצו מחלון הדירה הבוערת, עדיין מאושפזות בבית החולים בארה"ב.

 רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"כתוב בשיר השירים 'דודי ירד לגנו לקלוט שושנים'. מי זה השושנים? זה הצדיקים. הוא יורד ורואה את עם ישראל ולוקט את השושנה. את הפרח בשיא היופי שלו. תופס את הצדיק בשיא הצדקות. שיישאר ככה", ספד האב גבריאל בהלוויית ילדיו. "אין כאלה ילדים אני אומר לכם. אין. כל כך טהורים הם היו".

"הנה לפניכם שבעה כבשים תמימים, אליען, רבקה, דוד, יהושע משה, שרה, יעקב. שבעה שושנים. שבעה כבשים תמימים. הם היו כאלה ילדים תמימים. זה כפרה לעם ישראל. לא ידעתי שיש כזה מחיר", הוסיף גבריאל בעצב עמוק.

"אנחנו לא מבינים את מה שקורה", אמר האב. "אנחנו לא מבינים את התכנית, הדרך להתקיים במצב הזה ובמצב של כל האסונות והגזרות זה להבין שיש תכנית, בשביל זה צריך הכנעה גמורה, בלי זה אי אפשר להתקיים, אי אפשר לחזק את האישה ואת הבת שנשארו. עם ההכנעה אולי אוכל להחזיר את האור".

מצבן של האם והאחות מוסיף להיות קשה

טקס הלוויה, היום (חדשות 2)

בשעות הצהריים נחתו ארונותיהם של שבעת הילדים הצעירים: שלוש הבנות אליען (16), רבקה (11) ושרה (6) וארבעת הבנים דוד (12), יהושע (10), משה (8) ויעקב (5). בטקס האשכבה שנערך להם אמש בניו יורק, ספד להם האב גבריאל בכאב. הוא קרא להמונים שהתאספו: "אהבו את ילדיכם, הבינו אותם, זה הדבר היחיד שמשנה".

משפחת ששון, ארכיון (באדיבות המשפחה)

מצבן של אם המשפחה גייל ובתה ציפורה נותר קשה, והשתיים עדיין לא מודעות לגודל הטרגדיה שנחתה על המשפחה. מחקירת המשטרה עולה כי הלהבות פרצו כתוצאה מפלטת חימום לשבת שהושארה דולקת בשעה שבני הבית ישנו.

ארונות הנספים, היום (דובר רש"ת)

כשפרצה השריפה בבית המשפחה השתתף האב בכינוס דתי במנהטן. בגלל השבת, לקח זמן עד שאיתרו אותו ובישרו לו את החדשות הנוראות. "הוא קרס על ברכיו ובכה, הוא היה הרוס לגמרי", סיפר חברו. בטקס האשכבה, היה זה האב האבל שניחם את ההמונים. "זה מדהים, באנו לחזק אותו ולתמוך בו", אמר אחד מבאי הטקס. "ובמקום זאת הוא זה שחיזק אותנו".