איך נלחמים במתחתנים המטנפים?

צלמים "חוזרים בתשובה" ומוותרים על סכומים מפתים, באזור ים המלח מכפילים פקחים לקראת הקיץ וברשתות החברתיות מתפרסמים פוסטים שעושים שיימינג לזוגות שתועדו מלכלכים את הסביבה במסגרת צילומי החתונה. המחאה נגד צילומי הטראש אומנם גוברת, אך בשטח התופעה המכוערת שמסכנת את הסביבה נמשכת. תמונת מצב מדאיגה

בשבועות האחרונים סביר להניח שנתקלתם ביותר ויותר פרסומים מטרידים של צילומי טרום חתונה בסגנון "טראש דה דרס" (הרסו את השמלה). התופעה אומנם קיימת בעולם כבר מספר שנים, אך לטענת פעילים סביבתיים בארץ הפך הטרנד לקיצוני במיוחד ומסכן את הסביבה. למרות האזהרות של ארגונים ירוקים והמחאה הגוברת ברשת, בשטח נראה כי הטיפול עדיין לא שם קץ לתופעה המכוערת.

התמונה מוכרת, זוגות שיוצאים לשמורות טבע ולחופי הים לחפש את הפריים המושלם בשקיעה רומנטית לא בוחלים באמצעים: הם משפריצים צבע אחד על השנייה ועל כל מה שמסביבם, מעיפים קונפטי ונוצות באוויר ועל האדמה, ומותירים מאחור אביזרים שונים כמו בקבוקי שמפנייה וכוסות זכוכית.

הצילום אולי יפה, אך הנזק חמור ומטריד. אתרי הצילום, שהפופולריים בהם מתרכזים בחופי ים המלח ובחוף פלמחים, סופגים פגיעה קשה - הן בנוף והן בבעלי החיים באזור.

הרעלים נמסים לתוך המים (אודי אבן חיים)


"בתוך הצבעים והקונפטי, שעשויים ברובם מפלסטיק, יש רעלים שמתמוססים לתוך המים ומזהמים אותם", מסבירה מאיה יעקבס מנכ"לית עמותת צלול, הפועלת למען שמירה על הים והנחלים בישראל. "בנוסף, בגלל שתחלופת המים בים התיכון איטית מאד, ולפי מומחים לוקח לטיפת מים 80-100 שנה להתחלף, כל דבר שמשליכים סתם בשביל פריים טוב, יישאר גם כשהנכדים של הזוג יהיו מבוגרים". 

יעקבס מציינת כי כ-100 אלף בעלי חיים ימיים ויבשתיים, החיים בסביבת חופי הים, מתים מדי שנה בעולם כתוצאה ממחנק בשל אכילת חלקיקי פלסטיק או נייר: "זה פשוט מזעזע לראות איך הורסים את הטבע שעוד נשאר לנו".



מי אשם - הצלמים או הזוגות?

יניב שמן היה, לדבריו, מהראשונים בארץ שהחל להתמחות בצילומים מאותו הסוג, אך "חזר בתשובה" כשהבין את ההשלכות ההרסניות. "כשצילמתי את הזוגות הראשונים השתמשתי בצבעים, בנוצות וכן לכלכתי את הסביבה. לא ראיתי את זה ככה. היום יש לי מודעות", הוא מתוודה.

שמן מספר על הביקוש הרב והגובר לתמונות ומציין כי לצלמים לא תמיד קל לסרב. "הזוגות הם אלה שדוחפים את הרעיונות וצלמים מסכימים כי הם רוצים לעבוד", הוא אומר. "יש תחרות רבה בענף אז רוב האנשים נענים להם. אני יכול לספור 200 זוגות שביקשו את זה ממני וסירבתי. אני אישית כבר לא נותן לאף אחד לסנוור אותי תמורת אף סכום".

(אודי אבן חיים)


"מפחדים שלא ייתנו לנו לצלם"

גם צלם החתונות אודי אבן חיים מודאג מהתופעה. הוא מסרב לשתף פעולה ודואג לתעד את הנזקים ולדווח לגורמי אכיפה. "לפני כחודשיים צילמתי באזור המלונות של ים המלח והזדעזעתי", הוא משתף. "הייתי במקום הזה כמה פעמים באותו החודש, בחלק מהן ראיתי אנשים שעושים את זה ובחלק מהפעמים אתה פשוט מגיע ורואה את רצועת החוף מלאה בצבעים וגועל נפש".

התיעוד של אבן חיים הוא חלק ממאבק רחב בתופעה, שבו לוקחים חלק גם צלמים רבים. "אנחנו בקהילת הצלמים די מפחדים שבגלל הדבר הזה לא ייתנו לנו לאף אחד לצלם בשום מקום", הוא מסביר. "לא כולנו כאלה ולא כולנו מלכלכים ככה. הרוב הם בסדר, אבל הצלם צריך לשים גבולות לזוגות. אין שום סיבה לבוא ולשפוך צבע בסביבה - כמו שלא תעשה את זה בבית אותו דבר גם בחוץ".

 "נתחיל את השינוי מהשטח"

ברשת מתגייסים גם כן כדי להילחם בטרנד ההרסני. חלק מהגולשים עושים שיימינג לזוגות המטנפים, מפרסמים תמונות שלהם ומחתימים ועצומות הקוראות לכלות, לחתנים ולצלמים להפסיק זאת.

"אחרי שהתייאשנו מחוסר האכיפה של המשרד להגנת הסביבה, החלטנו להתחיל את השינוי מהשטח עצמו", מסבירה יעקבס. "התחלנו בשבוע מהלך עם שני אתרים מובילים למתחתנים, שבמסגרתו הזאת הוצאנו פנייה לצלמים קודם כל וקראנו להם לא להיות חלק מזה. צלמים שהולכים איתנו מקבלים מדבקה לדף שלהם, מעין תו תקן שנקרא 'צלם צלול', וככה אפשר לראות מי מהצלמים שומר על הסביבה ומי לא".

בנוסף, מקיימת העמותה קמפיין פייסבוק של תחרות בין צלמי חתונות שנקראת "Trash the dress but not the beach". "אנחנו רוצים להראות שאפשר להרוס שמלה באופן יצירתי, בלי ללכלך".

למרות הניסיון לעורר את המודעות מתוך הרשת, האכיפה האמיתית טמונה בגופים שבסמכותם להעניש בפועל את הזוגות או הצלמים בשטח.

במועצה אזורית תמר, שבשטחה נמצאים חופי ים המלח, החליטו להגביר את המאבק בכדי לשים סוף לוונדליזם. בין היתר, מספרים שם, הוכפלה כמות הפקחים המסיירים בחופים ובאתרי הצילום המבוקשים, וכמו כן בימים אלה מסתיימת הקמת יחידת פיקוח שמטרתה לאכוף 24 שעות 7 ימים בשבוע את חוק העזר לאיכות הסביבה. כחלק מהיחידה יעמוד לרשות התושבים והמבקרים מוקד 106 שבאמצעותו ניתן לדווח על השחתת הטבע.

ברשות הטבע והגנים, שבסמכות פקחיה לחלק קנסות למלכלכים, אומרים כי הם יכולים לפעול רק באזורים ספציפיים בישראל - המוגדרים כשמורות טבע."יש היצע מצומצם של חופים שנחשבים לשמורות טבע כמו חוף הבונים, בית ינאי, פלמחים ואשקלון", אומרים שם. "אנחנו מכירים את התופעה ולקראת החודשים יולי אוגוסט שבהם מתרחש לרוב 'בום' הצילומים הגדול אנחנו בהחלט מגבירים את צוות הפקחים שלנו שמסתובב בשטח".

נוסף לכך מפעילה רשות הטבע והגנים קו לתלונות של אזרחים על זיהום סביבתי. "אנחנו מקבלים פניות בנושא, אבל עוד לא קרה שדיווחו לנו על צילומי 'טראש', והגענו בדיעבד והצלחנו לעצור את הזוג או הצלם", מודים ברשות.

במשרד להגנת הסביבה טוענים כי עד כה לא התקבלו במשרד תלונות בנושא, אך קוראים לאזרחים שנתקלים בתופעה להגיש תלונה למשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה. דין עברה על לכלוך רשות הרבים, מציינים שם, הינו עד שנת מאסר או עד 200,000 שקלים עיצום כספי או קנסות הניתנים במקום עד 2000 שקלים ליחיד וכפל קנס אם מדובר בחברה.

"הבעיה בקנסות האלה היא שלפי החוק גם אם רואים את הפסולת עדיין לא ניתן לקנוס את המלכלכים כל עוד הם טוענים שהם עתידים לזרוק את הזבל - כל עוד לא עזבת פיזית את תחומי החוף לא ניתן לתת לך קנס. יש כאן משהו מאד אבסורדי", מעירה יעקבס ומבקשת להעביר מסר לזוגות המאוהבים : "הנזק הסביבתי החמור שנוצר בשביל צילום אחד, יצירתי ומיוחד ככל שיהיה, פשוט לא שווה את זה".