המאגר הביומטרי: כל מה שצריך לדעת

למה המאגר הוא רק רשות? האם המאגר עלול לדלוף לגורמים עוינים? ומה ההבדל בין תעודה חכמה לבין מאגר ביומטרי? כל התשובות לשאלות על המאגר השנוי במחלוקת

ארכיון (רויטרס)

דוח מבקר המדינה החמור שפורסם היום (שלישי) כלל ביקורת על טיפול המדינה במאגר הביומטרי - מסורקים באיכות נמוכה, דרך הליך קבלת החלטות לא מוסדר ועד חוסר בחינת חלופות. אך במה למעשה מדובר? וממה מתנגדי המאגר חוששים? ניסינו לעשות סדר בנושא הסבוך על בסיס הדוח - שעות ספורות לאחר ששר הפנים החליט להאריך את תקופת הנסיון.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

לקריאת הדוח המלא לחצו כאן

מה פירוש המילה ביומטרי?

ביומטריה היא דרך לבטא נתונים פיזיולוגיים שנשארים קבועים בחייו של אדם - כמו תווי פנים מסוימים או טביעות אצבע. את הנתונים מאפיינים בצורה דיגיטלית. תיעוד ביומטרי כולל תעודות זהות, דרכונים ותעודות מעבר עם סימנים ייחודיים לכל אדם. תעודת זהות "חכמה" כוללת שבב (צ'יפ) ועליו המידע הביומטרי.

מה כולל התיעוד הביומטרי בישראל?

האמצעים שמופיעים בחוק הביומטריה הם: תמונה של תווי פנים ותמונות של שתי טביעות האצבעות המורות. ברשות האוכלוסין הסבירו כי מדובר באמצעי זיהוי ייחודיים לכל אדם, ואי אפשר לזייף אותם.

ממצאי דוח המבקר

מדוע יש צורך במאגר ביומטרי, לפי משרד הפנים?

ההצעה למאגר דיגיטלי הכולל את טביעות האצבעות של כל האזרחים נובעת בין היתר מהחשש לזיוף תעודות מזהות: במשרד הפנים התריעו בעבר כי עבירות רבות - בהן הונאה, מרמה, קבלת הלוואות ושימוש בכרטיסי אשראי - נעשות בזהות בדויה באמצעות תעודות כפולות או "גניבת זהות". במשרד הפנים טענו בפרסומים כי "בכל ארבע דקות נגנבת זהות בישראל", אך המבקר קבע כי המדינה לא סיפקה גיבוי עובדתי לטענות.

במשרדי הממשלה טענו בעבר כי קיים גם סיכון ביטחוני בזיוף תעודות ודרכונים - למשל כניסה שלא כחוק לשטח מדינת ישראל ושהייה לא חוקית, הימלטות מחוק, הצבעה בזהות מזויפת ואף פיגועי טרור. על כן, החלו כבר בשנות ה-90 לקדם פרוייקט לאומי במשרד הפנים, במסגרתו יונפקו מסמכי זיהוי שיהיה קשה לזייפם.

ברשות האוכלוסין הסבירו כי יש אבטחה שמונעת זיוף, שכפול או שינוי של התיעוד הביומטרי: "מנגנונים אלה יעניקו לבעלי התעודה או הדרכון ביטחון אישי מפני זיוף וגניבת זהות". כמו כן אמורה התעודה לאפשר גישה לשירותי "מנהל תקין", אך המבקר ציין כי אתרי הממשלה לא ערוכים לכך עדיין.

סילבן שלום ועמדה ביומטרית, ארכיון (פלאש 90)

מה הסכנות במאגר, לפי המתנגדים?

חברי כנסת וארגונים רבים חוששים כי המאגר ידלוף או יימכר לגורמים עוינים, כפי שנעשה בעבר עם מידע משטרתי וגם עם מאגר משרד הפנים ("רשומון"). דוח המומחים של התנועה לזכויות דיגיטליות קבע גם כי קיים חשש להשמטת מידע מכוונת וניסיון להטעות את חברי הכנסת והציבור במידע מסולף באשר למאגר הביומטרי.

"במקום המאגר הביומטרי, אנו ממליצים להיענות לדרישת מבקר המדינה הקודם, ולנפק תעודות זהות חכמות", ציינו המומחים - שזיהו כשלי אבטחה. במספר מדינות קיימות תעודות חכמות עם שבב ללא מאגר ביומטרי מקיף על כל האזרחים, ולכן המומחים ממליצים על תכנית קלה יותר לתפעול ופחות מסוכנת.

כמו כן, ארגונים חברתיים אחרים חוששים משימוש לרעה של הרשויות במאגר תוך פלישה לפרטיות ואף משימוש פלילי במאגר על ידי זיוף תעודות זהות. לכן הוצעו בעבר חלופות, כמו "שיטת ההקבצים" (בה פרטי הזיהוי הביומטרי מובילים לקבוצה של אנשים אף לא לאדם ספציפי ולא חושפים את זהותו אלא בצו משפטי). המבקר קבע כי משרד הפנים לא בחן את החלופה בצורה מספקת.

השר לשעבר שטרית, ארכיון (יונתן סינדל, פלאש 90)

מתי הועבר החוק להקמת המאגר הביומטרי?

מאיר שטרית, שכיהן בעבר כשר הפנים, החל לקדם את החוק והגיש אותו ב-2008. ב-2009, לאחר בחירת הכנסת ה-18, נמשכו הדיונים בהצעת החוק. בדצמבר 2009, לאחר מאבק ממושך בכנסת, אושרה הצעת החוק הממשלתית ל"הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע".

על פי החוק, לתושבים יונפקו תעודות זהות ודרכונים עם שבב אלקטרוני. בתוך השבב יוטמע מידע ביומטרי - תמונה של תווי הפנים ושל טביעות אצבעות. המידע שנאסף, בתהליך שמכונה "הרכשה", יישמר גם בתעודות וגם במאגר מידע מרכזי - למרות שפעילים רבים הזהירו מפני הסכנה בדליפת מידע מהמאגר המאובטח. רשות האוכלוסין היא האחראית להנפקת התעודות החכמות, ובמשרד הפנים הוקמה הרשות לניהול המאגר הביומטרי.

מדוע המאגר מופעל רק באופן התנדבותי?

בשל המחלוקת הציבורית סביב המאגר והחשש לפגיעה בפרטיות ודליפת מידע, נקבעה בחוק תקופת מבחן שתימשך שנתיים. במהלך תקופה זו ההצטרפות למאגר היא על בסיס התנדבותי בלבד. עם תום הניסוי יעלה הנושא לדיון מחודש, בו יוחלט האם לחייב את כל האזרחים להצטרף למאגר באופן מיידי, בצורה הדרגתית או להאריך את תקופת המבחן.

אם בתוך ארבע שנים מיום תחילת תקופת המבחן לא תתקבל החלטה בנוגע להמשך המאגר, החוק קובע כי המאגר והנתונים שבו "יימחקו ויבוטלו". בתקופת המבחן ייבחנו מספר חלופות למאגר הביומטרי והיקף המידע שיש לשמור בו. תקציב הפרויקט להנפקת התעודות החכמות - כ-5 מיליון תעודות זהות ו-5 מיליון דרכונים - הוערך בכ-760 מיליון שקלים. עבור הקמת המאגר הוקצו 46 מיליון שקלים למשך חמש שנים.

אם החוק עבר ב-2009, מתי תסתיים תקופת המבחן?

בדצמבר 2008, עוד לפני העברת החוק, פורסם מכרז לרכישת מערכת להרכשת תמונות פנים וטביעות אצבע והתקנתה בלשכות רשות האוכלוסין. ביולי 2009 הוכרז על זוכה. הסכם ההתקשרות בין הספק ובין רשות האוכלוסין נחתם רק באוגוסט 2010, עקב קיום הליכים משפטיים נגד זכייתו.

תקופת המבחן החלה בפועל, לאחר עיכובים רבים, ביוני 2013: קודם לכן הוגשו עתירות נגד החוק ועובדי רשות האוכלוסין אף החלו בעיצומים. בשנה הראשונה של תקופת המבחן, בה עוסק הדוח, הונפקו תעודות חכמות ל-430 אלף תושבים.