פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן יוצא לדרך

חניוני ענק לאלפי כלי רכב, עבודות חפירה נרחבות ושינויים בהסדרי התנועה החל מאוגוסט - לאחר שנים ארוכות של סחבת, השלב הראשון בתכנית הקמת הרכבת הקלה יוצא לדרך. כל הפרטים על הפרויקט הענק שיעלה מיליארדים וצפוי להסתיים רק ב-2021

הרכבת מתקרבת: אחרי שנים של ציפייה ובעיקר הרבה ביורוקרטיה, רכבת קלה עדיין לא נוסעת בלב ערי גוש דן - אלא שהדרך לשם מתחילה. במסיבת עיתונאים מיוחדת שערכה הבוקר (שני) חברת נת"ע, האמונה על הקמת תוואי הרכבת - הוצג הפרויקט השאפתני שיעלה מיליארדי שקלים וצפוי לחולל מהפכה בתחבורה הציבורית. 

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"המסקנה שהסקנו היא פשוטה וברורה, הזכיינים לא היו מסוגלים בשום דרך להרים את הפרויקט הזה, אז הקמנו את נת"ע", אמר שר התחבורה ישראל כץ במסיבת העיתונאים. "התכנונים לקראת השלמת הקו הראשון מתקדמים וכפי שהבטחתי הרכבת יוצאת לדרך. תחילה מלאה של העבודות עצמן באוגוסט הקרוב".

שר התחבורה דיבר על הקשיים הרבים בדרך: "אם משה העביר את עם ישראל במדבר 40 שנה אצלנו זה הולך לקחת 6 שנים, זה לא יהיה פשוט. היה אפשר לעשות את זה לפני הרבה שנים, זה היה נכון יותר וחוסך הרבה בעיות".

כמה זמן זה ייקח? מה הפתרון לנהגים באזורי החפירות?

עבודות הכרייה של מנהרות הרכבת הקלה, שצפויות לגרום לשיבושי תנועה קשים באזור המרכז בשנים הקרובות, צפויות להתחיל ב-2 באוגוסט בשבעה אזורים בתל אביב וברמת גן. העבודות במתחמים אלה צפויות לארוך בין 3 ל-6 שנים. העבודות צפויות להסתיים בעוד כשש שנים וחצי - באוקטובר 2021, כשהקו הראשון אמור לצאת לדרכו כבר ב-2017.

מסלול הקו האדום שעבודות הבנייה שלו יחלו באוגוסט הקרוב, ישרת 5 ערים: פתח תקווה, בני ברק, קמת גן, תל אביב-יפו ובת ים. אורך הקו צפוי להשתרע לאורך 24 קילומטרים - מתוכם 12 קילומטרים מעל לפני הקרקע ו-12 קילומטרים מתחת לאדמה. עלות חפירת הקו ובניית התחנות מוערכת בכ-16 מיליארד שקלים.

חניונים לאלפי כלי רכב יועמדו לרשות הנהגים

חפירת המנהרות התת-קרקעיות שבהן תעבור הרכבת הקלה תתבצע באמצעות מכונה ענקית לכריית מנהרות בשם TBM . המכשיר מסוגל לחפור מנהרות ללא פיצוצים, רעש או אבק תוך ניווט ובקרה ממוחשבים.

החל מאוגוסט הקרוב, עת תחילת העבודות, יחולו שינויים בהסדרי התנועה בשדרות יהודית בתל אביב וברחובות אלנבי וקרליבך בעיר. ברמת גן יחולו שיבושים בחודש זה בציר אבא הלל וביאליק - והחל מאוקטובר גם בציר ארלוזורוב. באותו חודש יחלו גם שיבושים ברחוב שאול המלך בתל אביב. בדצמבר יתרחבו השיבושים בהסדרי התנועה גם לרחובות אהרונוביץ' ובן גוריון בבני ברק וגבעתיים.

במהלך השנים בהן יבוצעו העבודות ועל מנת להקל על עומסי התנועה הכבדים הצפויים, יוקם מערך הסעות באמצעות שאטלים למשתמשי הרכבים הפרטיים, שיתבקשו לחנות את רכביהם באזורים מרוחקים ממרכזי הערים ואזור העבודות. לרשות הנהגים יועמדו ארבעה חניונים: חניון תל ברוך, חניון אצטדיון המושבה בפתח תקווה, חניון גני יהושע וחניון מבוא מודיעין. החניונים יחלו לפעול כבר ביום תחילת העבודות בשטח, 2 באוגוסט (מלבד החניון האחרון שיפעל החל מ-15 באוגוסט).

מהחניונים ייצאו שאטלים שייקחו את הנהגים למרכזי הערים - ובכך יימנעו עומסי תנועה גדולים. השאטלים יפעלו בימים א'-ה' בין השעות 06:00 בבוקר ל-22:00 בלילה בתדירות של 5 דקות בשעות השיא. השאטלים ייסעו ישירות למוקדי התעסוקה העיקריים בערים - והם ייסעו בנתיבי העדפה לתחבורה ציבורית במרבית המסלול. בנתיבים הללו תיפרש אכיפה משטרתית ייעודית.

במשרד התחבורה אף מנסים לקדם שינוי חקיקה לפיו הרשות המקומית תוכל לאכוף נסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית באמצעות מצלמות - זאת על מנת לאפשר לשאטלים לנוע במהירות בנתיבים הללו. "בידי עיריית ת"א כבר יש את המצלמות האלה, ביקרנו במוקד וראינו באיזו קלות ניתן לאכוף את זה, רק צריכים לאשר את זה בחקיקה", סיפרה קרן טרנר, סמנכ"לית בכירה תשתיות ותיאום תחבורתי במשרד התחבורה.