אביו של הבכיר שהתאבד עקב פוסט שהאשים אותו בגזענות: "לא כועס על מי שכתבה אותו"

בשיחה עם חדשות 2 אמר אליעזר רוניס, אביו של אריאל ששם קץ לחייו שבנו לא היה גזען: "אריאל לחם נגד גזענות. הוא פשוט לא יכול היה לעמוד בשצף התגובות וההשמצות נגדו. אני כועס על המגיבים, לא על האישה שפרסמה את הפוסט"

"כועס על המגיבים שהשמיצו את בני לשווא": אביו של אריאל רוניס, מנהל ברשות האוכלוסין ולשעבר בכיר בשב"כ, ששם אמש קץ לחייו בעקבות פוסט שפרסמה אישה בפייסבוק בו האשימה אותו בגזענות, הבהיר הערב (ראשון) בשיחה עם חדשות 2 כי כעסו מפונה כלפי 6,000 איש שהגיבו לפוסט והשמיצו את בנו ללא סיבה - ולא כלפי מפרסמת הפוסט בפייסבוק.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"גזען?! הוא ההפך הגמור מזה", הבהיר אביו של אריאל, אליעזר רוניס. "הוא אהב אנשים, הוא אהב את הזולת וכיבד את הזולת. עליו להגיד גזען?!". "להגיד למישהו שלוחם בגזענות, להפוך אותו לגזען ואחר כך 6,000 איש שלא יודעים כלום, לא היו עדים, לא שום דבר, מסתמכים על השמצה חד צדדית, כותבים תגובות פוגעניות - עליהם אני כועס. לא על האישה שכתבה את הפוסט. אותה יכולתי לתבוע לדין... אבל 6,000 איש?".

"אני הולך להתאבד, תגיע אליי הביתה"

אמש, דקות לפני שהתאבד בירייה הוא שלח הודעת טקסט לחברו הטוב, בכיר בשב"כ, וכתב לו: "אני לא יכול להתמודד עם זה יותר, משאיר לך את הדלת פתוחה. אני הולך להתאבד. תגיע אליי הביתה". החבר מיהר להזעיק את מד"א ואת המשטרה - אבל כשהגיעו זה היה כבר מאוחר מדי. הם מצאו את גופתו של האיש ועליה פצעי ירי, לאחר ששם קץ לחייו בירייה.

אביו של רוניס פנה לחבריו בפייסבוק לאחר קבלת הידיעה הקשה על מות בנו. "כותבי פייסבוק, אנא חשבו על כך שחיים ומוות בידי הלשון, כפי שאמרו חז"ל", ציין רוניס האב. "לכן מצווים אנו לשמור על לשוננו. שקלו את מילותיכם ואל תפיצו לשון רעה על זולתכם מבלי להיות בטוחים במה שאתם כותבים. רגע של 'תהילה' ברשת יכול לגרום לאסון אצל אחר. חשבו על כך, אנא תהיו יותר שקולים. כותב אב שבגלל רשעות וטפשות ברשת איבד את בנו".



מוקדם יותר היום, האישה שפרסמה את הפוסט שהוביל את רוניס לשים קץ לחייו, פרסמה הודעת התנצלות: "אני מצטערת בכל מאודי על אובדן חייו של אדם", ציינה, "במשך שנים חוויתי בישראל אפליה. בפעם היחידה שסיפרתי את סיפורי אדם נפגע. אין מצטערת ממני. לו הייתי יכולה, הייתי שותקת גם הפעם".

בשב"כ נדהמו: "אריאל היה איש מקצוע מהמעלה הראשונה"

בשירות הביטחון הכללי קיבלו היום בתדהמה את הבשורה הקשה על מותו של אריאל, שהתגייס לשב"כ ב-1992, והביעו צער על לכתו בטרם עת. רוניס שימש במספר תפקידי שטח במגזר הערבי במרחב צפון ופעל גם מול גזרת לבנון. בהמשך שירותו, הוא קודם למעמד של מנהל בשירות ועבר ל"מנהלה הביטחונית לסיוע", שם עסק בשיקומם בישראל של סייעני כוחות הביטחון.

בהמשך דרכו מילא תפקידים ניהוליים מבצעיים נוספים ובנובמבר 2010 פרש מהשירות לגמלאות. "אריאל הוערך כאיש מקצוע מן המעלה הראשונה, מחויב למשימה, דבק במטרה וראה בעבודתו שליחות", הספידו אותו בשב"כ.

"במהלך שירותו היה אחראי למבצעי סיכול בארץ ובלבנון. במסגרת עבודתו בתחום שיקום הסייענים, פעל אריאל ללא לאות לשילובם של הסייענים בחברה הישראלית", הוסיפו בארגון. בשנת 1999 רוניס אף קיבל את אות העובד המצטיין.

"איני מצליח להתמודד עם התחושות, היו שלום"

בפוסט שפרסם בפייסבוק זמן קצר מאוד לפני שירה בעצמו כתב הבן: "עד לפני יומיים חיי נראו כלקוחים מתסריט ורוד. בגיל 47 כבר אני גמלאי (שב"כ) אחרי כעשרים שנים של עבודה מרתקת, מאתגרת, מספקת. למדתי שלושה תארים באקדמיה (שניים במדע המדינה ואחד במשפטים). ראיתי חצי עולם. לאחר פרישתי השלמתי את התואר במשפטים, עברתי התמחות בפרקליטות מחוז תל-אביב, עברתי בחינות לשכה והתקבלתי לתפקיד מנהל לשכת רשות ההגירה והאוכלוסין בתל אביב. כל מה שרציתי - היה לי.

"לפני יומיים הגיעה גברת ללשכה על מנת לקבל שירות כלשהו. באותה עת סייעתי לאנשים נוספים. היא ביקשה את השירות באופן מיידי ומיד החלה צועקת כי אי קבלת מבוקשה זו גזענות. לאחר כמה שעות הופיע פוסט מסוגנן היטב (מפליא, הרי הגברת דיברה עמי עברית מעורבבת באנגלית) וכן מאמר במאמאזון, ריאיון אצל רפי רשף ופסטיבל תקשורתי שלם. לא עברו יומיים ולפוסט מעל 6,000 שיתופים, כל אחד מהם חץ מחודד שננעץ בבשרי. אני? גזען?"

"כל פעילותי במשך כל שנות חיי נעלמה כלא הייתה ובמחי יד, או באבחת הבל פה של מי שנדרשה לעמוד בתור כמו כולם, פגה. המשתפים המשיכו, בזריזות של עושי מצווה, להמטיר את חיציהם. לא עוצרים ולו לרגע לשאול (האם גם העובדת הנזכרת וגם אני גזענים? כיצד זה הגברת בסוף קיבלה שירות לאחר שנעמדה בתור האימהות? מדוע לא עשתה זאת קודם?).

הפוסט שפורסם דקות לפני ההתאבדות (פייסבוק)


"איני מאשים אותם. גם אני הייתי מזדעזע למראה פוסט כזה ואולי גם אני הייתי מצקצק בלשוני ומשתף בצדקנות בלי לחשוב על ההשלכות. חבריי ומשפחתי תמכו. היה ברור לכולם שהגברת טעתה בבחירת המטרה. אך מכריי הם מעטים לעומת אלה שאינם מכירים ומיהרו לשפוט. שמי, אותו עמלתי לבנות במשך שנים, הוא עתה שם נרדף לתואר הקשה ביותר שניתן היה לחשוב עליו בהקשר אליי - גזענות.

"אני מבין שזו תהיה מנת חלקי מעתה ואילך. אני מנסה להיות שלם ומפויס ועל כן חשוב לי להדגיש כי איני כועס על אותה אישה שעל פי תמונותיה נראה שכבר הצליחה להתגבר על אותה "מכה קשה" שחוותה. אני איני מצליח. היו שלום!!".

בעקבות המקרה הטרגי, במועצה האזורית מרחבים הורו לפתוח את הלימודים ביום שלישי, לאחר החזרה מחופשת החג, בשיחה על אריאל רוניס ועל ההשפעות של אמירות פוגעניות וחרמות. ״לחרמות ולאמירות פוגעניות ברשתות החברתיות ובווטסאפ יש השלכות קשות. יש להוביל תוכנית חינוכית מסודרת במוסדות, על מנת לשים קץ לתופעה״, אמר ראש המועצה האזורית מרחבים, שי חג'ג'.