כאן שביתה: דימונה, ערד וירוחם ישותקו

כל השירותים העירוניים בשלוש הערים יושבתו במחאה על "אוזלת היד" של הרשויות בטיפול בסגירת מהפעלים ובמכת האבטלה בדרום הארץ. בדימונה תכלול השביתה גם את מערכת החינוך

ארכיון (דוברות ההסתדרות)

משבר התעסוקה בדרום: מחר (ראשון) יושבתו כל השירותים העירוניים בערים דימונה, ירוחם וערד, במחאה על מה שמכנים שם "אוזלת היד" של הרשויות בטיפול בסגירת מהפעלים ובמכת האבטלה בדרום. בדימונה תכלול השביתה גם את מערכת החינוך.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

בשעה 09:00 תתקיים הפגנה בדימונה, בהשתתפות עובדי כיל ומאות עובדים ממפעלים נוספים בדרום ובמהלכה צפוי להיחסם כביש 25 המוביל לאילת.

בישיבה בדימונה השתתפו ראשי ועדי העובדים של המפעלים הגדולים באזור ובהם כיל, מפעלי ים המלח ומפעל "מטאור", שנקלעו כולם לקשיים כלכליים ומהווים את מנועי הצמיחה החשובים בעיר.

ארכיון (חדשות 2)

"לא יודעים איך נשרוד"

מפעל "מטאור", שמייצר רשתות לחקלאות, הוא האחרון בשרשרת המפעלים שנקלעו לחובות כבדים - במקרה שלו 30 מיליון שקלים.

ביום רביעי האחרון אישר בית המשפט המחוזי בבאר שבע את הבקשה להקפאת הליכים ב"מטאור", ש-70 מעובדיו היו בסכנת פיטורים מידיית. משמעות המהלך: החברה תינצל לשלושת החודשים הקרובים ובזמן הקרוב יופנו המאמצים למציאת משקיע. פיטורי העובדים נדחו והם צפויים לקבל את משכורתם.

הבקשה להקפאת ההליכים הוגשה על ידי אחד מבעלי המניות בחברה, וזאת על מנת לגבש תכנית הבראה, כאשר אחת האפשרויות שעלו היא שעסקיה של החברה יימכרו למשקיע חיצוני. השופט יעקב פרסקי קיבל את הבקשה להקפאה שתימשך 90 יום. במקביל, לחדשות 2 Online נודע כי כבר קיים משקיע פוטנציאלי לחברה, שבודק אפשרות להיכנס כשותף.

במסגרת הדיון הוסכם כי העובדים יקבלו את משכורתם מתוך מימון בסך 1.6 מיליון שקלים שיושג. חלק מהסכום יגיע מאיש העסקים אבי קליינמן, המחזיק ב-14% מהמניות בחברה. "למעשה שדדו את החברה", טען קליינמן. "עשיתי זאת למען העובדים. העסקתי עובדים רבים בעבר והייתי רוצה שגם עובדים אלה יקבלו את שכרם"

ל-70 העובדים, שרובם מתגוררים באזור דימונה, נאמר תחילה שלא להגיע למפעל. משכורותיהם הוקפאו וביום חמישי לפני כשבוע הגישו בעלי המפעל לבית המשפט בקשה להקפאת הליכים לפני פירוק.

"כשקיבלנו את הבשורה שהמצב לא טוב ויש אפשרות שהמפעל ייסגר, מיד הבנתי שאני בבעיה קשה", אמרה רחל פרץ, תושבת דימונה בת 44 - גרושה ואם לילדה שעובדת כבר שנתיים במפעל. "כואב לי, אנחנו בחוסר אונים. אנחנו לא יודעים מה יהיה מחר ואיך נשרוד".

"עבדתי במפעל כיתן דימונה כעובדת ניקיון וגם הוא נסגר, הרבה מהעובדים במפעל שלנו עבדו בכיתן ושוב זה קורה לנו", היא אומרת. "אין לי לאן ללכת בגיל שלי כי אין כאן מקומות תעסוקה. אני עובדת ניקיון שמרוויחה שכר מינימום ולמרות זאת העבודה הזאת היא מקום הפרנסה היחידי".