בקרוב: כשרות גם בלי הרבנות?

היועץ המשפטי לממשלה השיב לעתירה שעסקה בכשרות פרטית לעסקים, והבהיר כי בעלי עסקים שמגדירים עצמם "כשרים" ללא תעודה מהרבנות לא עוברים על החוק. ברבנות זועמים על המהלך, שעשוי לפרק את המונופול בנושא הכשרות: "ההחלטה פוגעת ברוב הציבור ומנוגדת להסכמים הקואליציוניים"

אילוסטרציה (עזרי עמרם)

בדרך למהפכה בתחום הכשרות לעסקים? בשנה שעברו עתרו שתי מסעדות ירושלמיות לבג"ץ וטענו כי הן יכולות להשתמש במילה "כשר" למרות שהרבנות שללה מהם את התעודה. היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ביקש מבעלי המסעדות למשוך את העתירה והדגיש כי לא יוטלו על המסעדות קנסות - כך נחשף היום (רביעי). בפועל, המהלך יאפשר לבעלי עסקים להשתמש בתעודות כשרות של גופים פרטיים ולא להסתמך על הרבנות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

במכתב ששלח וינשטיין לפרקליטתן של שתי המסעדות, עו"ד ריקי שפירא-רוזנברג מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה, הבהיר וינשטיין כי הצגת תעודת השגחה מגורם שאינו הרבנות הראשית אינה מהווה הפרה של הוראות חוק איסור הונאה בכשרות - ולכן לא יוטלו קנסות במקרה זה. בכך למעשה הצהיר וינשטיין כי עמדת המדינה היא שניתן לטעון לכשרות, גם אם אינה של הרבנות.

הדיון בעתירה בבג"ץ צפוי להתקיים בשבוע הבא, ובו ידרוש המרכז הרפורמי לבטל את המונופול של הרבנות על המילה "כשרות" ולהפריד בין הסוגייה הדתית לבין המונופול הכספי.

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין (מרים אלסטר, פלאש 90)

"צעד לביטול המונופול של הרבנות"

שתי המסעדות הירושלמיות - "קרוסלה" ו"טופולינו" - עתרו לבג"ץ נגד הקנסות שהוטלו עליהן, לאחר שבחרו להפסיק את הפיקוח של הרבנות הראשית. בעלי המסעדות אמרו כי משגיחי הכשרות של הרבנות העלו "דרישות לא הגיוניות", כגון תשלום נוסף למשגיחים ודרישות לשימוש בירקות מסוג "גוש קטיף" בלבד. למרות הסרת הפיקוח, המסעדות המשיכו להשתמש בתואר "כשר" ובעלי המסעדות טענו כי התנהגות הרבנות פוגעת בחופש העיסוק.

עו"ד ריקי שפירא רוזנברג הדגישה בעתירה כי "לרבנות אין מונופול על המילה 'כשר'. כאשר בעלי המסעדות מבהירים שאין בידיהם תעודת כשרות הם אינם מטעים את הציבור ולכן אין סיבה לקנוס אותם".  בעקבות מכתב העמדה של היועץ המשפטי, אמרה עו"ד שפירא רוזנברג כי "החלטת היועץ המשפטי לממשלה מהווה צעד בדרך לביטול המונופול של הרבנות על הכשרות בישראל. עם זאת, על היועץ לקבוע גם כי לרבנות אין מונופול על המילה 'כשר'". 

הרבנות הראשית, ארכיון (פלאש 90)

הרבנות הראשית: "ההחלטה פוגעת ברוב הציבור"

מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל אלחנן גלט אמר בתגובה להחלטה: "הרבנים הראשיים נפגשו עם היועץ המשפטי לממשלה וניסו להגיע איתו להבנות, ולצערי הדבר לא צלח. ככל שנראה לנכון, נדרוש ייצוג משפטי חיצוני בבית המשפט ואנו נתעקש על כך. בנוסף, ידוע לי כי ישנו הליך חקיקה פרטי והבנות קואליציוניות בנושא שיובילו להצעת חוק ממשלתית".

גלט הוסיף כי "זו החלטה שפוגעת בסמכויות הרבנות הראשית לישראל הקבועות בחוק, וחשוב מכל פוגעת בכשרות של בתי העסק וברוב רובו של הציבור הישראלי שדורש כשרות".

הרב הראשי האשכנזי לישראל, הרב דוד לאו, טען כי מדובר ב"החלטה שגויה שתגרום לפגיעה והונאה קשה כלפי צרכני המזון הכשר ברחבי הארץ. יש לזכור, שבניגוד להגנה שיש בחוק לתואר 'רופא' או 'עו"ד', התואר 'רב' הוא תואר שלצערינו אינו זוכה להגנה בחוק וכל אדם יכול להציג את עצמו ככזה. משום כך, כל אדם יכול במצב שנוצר להציג עצמו כרב וכבעל הכשרה מתאימה להעניק תעודות הכשר, ויעניק כשרות לבתי עסק תוך הטעייה חמורה כלפי הצרכנים שלא יהיו מודעים להונאה החמורה שבתעודת כשרות זו". הרב לאו הצהיר כי יפעל מול הממשלה כדי "שלא תצא תקלה כה חמורה מתחת ידיה".