הפנים האמיתיות של שוק השכירות

השרים ציפי לבני ויאיר לפיד השיקו אתמול את חוק השכירות ההוגנת, במטרה להסדיר את כללי שוק השכרת הדירות. בשטח קיימות דוגמאות רבות לחוזים מופרכים, מחירים מופקעים ודירות שנמצאות במצב מחפיר. האם החוק החדש ישנה את התמונה?

אתמול (חמישי) הציגו שר האוצר לפיד ושרת המשפטים לבני הצעת חוק למען שכירות הוגנת, בניסיון ראשון להסדיר את שוק הדירות להשכרה בישראל. החוק צפוי לאסור על העלאת שכר הדירה ביותר מ-2% למשך שלוש שנים, ואמור להגדיר יחסי שוכר-משכיר, כמו גם גיבוש תנאים מינימליים שיגדירו מהי דירה ראויה למגורים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

מרסלה נכנסה סוף סוף לדירה חדשה עם בתה בת ה-11. ההגדרה חדשה לא ממש מתאימה למצבה הירוד של דירת 2.5 החדרים ששכרה ב-5,200 שקל לחודש בתל אביב. זה עוד כלום לעומת 70 הדירות שראתה במהלך שלושה חודשים של חיפושים. על אחד מעשרות הבתים שראתה היא מספרת כי "הכול היה רקוב, מהמקלחת ועד הדוד שלא מסודר, ומזגנים שלא קיימים". מרסלה טוענת כי הבית שראתה הצריך שיפוץ מקיף על מנת שבן אדם יוכל לגור בו. "כשהגעתי לבעלים של אותה דירה כדי לדבר איתו על החוזה הוא ביקש ממני תדפיסי תנועות העו"ש בחשבון הבנק שלי משלושת החודשים האחרונים. לא הפסקתי לבכות" היא מספרת.

27% מתושבי ישראל גרים בשכירות, מתוכם 37% נמצאים בשנות השלושים לחייהם. בתל אביב מהווים השוכרים 46.5% מכלל התושבים בעיר ובעיר באר שבע מהווה ציבור השוכרים 36% מכלל התושבים בעיר. בחודשים האחרונים הקימה חבורת צעירים, בהם דפני ליף, את ועד שוכרי הדירות. המטרה: להחתים 200 אלף איש על אמנה שגובשה בפייסבוק בעזרת 10,000 שוכרי דירות.

"אנחנו רוצים להגיע למצב שבו כל הצעת חוק שתתקבל על ידי חברי הכנסת או שרים שמקדמים אותה תתייחס לדרישות" אומרת דפני ליף. רוב בעלי הדירות מתנגדים כצפוי למהלך, ומזהירים שלפני שהחוק יעבור הם יעלו את מחירי הדירות, שממילא רק עולים. בינתיים, מי שמשלם את המחירים של שוק השכירויות הפרוץ הם השוכרים.