החייל אלמוג שילוני שנרצח בפיגוע הדקירה הובא למנוחות

מאות קרובי משפחה וחברים המומים ואבלים ליוו את סמ"ר אלמוג שילוני, בן 20 במותו, בדרכו האחרונה בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. "אין שבוע שהוא לא היה שואל אם אפשר להביא חייל בודד לשבת, מה לא עשית בשביל החיילים שלך?", ספד אביו על קברו

בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים הובא למנוחות סמ"ר אלמוג שילוני ז"ל, החייל שנרצח אתמול בפיגוע הדקירה בתחנת רכבת ההגנה בתל אביב. מאות בני משפחה וחברים ליוו אותו בדרכו האחרונה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

אביו, יוסף שילוני, ספד לו מעל הקבר הטרי: "בן יקר שלנו, איזה פיקדון יקר קיבלנו. החודש השלמת עשרים שנות חיים. ילד דבק במשימה בעל עיניים טובות, חיוך כובש טוב לב, תלמיד חכם ונכון בעל מידות נפלאות. איזה ילד היית לנו, מתייחס להורים שלך כמו למלכים. מי לימד אותך להתנהג ככה?".

"היית אח נאמן ומסור לסהר התאום, לתהילה, לידור ואלירן. אין שבוע שהוא לא היה שואל אם אפשר להביא חייל בודד לשבת. מה לא עשית בשביל החברים שלך". אביו פנה לנוי, חברתו, ואמר: "נוי היקרה שלנו. היית אצלנו בת בית. הכל היה מתוכנן, ורציתם להקים משפחה".

עם גיוסו לצה"ל, במרס 2013, התראיין שילוני לאתר חיל האוויר וסיפר כי תמיד רצה להיות לוחם. "לקראת הגיוס עשיתי אימוני כושר וריצות. התכוננתי לכך הרבה". שילוני הוא בוגר המחזור הראשון של מפקדי כיתות מפרויקט נצח יהודה והיה מפקד כיתה בפלגת הנגב בכוחות ההגנה הקרקעית של בסיס נבטים.

שילוני פונה מזירת הדקירה על ידי צוות מד"א שהוזעק למקום וביצע בו החייאה. הוא הגיע לבית החולים ללא דופק ונשימה, ובחדר ההלם בוצע בו ניתוח חירום שנועד להחזיר לו את הדופק. לדברי ד"ר יורם קליין, מנהל יחידת הטראומה בבית החולים, "נמצאו אצלו מספר פציעות קשות באזורים שונים: בטן, חזה וגפיים". למרות שעות ארוכות של מאמצים בבית החולים להציל את חייו, בשעות הערב הרופאים נאלצו לקבוע את מותו.