נלחמים על הבית: "נשארים בעוטף עזה - למרות הירי"

במקביל לדיווחים על נטישת יישובי עוטף עזה, מתברר כי התמונה בפועל מעודדת קצת יותר. רבים מהיישובים באזור מדווחים על מצבת תושבים כמעט מלאה ועל פעילות כמעט סדירה של המתקנים החיוניים. עם זאת, יש מי שלא היו מתנגדים להפוגה, לו רק יכלו להפקיר את אדמותיהם: "אנחנו חקלאים, ואם נעזוב - מי יעבד את הקרקע?"

חרף ירי הרקטות הכבד הנמשך לעבר יישובי עוטף עזה, יש מי שהחליטו שלא להצטרף לחבריהם העוזבים את האזור ומנסים בכל זאת לקיים שגרה נורמלית ככל הניתן בין מטח למטח. בשיחה עם חדשות 2 Online סיפקו כמה מתושבי העוטף הנשארים מבט מבפנים על חייהם בימים מתוחים אלו.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

התגברות הירי מעזה הובילה באחרונה רבים מתושבי היישובים הסובבים את הרצועה לעזוב את בתיהם עד יעבור זעם. עם זאת מתברר, כי במרבית הקיבוצים והמושבים נרשמת עדיין נוכחות מלאה יחסית של תושבים, שמתעקשים בכל זאת להמשיך בחייהם גם תחת הלחימה. "אצלנו כולם עוד פה", אומר מזכיר קיבוץ סעד, בוקי ברט. "למעט 30 משפחות שיוצאות לאכסניות בירושלים ובפקיעין, 650 איש עדיין נשארו. גם מי שעוזב כנראה ישוב לקראת סוף השבוע, תלוי בהתפתחויות".

את עיקר העשייה בימים האחרונים, מקדישים ביישובים לפתיחת שנת הלימודים הצפויה בעוד פחות משבוע. "יש לנו כאן בית ספר ממוגן חדש וטוב, וסביר מאוד ששנת הלימודים תיפתח כאן כסדרה", מעריך המזכיר. "אנחנו ממוקמים 3 וחצי ק"מ מהגדר, כך שאיום הפצמ"רים כמעט ואינו רלוונטי, אלא בעיקר איום הרקטות. בימים האחרונים היו לנו נפילות בעיקר סביב היישוב ורק אחת בתוכו, אך החקלאות, המפעל, המרכולית וחדר האוכל - כולם פעילים כרגיל".

גם בקיבוץ כפר מימון מציינים כי למעט עזיבות בודדות - מרבית התושבים עדיין מצויים בבתיהם. "מספר משפחות עם ילדים קטנים עזבו בצורה עצמאית", מספר מזכיר הקיבוץ, דן גברעם. "עזיבה מאורגנת אין כאן, אבל ישנן מספר התארגנויות להפוגות. בשבוע שעבר חברת היי-טק תרמה 20 חדרים בבית מלון, וכמה משפחות יצאו לנוח והשבת יוצאת קבוצה של משפחות עם ילדים לאכסניית נוער בירושלים, אבל ככלל - ביישוב כ-1,200 איש ומרביתם נשארו כאן".

"אם נעזוב, מי יעבד את השדות?". משקים בעו (חדשות 2)

"אם נעזוב, מי יעבד את השדות?"

לצד רצון התושבים לדבוק במסגרת המוכרת להם, יש מי שחוששים לעזוב בשל הפרנסה מעבודת המשק שהם מחויבים להמשיך ולקיים. "אנחנו חקלאים, ואם נעזוב מי יעבד את השדות?", אומרים חקלאים ממושב נתיב העשרה. "הנחיות פיקוד העורף לא השתנו; עדיין אסור לנו לא לרדת לשטחים הסמוכים לגדר. בטווח שבין 0 ל-40 ק"מ - אנחנו הכי קרובים לרצועה", תיארו שם את המציאות הבלתי אפשרית.

גם הניסיונות לקיים שיגרה נורמלית נתקלים במגבלות ובקשיים שמלווים את התושבים בעת האחרונה. "בדרך כלל בשעות האלו יש פה עומס של ילדים", מספר נוריאל ארזי מקיבוץ ניר יצחק על רקע בריכת השחייה הסגורה. "בזמן האחרון היו פה המון המון נפילות של פצמרים ושל קסאמים, ובגלל זה הבריכה שלנו עכשיו סגורה".

"אנחנו חיים תחת טילים כבר חודשיים", מספר עומר חרמש מקיבוץ כפר עזה, שמעביר את מרבית שגרת יומו עם כלבו "צבי" במרחב המוגן. "אנחנו יוצאים החוצה רק כדי להביא אוכל, ובמקרה של הכלב גם לעשות את הצרכים, ואנחנו מיד חוזרים לבונקר שלנו, לבלות ביחד על המיטה לשחק פלייסטיישן ולראות סרטים".

בקיבוץ נחל עוז מציירים תמונה עגומה יותר של יישוב רפאים, לאחר שמרבית תושביו התפנו לקיבוץ אורים הסמוך. גם בזיקים מדווחים על נטישה של לפחות 10% מאוכלוסיית הקיבוץ, רובם משפחות עם ילדים שהחליטו להתפנות מבתיהם ולא ליטול סיכונים מיותרים.