האם השכולה תנחם את משפחות חללי צה"ל שנפלו בעזה: "שיתגאו בבנים שנפלו"

חגית ריין, אמו של חלל מלחמת לבנון השנייה בניה ריין ז"ל, תחל מחר בביקורי משפחות החללים שנהרגו בעזה. "אגיד להם שאפשר להמשיך הלאה, ובעיקר אחזק אותם". אחד החללים נקרא גם הוא בניה. בריאיון לחדשות 2 Online היא מדגישה: "בזכות ילדיהם יהיה שקט"

ב-12 באוגוסט 2006, יומיים לפני שהסתיימה מלחמת לבנון השנייה, מצא את מותו רב-סרן בניה ריין ז"ל. במהלך משימתו האחרונה, שבה נשלח לחלץ טנק פגוע, נפגע הכוח מטיל נ"ט. על אומץ לבו קיבל צל"ש. אמו, חגית ריין, מבקרת מאז המקרה בבתי משפחות שכולות, ותחל מחר (ב') בביקורי משפחות החיילים שנהרגו במבצע בעזה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

בריאיון לחדשות 2 Online מספרת חגית על החשיבות בביקורי המשפחות - תפקיד שלקחה על עצמה מאז האסון שפקד אותה לפני שמונה שנים. "אני באה להגיד לבני המשפחות שאפשר להמשיך הלאה, שהזמן כן עושה את שלו ושהחיים משתנים - אבל אפשר לחיות עם החלל הריק הזה".

מיד עם היוודע דבר מותם של החיילים, ידעה חגית שתבקר את המשפחות במהלך השבעה - וכבר מחר היא תצא לדרך. התחנה הראשונה תהיה ככל הנראה בבית משפחתו של איתן ברק מהרצליה שמובא היום למנוחות. היא מקווה שהמשפחות ישמרו איתה על קשר, כמו משפחות נוספת רבות אותן ביקרה ברבות השנים.

"טוב למות בעד ארצנו, ואני אומרת שטוב לחיות"

"אני אשאיר את מספר הטלפון שלי אצלם ואבוא לחזק", היא מדגישה. "בשבעה אתה מרגיש שכל העולם קורס עליך, אבל כשמישהו שנפגע בעצמו אומר לך שאפשר להמשיך זה משהו אחר. אני קוראת לכל האזרחים פשוט להגיע לבתי המשפחות ולחזק אותן. גם לשתוק זה טוב. הנוכחות משפיעה".

היא תצא לדרך, לא משנה המרחק. העיקר להגיע. בין היתר, היא תבקר גם במשפחתו של סמל בניה רובל מחולון. "אני מניחה שהם לא נתנו לו סתם את השם הזה. זה שם מאוד משמעותי וישר ששמעתי שהוא נהרג, זה סיקרן אותי", היא אומרת.

"הבן שלי נהרג, אבל מאז יש שקט בצפון ואני מקווה שככה גם יהיה בדרום. אמרו 'טוב למות בעד ארצנו' - ואני אומרת שטוב לחיות, אבל צריך לדעת גם למות. המשפחות צריכות להיות גאות בבניהן, שיביאו שקט וביטחון לתושבי ישראל", מסכמת ריין.

תנחם את המשפחות. חגית ריין (חדשות 2)

סיפור הגבורה של בניה ריין ז"ל

בפרוץ מלחמת לבנון השנייה, היה בניה ריין בתקופת מעבר בין תפקידים, עת סיים את תפקידו כמ"פ טירונים בעוצבת "בני האור" ועמד ליטול את הפיקוד על פלוגה מבצעית בחטיבה 401. למרות זאת, התייצב במפקדת חטיבה 401 והתעקש לקחת על עצמו משימה.

בסופו של דבר, קיבל בניה פיקוד על כוח שמנה שני טנקים בצירוף כלים נוספים, בהתאם למשימות. צוות הטנק של בניה כלל את סמל ראשון אלכס בונימוביץ', נהג הטנק, סמל ראשון אדם גורן, הטען, וסמל ראשון אורי גרוסמן, תותחן הטנק.

תפקיד הכוח, שנקרא ברשת הקשר "כוח בניה", היה לבצע משימות של אספקה וחילוץ. במהלך הלחימה ביצע "כוח בניה" כמה חילוצים הירואיים שבהם ניצלו חייהם של לוחמים רבים.

הוא נהרג בעת שהיה בדרכו למשימת חילוץ נוספת של טנק פגוע בחרבת אל כסיף, נפגע הטנק שבו שהה בניה מטיל נ"ט שירה החיזבאללה, וכל אנשי הצוות נהרגו. בניה היה בן 27 בנפלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בקרני שומרון השוכן מעל נחל קנה.

בנימוקים להענקת הצל"ש תיאר האלוף גדי שמני, מפקד פיקוד המרכז: "רב-סרן בניה ריין אשר התנדב להילחם במלחמה ובמהלכה נהרג, הפגין במעשיו רוח לחימה, יוזמה, מנהיגות יוצאת דופן וחירוף נפש. מעשיו אלה מהווים דוגמה ומופת ללוחמי צה"ל בכלל וללוחמי השריון בפרט".