בפעמי תש"ז כבר ביקרתם? היישובים שהכרנו הודות למתיחות הביטחונית

בין הדיווחים באמצעי התקשורת על אזעקות בערים הגדולות והמוכרות, מאוזכרים מעת לעת גם יישובים ששמותיהם זכו לפרסום רק בעקבות המצב הביטחוני. גם תושבי היישובים עצמם התרגלו לאלמוניות שמאפיינת את חיי הקהילה שלהם, אך עדיין חולמים להתפרסם בקרב תושבי הארץ בנסיבות טובות יותר

אחת האטרקציות המוכרות באזור, פריחת הכלני (פלאש 90, דודו גרישפן)

התראות הירי לעבר גזרת הדרום נועדו לאפשר לתושבי האזור לתפוס מחסה בזמן, אך כעת מתברר כי הן גם מסייעות לשאר תושבי המדינה להתוודע לשמות יישובים שעד כה כלל לא שמעו על קיומם. במושבים ובקיבוצים כבר רגילים למציאות שבה רק סבבי לחימה מפרסמים את שמם למרחוק, אך ממשיכים לחלום על היום שבו ייוודעו בנסיבות חיוביות יותר. אנחנו החלטנו לעזור לכם להכיר חמישה מהם קצת יותר מקרוב.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

פעמי תש"ז (מועצה אזורית מרחבים)

קצת על המושב: פעמי תש"ז שוכן בנגב הצפוני, סמוך לערים רהט ונתיבות. המושב הוקם בשנת 1953 בידי קבוצת כורדים יוצאי פרס ועירק. שמו הראשון של המושב היה "שובל 6", אך הוא שונה שנים מאוחר יותר בעקבות מבצע ההתיישבות שהעלה 11 נקודות בנגב במוצאי יום כיפור, שנת תש"ז. שטחו של המושב כ-1,500 דונמים, ובו מתגוררים כ-500 תושבים העוסקים בעבודות חוץ שונות, בהן נגריית לפרגולות ובית אריזה לקירור.

עמית שמואל, יו"ר ועד היישוב: "אנו מקבלים הרבה תגובות על שם המושב, שהוענק לו על שם 11 נקודות היישוב שהוקמו בנגב בשנת תש"ז. ייחודו של היישוב הוא בעצם השמירה על אופיו החקלאי. זהו מושב פסטורלי ושקט מאוד בלב הנגב, והוא מושך אליו עשרות משפחות מכל רחבי הארץ. אנו מקיימים כאן חיי קהילה עשירים ומספקים. הרקטות קצת פחות בכיוון שלנו, אבל הילדים כאן עדיין היסטרים כשהם שומעים את האזעקות. עם זאת אנחנו חזקים, ואין לנו שום בעיה להמתין עד שצה"ל יסיים את המלחמה, העיקר שנסיים אותה על הצד הטוב ביותר".

קלחים (מועצה אזורית מרחבים)

קצת על המושב: מושב קלחים שוכן בין נתיבות לבית קמה בצפון-מערב הנגב, כ-30 ק"מ מבאר שבע. מי שהקימו אותו היו עולים שהגיעו מארצות צפון אפריקה בשנת 1954, שהעניקו לו בתחילה את השם "שובל 4" ו"שדמה", עד לקביעת שמו הנוכחי על שמה של חווה לגידול תירס ששכנה בקרבת מקום.

קלחים מתפרש על פני 5,100 דונמים, כאשר 1,300 דונמים מתוכם מצויים באחזקת חברת מושבי הנגב. מרבית חברי המושב מתפרנסים מעבודות חוץ, למעט משפחות בודדות העוסקות בחקלאות.

ציון מלכה, יו"ר ועד היישוב: "המושב מתאפיין באנשים החמים שמתגוררים בו, בסיוע ההדדי שהם מגישים זה לזה ובאנרגיות החיוביות שהם מפיצים. אנו מגובשים כמו קלח התירס עצמו; צפופים אחד עם השני. שווה לבוא לבקר אותנו ולטייל פה, בין מרבדי הכלניות והאנשים הטובים. אזעקות לא חסר, אבל הרקטות עוברות מעלינו".

לכל יישוב יש שם, גם אם הוא קצת מוזר (חדשות 2)

זבדיאל (מועצה אזורית שפיר)

קצת על המושב: זבדיאל ממוקם ליד קריית גת, ונמצא בשטח המועצה האזורית שפיר .מקור שמו של היישוב לקוח מהמקרא (נחמיה, י"א-ט"ו) ופירושו "מתנת אל". מי שהקימו אותו היו עולים שהגיעו מתימן בשנת 1950, וכיום מתגוררים בו לפחות 440 נפשות - מרביתם מצאצאי המייסדים.

מרדכי יפרח מוועד היישוב: "רוב האוכלוסיה כאן מורכבת מתימנים, אך בשנים האחרונות התערבבנו קצת. אנו מקיימים כאן חיי חברה טובים, וגם האנשים כאן נהדרים. כמובן ששערינו פתוחים לא רק בפני תימנים, למרות שתימנים יש כאן לא מעט וגם האוכל התימני טוב. בסך הכל לא רע לחיות פה. בעניין הנוף - זה מאוד תלוי לאן מסתכלים".

פריגן (מועצה אזורית אשכול)

קצת על המושב: פריגן הוא מושב חילוני שהוקם בשנת 1978 ומונה כיום כ-60 משפחות. הגרעין המייסד התארגן במושב שדה עוזיה הסמוך לאשדוד, וצירף אליו משפחות נוספות ממקומות שונים בארץ. ההתיישבות הזמנית על הקרקע התארגנה בשנת 1978 באזור פתחת רפיח, ורק לאחר שלוש שנים עבר היישוב למושב הקבע שלו בפתחת שלום. בתהליך המעבר עברו ליישוב 15 משפחות, שהקימו את המשק החקלאי. במהלך השנים נקלטו עוד 15 משפחות מכל רחבי הארץ. המושב מספק שירותים מקומיים מגוונים, בהם צרכנייה, מוסדות לגיל הרך, מרפאה, בריכה, חדר כושר, ומחלקת תרבות הכוללת אפילו תיאטרון וקולנוע.

יפה נתן, תושבת היישוב: את השם "פריגן" בחרנו מתוך רשימת שמות ארוכה שהציעה לנו הסוכנות היהודית. פריגן הוא אחד משבעה יישובים שהוקמו פה לאחר החתימה על הסכם השלום עם מצרים. הקמנו אותו מאפס על החולות, לפני כן היה פה ממש מדבר. התושבים פה טובים מאוד ומעורבים מאוד. בהתחלה היו פה רק חקלאים, אבל בהמשך החקלאות התחילה להתפרק. היום נותרו כאן 50% חקלאים, כשהיתר עוסקים בעבודות עצמאיות. הגידולים כאן הם בעיקר של צבר ואננס, וחלק מהרקטות נופלות מעת לעת בשטחי הגידול. אומרים לנו תמיד שהשם שלנו יפה מאוד ומתאים לצורת ההתיישבות שלנו, כי 'פרי', 'גן' ו'מושב' הולכים ביחד".

צוחר (מועצה אזורית אשכול)

קצת על היישוב: צוחר הוא המרכז האזורי של יישובי אשכול. היישוב הוקם בשנת 1972 כשכונת סמך של המועצה ויועד בתחילה לשמש מקום למגורי עובדים ומורים. מעמדו כיישוב הוענק לו בשנת 1992, ומאז הוא מנוהל בידי ועד מקומי. ביישוב גם פועל בית הספר היסודי של המגזר המושבי באשכול, כמו גם אולם הספורט, הספרייה האזורית והמרפאה האזורית. רוב תושביו עובדים כשכירים במוסדות המועצה, ובמפעלי הקיבוצים והמושבים הסמוכים, וחלקם עובדים כעצמאיים.

יהודה אלבז, יו"ר ועד היישוב: "צוחר הוא בנו של שמעון מ-12 השבטים. זו פחות או יותר הסיבה שקראו לנו בשם הזה, למרות שלא ידוע לנו בוודאות למה. אין משהו מיוחד לבוא לראות חוץ מאשר את הקסאמים שנופלים עלינו. הרבה פעמים מתבלבלים בינינו לבין המושב 'צופר' בערבה".