תפילת שחרית באוהל האבלים

משפחות יפרח, שער ופרנקל יושבות מהבוקר שבעה על שלושת הבנים שנחטפו ונרצחו. סוכות אבלים הוקמו סמוך לבתים, לשם צפויים להגיע כבר במהלך היום מנחמים רבים

סוכת האבלים באלעד (חדשות 2)

בבתי משפחת יפרח באלעד, משפחת פרנקל בנוף איילון ומשפחת שער בטלמון מתעוררים הבוקר (ד') ליום הראשון של השבעה על הבנים אייל, נפתלי וגיל-עד, משלושת הנערים שנחטפו ונרצחו בגוש עציון. באוהל האבלים שהוקם מחוץ לבית משפחת יפרח נערכה תפילת שחרית, ובהמשך היום הגברים יקבלו את המנחמים באוהל.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

במקום הוקם אוהל לבן וגדול, והוצבו בו כסאות רבים - כהכנה למנחמים הרבים שצפויים לפקוד את בית המשפחה. מחוץ לביתו של יפרח, תלמיד ישיבת שבי חברון, נתלו מודעות אבל.

מודעת האבל מחוץ לבית (חדשות 2)

אמש השתתפו אלפי בני אדם בטקסי האשכבה שנערכו לשלושת הנערים לפני קבורתם זה לצד זה במודיעין. קרוביהם ומכריהם ספדו להם, בשלושת הטקסים שנערכו ביישוביהם - בטלמון, באלעד ובקיבוץ שעלבים הסמוך לנוף איילון.

"תנוח בשלום, ילד שלי", אמרה רחלי, אמו של נפתלי פרנקל, ולא השאירה עין יבשה. אברהם פרנקל, אביו של נפתלי פרנקל, פנה לבנו: "נסתרות דרכי האלוקים ומי יודע מתי ומדוע הלכת מאתנו כה צעיר, אבל דמותך מוליכה את העם הזה קדימה. נפתלי, אמא, אני ואחיותייך לא שוכחים, אתה הילד שלנו ותמיד תהיה. נוח בשלום בן יקר שלי. שלושה נערים שנרצחו בדם קר סללו את המסילות שפרטו על הנימים הדקים של העם שלנו, הלבבות שעולים על גדותיהם מציפים אותנו וגורמים לכולנו להיות אנשים טובים יותר".

אורי יפרח, אביו של אייל, ספד אתמול לבנו עם צאת מסע הלווייה: "כולם צעקו 'רוצים את אייל'. הייתה בך אהבה מיוחדת לכל אדם. אמרת לי לא פעם 'אם מבקשים ממני בקשה אני לא יכול לסרב. ביקשו ממני, אני עושה. אני צריך לעזור'. כל החברים ראו אותך ככה, היית מופת לחברים ולאחים שלך. הם רוצים אותך לידם שתבוא ותחבק אותם. שהקב"ה ייתן לכולנו כוח לחיות בלעדיך. אנחנו צריכים כוח".

משפחות הנערים בהלוויה (חדשות 2)

גם הסב עמרם יפרח סיפר על רגעי המתח והדאגה שעברו על המשפחה: "אוי כמה חיכינו לך שתחזור. אני משוכנע שנכדי היקר אייל מת מיתת גיבורים. בטוח שהוא נאבק עם חוטפיו בכל כוחו, כדי להראות להם שאנחנו לא מפחדים. הוא היה גיבור בנפשו, גיבור באהבתו לתורת ישראל ולעם ישראל. הוא בוודאי לא הלך כצאן לטבח. אייל, אתה ושני חבריך גרמתם לאחדות עם ישראל. דבר שלא היה שנים רבות. אחדות כזו בעם ישראל, אהבת ישראל - כולם התפללו וציפו".

"הבאתי לה' את החבר הכי טוב"

שיראל שער, אחותו של גיל-עד, ספדה לו: "הבאתי לה' את החבר הכי טוב, את האח היחיד שלי. אין לי אח יותר. סיימת את חייך על קידוש השם. אני אפילו לא יודעת מה הוא הרגיש בזמן שהוא נאבק על החיים שלו. היינו אוהבים לדמיין איך זה יהיה כשנגדל. אהבתי לדמיין איך זה יהיה כשתהיה חייל בצבא ההגנה לישראל, הורדת לי דאגה".

אופיר שער, אביו של גיל-עד שער, אמר כי חש שהמקרה קירב בין אזרחי המדינה ב-18 הימים שחלפו מאז החטיפה. "הנערים קירבו לבבות ואיחדו עם שלם", אמר. "מי היה מאמין שגם אתה תהפוך לגיבור ישראל בעודך נער. אצל אנשים גדולים רוב הזמן מתגלה הפריחה במלוא תפארתה, מתגלה הפרי במלואו".