מצעד הרשויות שהכי מעצבנות את הישראלים

נציב תלונות הציבור יוסף שפירא הגיש את הדוח השנתי שלו ממנו עולה כי חלה עלייה של 16% במספר התלונות המוצדקות שהוגשו נגד גופים ציבוריים. רוב התלונות המוצדקות - נגד דואר ישראל

שירות פחות טוב מבעולם (אילוסטרציה) (פלאש 90)

במשך כמה חודשים ישנה קשישה מרמלה ממשפחה קשת יום הלוקה בשיתוק במיטה שבורה. בעלה הקשיש, שאינו דובר עברית, פנה לעירייה בבקשה לקבל סיוע ברכישת מיטה חדשה, אבל הטיפול התעכב - ולקח חודשים עד שקיבל 1,000 שקלים. הסיפור הזה הוא רק תלונה אחת מתוך יותר מ-14 אלף תלונות נגד רשויות המדינה שהגיעו ב-2013 לנציב תלונות הציבור, שנה שבה נרשמה עלייה במספר התלונות שנמצאו מוצדקות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

על פי הדוח השנתי שהגיש השופט בדימוס יוסף שפירא ליושב ראש הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין, בשנה שעברה הגיש הציבור לא פחות מ-14,637 תלונות. כ-32% מהן נמצאו מוצדקות - עלייה של כ-17% לעומת 2012. למעשה, שיעור התלונות המוצדקות גדול יותר, שכן לא נכללו בו תלונות רבות שבירורן הופסק משום שהעניין בא על תיקונו.

בנציבות ציינו כי שיעור התלונות המצודקות בישראל גבוה בהרבה מהמקובל בעולם - דבר המעיד על טיב השירות שמקבלים אזרחי ישראל.

על מי אזרחי ישראל התלוננו הכי הרבה? במקום הראשון ובפער ניכר - המוסד לביטוח לאומי נגדו הוגשו 1,317 תלונות. שיעור התלונות המוצדקות הוא כ-22%. במקום השני משטרת ישראל עם 713 תלונותף 37% מהן מוצדקות. אחריה - משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד התחבורה ורשות השידור.

רשות השידור גם מככבת במקום השני הלא מחמיא ברשימת הגופים ששיעור התלונות המוצדקות עליהם הוא הגבוה ביותר - 55%. רק דואר ישראל, ש-56% מהתלונות נגדו מוצדקות, מדורג מעל רשות השידור. אחר כך מדורגים משרד ראש הממשלה, משרד התחבורה, עיריית לוד ומשרד החינוך.

חיים קשים לקשישים

אחד הנושאים המרכזיים שבהם עסק הדוח השנה היה הטיפול בתלונותיהם של קשישים. "רבים מהקשישים, במיוחד אלה שהעברית לא שגורה בפיהם, אינם יודעים מהן זכויותיהם ואי יכולתם למצות את זכויותיהם מגבירה אף יותר את מצוקתם הכלכלית", כתב נציב תלונות הציבר.

באחד המקרים, פנה תושב נתניה לנציבות תלונות הציבור בשם הוריו, קשישים חולים שאינם דוברי עברית. הם הגישו בקשה לעיריית נתניה לקבל הנחה בארנונה, אך העירייה לא השיבה, והוסיפה לשלוח להם דרישות לתשלום וקנסות בגין איחור.

בירור התלונה העלה כי ההורים זכאים להנחה ניכרת, אך נציג העירייה שהגיע לביתם לברר האם הם גרים לבד לא מצא אותם בבית, ולכן לא התקבלה בעירייה כל החלטה. הנציבות התערבה במקרה והנציג הגיע פעם נוספת לבית, השתכנע שרק הם גרים בו, והזוג קיבל את כל ההנחה בארנונה.