מה מושך את הצעירים בחזרה לקיבוצים?

בטקסי הביכורים שהתקיימו בחג השבועות הזה בקיבוצים הונפו השנה 4,000 תינוקות חדשים - כולם קיבוצניקים. הבייבי-בום הזה לא מקרי: אחרי שהבנים והבנות ברחו לעיר, אחרי שהשיטה השיתופית כשלה ואחרי שכבר הספידו את הקיבוצים - הם זוכים לעדנה מחודשת

אחרי עשורים של נטישה ועזיבה, הקיבוצים חווים התחדשות דרמטית - בנים ובנות חוזרים לקיבוצים, בונים שכונות חדשות וממלאים גם את בתי הילדים. האם מדובר בתחייה של התנועה הקיבוצית הערכית או בבריחה זמנית בגלל עלויות יוקר המחיה בערים? כך או כך, דור המייסדים מרוצה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

היסטוריה בקיבוץ מעוז חיים: רביב וג'נט מור יהיו הזוג שייכנס לבית הראשון שנבנה בקיבוץ בארבעת העשורים האחרונים. התנועה בחזרה לקיבוץ, התחילה אחרי שהחליטו במעוז חיים על הפרטה, או בז'רגון הקיבוצי: ה"קיבוץ המתחדש". 25 חברים חדשים נקלטו השנה ועוד 20 צפויים להקלט עד סוף השנה. לחברי הקיבוץ החדשים יש עצמאות כלכלית, אבל גם ערבות הדדית בבריאות, חינוך וקהילה.

איך עובד בפועל השילוב בין השוק החופשי לסוציאליזם הקיבוצי המסורתי? מאז השינוי, אוכלוסיית קיבוץ מעוז חיים גדלה בשליש והגיל הממוצע ירד ב-20 שנה, מ-60 ל-40. הסבא, מושון מור, שהגיע לקיבוץ לפני 60 שנה מת"א, אומר: "לא האמנתי שהם יחזרו אבל קיוויתי מאד שהם יחזרו. זה לקח הרבה זמן עד שהם החליטו להגיע, המרחק הוא גדול".

חוזרים לקיבוץ (חדשות 2)

"לא היה פה כלום, לא היה בשביל מה לחיות"

"בשנים האלה שכולם עזבו לא היה פה שום דבר, המקום היה ריק מתוכן, לא היה בשביל מה לחיות", הוא אומר. מעוז חיים הוקם בשנת 1937וחבריו לקחו חלק בהקמת המדינה תוך שמירה על בקעת הירדן. אבל בשנות השמונים והתשעים, הם חוו את את השינוי בתנועה הקיבוצית בצורה דרמטית: היה משבר, כלכלי, אידיאולוגי, הבנים עזבו, אלו שנותרו עשו זאת מחוסר ברירה. הקיבוצניקים הוותיקים גילו שהם נשארו לבד, עם אידיאולוגיה לא רלוונטית, חובות מנופחים, בלי פנסיה וללא דור המשך.

ארה'לה גינתון ויפתח אופק, מוותיקי הקיבוץ, היו מהמתנגדים הגדולים להפרטה, והם מבינים היום שההתנגדות שלהם כמעט פירקה את הכל: "אני מודה שנכשלנו. הקיבוץ לא מנהל את עצמו. ריבים, השמצות, אי קבלת מרות וסמכות, ככה אי אפשר להתקדם. אני שמח שאני רואה פה עכשיו את המאסה של המשפחות והילדים, יש לי עם מי לשתות קפה, נמצא איתי בחגים ומרים איתי את התורן של הדגל אז החלום שלי התגשם", אומר יפתח.

בקיבוץ שדה יואב שבדרום, מגיעים עמירם ועמוס רבר לבקר את אחיהם נמרוד, בן קיבוץ נגבה שגר במשך שנים באשקלון עד שהחליט להיקלט עם אשתו וארבעת הילדים כחבר חדש בשדה יואב. משנות השמונים ועד אמצע העשור הקודם לא חל שינוי באוכלוסיית הקיבוצים - עקב הנטישה הגדולה. ב-2006 מנתה אוכלוסיית הקיבוצים פחות מ-120 אלף איש אלף איש, ב 2013 - היא גדלה ל-167 אלף איש, קפיצה של 40%. בקיבוץ שדה יואב לדוגמה, לפני 4 שנים בלבד, היו רק 8 ילדים בקיבוץ השנה יש 134 ילדים בני הקיבוץ.

"לא היה פה כלום, לא היה בשביל מה לחיות" (חדשות 2)

אישורי הבנייה מוקפאים למרות הביקוש

"אין ספק שזה שהמחירים במרכז עלו כל כך גבוה ועם כל נושאי המחאה החברתית , יישובי הפריפריה ויישובי הקו השני והשלישי מציעים עסקה מאד אטרקטיבית של חיים באיכות טובה במחירי נדל"ן שפויים יותר", אומר נמרוד רבר. נמרוד הוא הקיבוצניק החדש: הוא הגיע לשדה יואב, הבין את פוטנציאל הצמיחה בקיבוצים והפך ליזם נדל"ן. הוא בונה תכניות הרחבה בעוד שבעה קיבוצים חדשים והוא גם שכנע את עמוס, אחיו שנשאר בתל אביב עם שני ילדים קטנים, לחזור לבנות את ביתו בנגבה.

בעוד שעמוס רבר כבר חתם על חוזה בנגבה, ויש שטח לבניה, בניית הבית הוקפאה: "לפי מה שאני מבין אי אפשר לקבל אישורים עכשיו. אני מחכה כבר מדצמבר". לא מדובר רק בבית של עמוס: בשנתיים האחרונות בקיבוצים רבים שבחרו לקלוט לתוכם חברים ולא להקים הרחבות, היו הקפאת בנייה וקשיים בבניית בתי מגורים בשטח הקיבוץ. עקב מחלוקת בין התנועה הקיבוצית למנהל מקרקעי ישראל. כך לדוגמא, עמוס עדיין לא יודע כמה ישלם על הקרקע, ואם מדובר בעסקת נדל"ן משתלמת.

נמרוד רבר, הבן של איציק מנהל ענף הבניין, חזר לקיבוץ ושדרג את חדר האוכל. כך, במקום יום שניצל, יום עוף ויום שאריות מחוממות הקיבוצניקים מתרגלים לגורמה: "הבן שלי חזר לקיבוץ אחרי כמה שנים שהיה מחוץ לקיבוץ, עבד אצל שגב בהרצליה. והיום הוא השף. הוא הטבח הראשי והאקונום של הקיבוץ", אומר האב הגאה.

עלויות חינוך ודלק גבוהות

הבתים, כמו בשיר, באמת הומים מתינוקות: "בבית התינוקות יש עכשיו 21 ילד וצפויה לנו עוד קליטה בתחילת יולי. יש כרגע 14 ילדים מהקיבוץ, שזה לא מעט", אומרת פאני אלעזר, מנהלת בית התינוקות של קיבוץ חצור. "לפני שנתיים היה שנתון עם 18 ילדים מהקיבוץ, זו הייתה השנה שהתחילו לבנות את השכונה וכל הבנים חזרו לקיבוץ. גם הבת שלי חזרה ויש לה פה שני ילדים במערכת".

זה נהדר, הבן גם נכנס לשכונה. זה נהדר שכל הבנים חוזרים הביתה. בגלל זה הקיבוץ פורח, מלא ילדים, מלא עגלות, והרבה מאוד עבודה", אומרת ג'נט מור. החלום על חינוך קיבוצי הוא אחד הדברים שמושכים ביותר את החברים החדשים, אבל דווקא העלויות של החינוך גבוהות, על כל ילד בגיל הרך משלמים בין 2000 ל-3000 אבל השעות נוחות להורים.

השאלה: האם ישמרו ערכי הקהילה?

"פה מבחינת הנוחות, החינוך התרבות וטיולים זה לא הכל, אלא מבחינתי בתור אחת שעובדת הרבה שעות בתוך הבית, אז לילדים אין בכלל חופשים במהלך השנה, אפילו בערב יום כיפור עובדים, אין את החודשיים שיגעון של הקיץ שצריך לשבור את הראש על איפה שמים ארבעה ילדים? אפילו אם אני מבקשת מהם בואו ניקח יום חופש אחד למשפחה , הם לא מסכימים להפסיד. אני לא צריכה לבשל במהלך השבוע, יש פה חדר אוכל, יש הסעדה בבי"ס, זאת פשוט נוחות שאי אפשר לוותר עליה, אני לא יודעת מה הייתי עושה עכשיו בעיר", אומרת דבורית כהן, חברה חדשה בקיבוץ מעוז חיים.

בקיבוצים, שרובם בפריפריה, אין הרבה אפשרויות עבודה. רביב נאלץ לנסוע בכל יום ממעוז חיים שעה וחצי לעבודה בירושלים. אמנם כביש שש קיצר את הדרך ל-22 קיבוצים הנפרשים לאורכו אבל עלויות הדלק טיפסו מעלה. למעט הדלק, כשמחשבים את עלויות החיים בקיבוץ המתחדש, יש מסי קהילה גבוהים שיכולים להגיע גם לשלושת אלפים שקלים למשפחה לחודש, הסיסמא הקיבוצית 'תן כפי יכולתך וקבל לפי צרכיך' עברה מהעולם יחד עם הקיבוץ הישן.

הקיבוץ נולד מחדש אחרי שהשטחים החקלאיים הפכו לנדל"ן מבוקש, אחרי שנים של נטישה. בשלוש השנים האחרונות ענף הילודה הוא הפורה ביותר בקרב חברי הקיבוצים, עם 4000 תינוקות רק בשנה האחרונה. רק כשהתינוקות האלו יגדלו נדע אם הקיבוץ המתחדש הצליח לשמור על ערכי הקהילה, והערבות ההדדית לא תשאר רק זיכרון ישן.