המטפלת ביקרה את התינוק שטבע: "אני דואגת, קשה לי"

זוהר ארגז , בן ה-11 חודשים, עדיין מאושפז במצב קשה מאוד בבית החולים דנה בתל אביב לאחר שטבע באמבטיה. המטפלת שלו, שעל פי החשד השאירה אותו ואת אחותו התאומה לבד והלכה לשירותים, הגיעה לבקר אותו באישור אמו. "זה נעשה מתוך אצילות נפש טהורה של גלית", סיפר אחיה של האם שהעדיפה שלא לפגוש במטפלת פנים אל פנים

זוהר ארגז. נלחם על חייו (באדיבות המשפחה)

זוהר ארגז, התינוק בן 11 חודשים שטבע ביום רביעי האחרון באמבטיה בביתו בתל אביב , עדיין מאושפז במצב קשה בבית החולים דנה בתל אביב ונלחם על חייו. א', המטפלת שלו, שחשודה כי התרשלה והשאירה אותו לבד בכסא האמבטיה, הגיעה היום (א') לבקרו בבית החולים - באישור אמו. "אני דואגת לו מאוד, קשה לי עם המצב הזה", אמרה המטפלת. 

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"היא הגיעה בצהריים לבדה, לאחר תיאום איתי ובהסכמת גלית אימו של זוהר", סיפר שי, דודו של התינוק. לדבריו, ביקשה המטפלת להיפגש גם עם האם, אך "זה לא המקום ולא הזמן".

"הכנסתי אותה לבקר את זוהר למספר דקות ובזה תם העניין,, ציין הדוד, "זה נעשה מתוך אצילות נפש טהורה של אחותי גלית, וכמחווה אנושית למטפלת של התינוק. לא החלפנו בינינו דברים בנוגע למקרה בכלל".

המטפלת החשודה במקרה (חדשות 2)

ביום חמישי האחרון, בריאיון למהדורה המרכזית, סיפרה המטפלת על התחושות הקשות שלא עוזבות אותה מאז האסון. "אני לא ישנה ולא יכולה לסגור את העיניים. אני רואה את הפרצוף שלו ובוכה. אני אוהבת אותו כמו הבן שלי", אמרה א' בדמעות.

היא שחזרה את הרגעים שהובילו טביעה וסיפרה: "הכנסתי אותם לאמבטיה, יש להם שתי כיסאות. הפעלתי כוח וסגרתי אותם, שמעתי את הקליק. סיבנתי אותם, שרנו, הבאתי להם משחקים. הם שיחקו ושרתי להם. פתאום היו לי כאבי בטן - ולא יכולתי להתאפק. הרגשתי ביטחון שהם בכיסא וזה סגור. הלכתי לדקה לשירותים ואמרתי להם: 'שנייה אני באה'".

זירת האירוע (חדשות 2)

"פתאום שמעתי שקט"

"נכנסתי לשירותים - ופתאום אני שומעת שקט. קמתי מהר, ולפני שיצאתי - ראיתי את זוהר בתוך במים. הרמתי אותו עליי כדי לתת לו אוויר, וגם לחצתי לו על החזה, לא שמעתי דופק", תיארה.

המטפלת הדגישה כי לא פעלה בכוונה וכי היא אינה יודעת איך קרה שזוהר החליק וטבע. "רק אלוהים יודע איך הוא החליק. אני רוצה שזוהר יהיה בריא ושהוא ייצא מזה. אני לא יכולה לסגור את העיניים, הוא כמו הילד שלי. אני רוצה ללכת לראות את הילד מאוד, אבל אני לא יודעת איך בני משפחתו יקבלו את זה. אני עוברת מה שהם עוברים".