חוזי המדינה: איך תיראה ישראל בעוד 20 שנה?

איפה תהיה ישראל ב-2034? האם יהיה הסדר עם הפלסטינים? שלום עם לבנון? איך נתמודד עם מאות טילים? האם נראה אישה רמטכ"לית? האם יישארו מים? איזו מוסיקה נשמע? מה נאהב לאכול? פוליטיקאים, אנשי ביטחון, אמנים, סופרים ומומחים מציעים תסריטים אפשריים למדינה בעוד 20 שנה. פרויקט מיוחד של חדשות 2 online

מה יהיה בישראל בעוד 20 שנה?

פרויקט מיוחד של חדשות 2 Online: יום העצמאות גורם לנו בדרך כלל להביט אחורה, אל ההיסטוריה, עם גאווה ישראלית מסוימת, אולי לחלוחית בזווית העין. אבל הפעם בחרנו לא להביט לאחור, אלא קדימה - אל הפחדים, התקוות, התחזיות והחזונות של המציאות בארץ הזאת בעוד 20 שנה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

האם נהיה כאן בכלל? ואם נהיה איזו מדינה? באילו גבולות? מי יהיו האזרחים? האם נטבע בפשע ברחובות? האם יהיו כאן יותר חרדים מחילונים? ערבים מיהודים? האם יהיו לנו מים? האם נמות מחום? מה יעניין את הישראלי הממוצע? האם עדיין נהיה על המפה, ולא רק בכדורסל? אילו טרנדים יהיו במוסיקה? מה נאהב לאכול?

ביקשנו משורה של אנשים מרכזיים בעבר ובהווה בציבוריות הישראלית ומספר מומחים לפרוס את החזון שלהם, ההערכות, המחשבות התקוות והפחדים 20 שנה קדימה, לשרטט את התסריטים של ישראל ב-2034, כל אחד בתחומו.

"גבולות עם הגושים". דן מרידור

הזירה המדינית: "שלום עם לבנון וגבולות שכוללים את הגושים"

סגן ראש הממשלה לשעבר, דן מרידור

מי שכיהן כשר המשפטים, שר האוצר וסגן ראש הממשלה, דן מרידור, היה רוצה לראות פה בעוד 20 שנה מדינה שגבולותיה ייכללו את הגושים, אבל לא תבנה מעבר. מדינה שתקיים הסכמי שלום עם מצרים, ירדן, סוריה ואפילו לבנון. הוא מאמין כי היחסים עם ארה"ב יישמרו, אבל קורא לא לסמוך רק עליהם. מה לגבי מלחמה? אולי מלחמת סייבר.

"אינני יודע אם יהיה פה הסדר קבע בעוד 20 שנה. זה תלוי במידה רבה בישראל ובמידה מסוימת בצד השני. הגענו להסדר קבע עם מצרים וירדן שאני מקווה שיישמרו. אם בלבנון יהיה שינוי במשטר אפשר יהיה להגיע להסדר גם איתם, כשאין מחלוקת על הגבול. סוריה במצב של תוהו ובוהו, אבל תאורטית אפשר יהיה להגיע להסכם גם איתם".

"עם הפלסטינים זה יהיה יותר מסובך. האשליה שאפשר להשאיר את המצב הקיים כשהערבים ביהודה ושומרון זו אשליה מסוכנת - זה לא יהיה. יש אחת משתי דרכים: או להישאר בסוף עם מדינה אחת, מצב מסוכן, או לנסות להביא להפרדה, או בהסדר מלא או בהסדרים חלקיים. באין הסכם כולל, אפשרות אחת היא שיישאר המצב הנוכחי, או שנצמצם את קו הגדר ובפועל לא נמשיך את ההתיישבות מעבר לגושים".

"באשר לגבולות הייתי רוצה את כל ארץ ישראל שלמה, כמדינה דמוקרטית שכולם שווים בה. הבעיה היא שהחזון הזה מסכן את המדינה היהודית, כי היא תהיה דו-לאומית. לכן צריך לצמצם את החזון, ואם נפעל בתבונה, נגיע לגבולות שיכללו לא רק את ירושלים אלא גם את גושי ההתנחלויות. אם נגיע לזה יהיה צריך להרחיב את המעגל לשלב נוסף, שבו יש הסכמים רבים לשיתוף פעולה, לא רחוק מקונפדרציה, שישתתפו בהם: ישראל, המדינה הפלסטינית וממלכת ירדן".

"מבחינת יחסינו עם ארה"ב - הייתי נזהר מלקבוע קביעות כמו אלו שנשמעות לאחרונה של: 'אמריקה נחלשת'. לארה"ב היתה יכולת להמציא את עצמה מחדש בהיסטוריה, והיא עדיין המעצמה החזקה בתבל. יחד עם זאת, ארה"ב לא לבדה בעולם, היחסים עם סין הודו רוסיה ואירופה צריכים להיות מפותחים עם השנים. צריך לשמור על הקשר עם ארה"ב, אבל לא רק איתה".

"אני מקווה שבעוד 20 שנה המשטר האפל באירן יעבור מן העולם, קודם כל בשביל האירנים. הם עם עם תרבות עשירה ומסורת של 4000 שנה, ששקעו בלילה אפל עם השלטון הדתי. אם השלטון הזה ייחלש ונחזור לעולם המודרני, היחסים איתנו ישתפרו".

"מלחמה נוספת היא לא בלתי נמנעת, אבל היום מספר השחקנים שמשחקים במגרש גדול מאוד, של מדינות וארגונים, לכן קשה לצפות מה יתפתח. המלחמה הבאה יכולה להיות מלחמת סייבר, או של מטוס קטן לא מאוייש שנשלח, זה כבר לא יהיה צבא גדול נלחם".

"המסגרת הזו של 20 שנה קדימה היא מסגרת נכונה לפרספקטיבה היסטורית ואנחנו, המדינה והציונות זה סיפור הצלחה שאין לו תקדים. אם נמשיך נכון נמנף את ההצלחה הזו. צריך לקחת את הגורל בידינו ולא לחכות למשיח".

"מזרח תיכון בלי מעורבות אמריקנית". עוזי

הזירה המדינית: "חזית חזקה של מדינות ערב, ארה"ב לא תתערב"

השר לשעבר, עוזי ברעם

שר הפנים והתיירות בממשלות רבין ופרס, עוזי ברעם מודאג מכך שארה"ב לא תהיה מעורבת עוד במזרח התיכון, מעריך שבתום האביב הערבי ישראל תתמודד עם חזית חזקה של מדינות ערב, פתרון הסכסוך עם הפלסטינים לא יראה באופק ומביע חשש כי ישראל תעמוד בבידוד בינלאומי.

"אני לא צופה שהמפה הפוליטית תשתנה באופן קיצוני, גם לא בטווח זמן של 15-20 שנה קדימה. אם יוצאים מנקודת הנחה כזו, אז יש לכך השלכות על מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל. אני מאמין שגם בעולם המערבי וגם בארה"ב תהיה התנגדות הולכת וגוברת למדיניות של מדינת ישראל, שתתחיל כבר בעתיד הקרוב. כיום בארה"ב זה לא פוליטיקלי קורקט להיות נגד ישראל, אבל הדור הצעיר האמריקני, גם היהודי וגם אחרים, הם בעלי רביזיה על המדיניות לפיה, במזרח התיכון ההישענות היא רק על מדינת ישראל".

"אני מודאג מכך שארה"ב תסיר את ידיה ממעורבות במדיניות החוץ בכלל ומדיניות החוץ במזרח התיכון בפרט. לארה"ב לא יהיה עניין רב בנעשה במזרח התיכון, כי התלות שלה במקורות האנרגיה באזור הולך ופוחת. מנגד, העניין שלהם באסיה יגבר".

"האביב הערבי והשינויים בעולם הערבי הכניסו את מדינות ערב לתקופה בה ההתעסקות שלהן היא בעיקר פנימית, והן שמות פחות דגש על סוגיית הפלסטינים. כשהתקופה הזו תחלוף יגבר העניין שלהם בנעשה אצלנו. כשזה יקרה, מדינת ישראל תעמוד מול חזית חזקה מאוד של מדינות ערב. גם באירופה ההשפעה האיסלמית גוברת וגם לכך יהיו השלכות מדיניות. הסכנה לישראל תהיה יותר בבידוד מדיני ופחות סכנה ביטחונית".

"הסטטוס קוו הנוכחי לא יישמר. מדינת ישראל בשלטון הימין, או הימין עם וריאציות, לא תוכל להגיע לפתרון הסכסוך עם הפלסטינים. אני מעריך שיהיו הסדרים מדיניים נקודתיים וחלקיים, לדוגמה: שחרור אסירים בתמורה לנצירת אש".

"גם הגבול הצפוני יכול שיתרחשו בו התפתחויות רעות מבחינת ישראל, כי אין לדעת מי יעמוד בסוריה במקום אסד. לגבי אירן אני סבור כי לא יהיו התפתחויות מרחיקות לכת בחזית הזו. אני לא צופה שאירן תהיה מדינה שתוכל לאיים על ישראל בנשק גרעיני, גם בגלל המצב הבינלאומי וגם בגלל שהאינטרס המובהק שלה הוא לשמור על איפוק".

"יותר רקטות ויותר מדוייקות". גיורא איילנ

הזירה הביטחונית: "מטריית לייזר מעל ישראל"

ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, האלוף (במיל') גיורא איילנד

ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר ומנכ"ל "גבעות עולם חיפושי נפט" כיום, האלוף (במיל') גיורא איילנד, מדגיש כי אם מנסים לתכנן 20 שנה קדימה, צריך להתנתק מהנחות יסוד. הוא פורס את משנתו בזירה הביטחונית-מדינית ומציין מה צריך לעשות היום כדי שבעוד 20 שנה אולי יהיה כאן טוב יותר - מפיתוח ההרתעה בעולם הסייבר, דרך שיתוף פעולה עם מדינות ערב בתחום הנפט והגז ועד מטריה של לייזר שתצטרך להגן עלינו אולי מפני מאות טילים.

"החולשה הכי גדולה של ישראל, באופן יחסי, היא לא מול אירן, אלא שהיא נמצאת תחת איום של אלפי רקטות, שרק יילך וייגדל כנראה בעתיד. לאויב יהיו הרבה רקטות ועם רמת דיוק יותר גבוה. כך, אם היום הדיוק הוא סטטיסטי, בעוד 20 שנה ייתכן ותהיה יכולת פגיעה נקודתית - לכן כל דבר במדינה יכול להיפגע ולהיות מושמד. הפתרון הוא לשים עמוק יותר באדמה מתקנים מרכזיים, ובמקביל למצוא פתרונות מוצלחים יותר מאלו שקיימים היום (הפתרונות של כיפת ברזל ושרביט קסמים). הבעיה בפתרונות האלו היא שכל טיל יודע ליירט טיל אחד, ובעוד הטיל שמגיע מולך שווה אלף, זה שאתה מיירט איתו שווה מיליון. בראייה עתידית צריך לייצר מעין מטריית לייזר מעל ישראל ואז לא משנה אם ישלחו 50 טילים או 500 טילים 'המטריה' הזו תשרוף אותם".

"בתחום האנרגיה ככל שאתה יוצר תלות הדדית בין מה שאתה מייצר למדינות אחרות, אתה מבטיח את עתידך לא רק כלכלית אלא גם ביטחונית. אם יהיו אסדות בים שמחוברות לעוד מדינות, כמו: מצרים ואפילו סוריה - כל אחד שרוצה לתקוף אותך פוגע גם בעצמו. למשל: אם ישראל ולבנון ייצרו מרחב בים לפרויקט גז משותף, אז לשני הצדדים יהיה יותר אינטרס שהוא יפעל מאשר לא יפעל".

"היבט נוסף הוא מתקפות הסייבר. מידת הפגיעות של מדינות היום לתחומי הסייבר היא לאין שיעור גבוהה משהיתה בעבר, והמשקל רק הולך וגדל מול התקפות של מטוסים וטנקים. צריך גם להגן על עצמנו וגם להיות מסוגלים לתקוף אחרים. חלק ממאזני ההרתעה הקלאסיים של: 'בוא לא נלחם נגדם והם לא יילחמו נגדנו' - יכול להיווצר בעולם הסייבר. אויבים צריכים יהיו לדעת שאם הם פוגעים בך, אתה יכול למוטט גם את הבנקים והמערכות המרכזיות האחרות שלהם".

"תהיה פשיעה, אבל נסבלת". אסף חפץ

אלימות ופשע: "ישראל תהיה כמו ניו יורק"

המפכ"ל לשעבר, אסף חפץ

המפכ"ל ה-12 של משטרת ישראל, אסף חפץ רואה כאן בעוד 20 שנה ירידה משמעותית בפשיעה ברחובות ואפילו היעלמות של משפחות הפשע - מודל דומה לזה שבניו יורק. הכל תלוי, מבחינתו, במידת שיתוף הפעולה בין החברה האזרחית למשטרה ובהרחבת הסמכויות של ראשי הערים לטיפול באלימות.

"פשיעה תהיה בישראל גם בעוד 30 ו-50 שנה, השאלה היא איזה פשיעה תהיה וכמה? אני מאמין שתהיה פשיעה בממדים כאלו שלא ייפגעו במהות של החיים הדמוקרטיים, כי ברגע שפשיעה היא קשה ופוגענית, ואתה על כל צעד ושעל נתקל באיום - הדמוקרטיה בבעיה. אני מקווה שבעוד 20 שנה נמצא במצב של יש פשיעה נסבלת".

"הנחת העבודה שלי שכדי להגיע למצב הרצוי המשטרה לא תהיה הגורם החשוב ביותר בלחימה בפשיעה, אלא החברה. החזון שלי הוא ליצור כאן בעוד 20 שנה קרקע חברתית וחינוכית שאינה פוריה לצמיחתה של עבריינות. חברה שמטפלת בחלשים, ילדים שהסיכוי שיגיעו להיות פושעים פוחת, חברה שרוצה לטפל במשפחות הבעייתיות על ידי פעולה חברתית רחבה".

"אני רואה את האידאה הזו מושגת לא על ידי המשטרה, אלא בעזרת פעולה רחבת היקף של המנהיגות הציבורית, שמשתפת את המשטרה. צריך לתת יותר סמכויות לרשויות ולמנהיגות האזרחית במלחמה בפשע - ובישראל יווצר מודל דומה לזה של ניו יורק של ג'וליאני - ראש עיר שמנקה את הפשיעה מהרחובות. ג'וליאני לא הצליח כי הוא מפכ"ל, אלא כי הוא ראש עיר".

"במצב הזה, בעוד 20 שנה, לא בטוח שיהיו משפחות פשע. היום הקרקע שמצמיחה עבריינים היא פוריה מאוד, וכדי לקלקל את הקרקע הזו צריך לייבש את הביצות של הקרקע החברתית לעבריינות. חלק מזה הוא חינוך, וחלק פעולות משטרתיות נגד עבריינות. לדוגמה: הלחימה בסחיטות דמי חסות - שליטה של עבריינים בעסקים הקטנים, זו קרקע נוחה שעל בסיסה צומחות כנופיות הפשע ומשפחות הפשע. יש שם הרבה אנשים שמוכנים, ויש הרבה כסף. רק שיתוף פעולה עתידי בין המערכת המשטרתית לאזרחית יכולה להוביל לשינוי הקרקע הזו, מקרקע מצמיחה לקרקע מצמיתה. אם סחיטת דמי חסות נובעת מזה שעבריינים פועלים מול בעלי עסקים בודדים, צריך לאגד את העסקים בצורה עירונית, לקחת חברות ביטוח שיבטחו אותם ולעשות קיר ברזל שהעבריינים יתנפצו עליו - את זה צריך להוביל ראש העיר או בעל תפקיד אחר שאחראי על הביטחון ברשות המקומית או האזורית".

"הפערים בחינוך ייתרחבו". יוסי שריד (חדשות 2)

חינוך: "מערכת לאומנית וילדים בורים"

יוסי שריד, שר החינוך לשעבר

מי שכיהן כשר החינוך בממשלת ברק בשנים 1999-2000, יוסי שריד, חוזה שמערכת החינוך בישראל תהפוך לאומנית יותר, תלך ותופרט, הפערים בין התלמידים יגדלו וחזון החינוך האיכותי יתנפץ על מזבח החינוך הכמותי. ביטול הבגרויות? כנראה שגם לא בעוד 20 שנה.

"אני צופה שהחינוך ברוח המקום והזמן ייהפך ליותר לאומני. הלאומנות תמיד מסווה את עצמה בשם הקוד יהדות. כשם שלא ברור עד עצם היום הזה מיהו בדיוק יהודי, עוד יותר לא ברור מהי אותה יהדות אליה מתכוונים. אני חושש שהתלמידים שלנו, שהם גם הילדים והנכדים שלנו, יהיו בורים ועמי ארצות גדולים, למרות שזאת תכונה מאוד לא יהודית".

"אני לא רואה שום סימנים לכך שהפערים בחינוך יצטמצמו. החינוך לכאורה צריך להעניק לילדה ולילד מפתח למה שקרוי - ההזדמנות השווה, אני לא רואה את זה. הפערים רק הולכים ומתרחבים וכך מערכת החינוך תלך ותאבד את סיבת הקיום העיקרית שלה".

"לגבי המגמה בה החינוך הופך פחות כמותי ויותר ערכי - אלו דיבורים בעלמא. אין לכך שום ראייה. בינתיים אני רואה רק החרפה של תהליכי הפרטת החינוך. נראה כי כבר היום יש יותר מאלף גורמים המתערבים במערכת החינוך שלכל אחד מהם יש כוונה להפיק רווח, כספי או אחר, וברור שמערכת חינוך, ככל שהיא הולכת ומופרטת, כך היא הופכת ליותר ויותר מקפחת. מי שיש לו ישיג יותר, ומי שאין לו פשוט ישיג פחות".

"ישראל תהיה מעצמת מדע". דניאל הרשקוביץ

מדע: "מעצמת טכנולוגיה עם פריצות דרך ברפואה"

פרופ' דניאל הרשקוביץ', שר המדע לשעבר

שר המדע לשעבר ונשיא אוניברסיטת בר אילן, פרופ' דניאל הרשקוביץ' חוזה את ישראל כמעצמת מדע וטכנולוגיה בעוד 20 שנה, בעיקר בתחמי הרפואה והננוטכנולוגיה. גם אם תהיה בריחת מוחות הוא לא מוטרד מכך, כיוון שבראייתו עולם המדע יהפוך ליותר ויותר שיתופי.

"מדינת ישראל היא כבר היום מעצמת מדע ולהערכתי היא תמשיך ותבסס את מעמדה ככזו. אני צופה התפתחות של יותר מדעים רב תחומיים כמו ננוטכנולוגיה ומדעי המוח. אני מעריך שהננוטכנולוגיה תיכנס יותר ויותר לתחומי חיינו. אני מאמין שמדינת ישראל תהיה חלוצה בעולם עם פריצות דרך רפואיות, במיוחד בנושא הרפואה הפרטנית המותאמת לכל פציינט באופן אישי".

"המדענים הישראליים נחשבים בעולם כמקוריים וחדשנים מאוד. מדינת ישראל למדה לחשוב מחוץ לקופסא בגלל הכרח - גם הכרח ביטחוני וגם הכרח מדיני. בנוסף, יש משהו במסורת הלימוד וההשכלה הישראלית שמטילה ספק גם בדברים שלכאורה אין צורך לפקפק בהם. אפשר למצוא את זה למשל בלימוד התלמוד".

"אני לא מוטרד ממגמת בריחת המוחות. צריך להבין שבכל מקרה עולם המדע הוא עולם שיתופי. למיקום הגיאוגרפי אין חשיבות רבה למדע. מדענים ישראלים שגרים מחוץ לארץ מפארים את שם המדינה. יחד עם זאת אנחנו צריכים לשמר כמה שאפשר את היכולות בארץ. התופעה הזו התחזקה עם השנים והיא לא פגעה במיצובנו כמעצמה בינלאומית, ואולי אף הפוך מכך".

"שגשוג מדהים". פרופ' ישראל אומן (רויטרס)

כלכלה: "שגשוג מדהים והתעצמות"

פרופסור ישראל אומן, זוכה פרס נובל לכלכלה

זוכה פרס נובל לכלכלה, הפרופסור ישראל אומן, אופטימי ורואה את הכלכלה הישראלית הולכת אל עבר שגשוג גדול, קשרי מסחר מתעצמים עם המזרח הרחוק ופיתוחים מדעיים וטכנולוגיים שממריצים את הכלכלה.

"מה שאני רואה זה שגשוג כלכלי מדהים בארץ. כשהגעתי ארצה, המדינה סבלה כל שני וחמישי מפיחותים, המטבע הישראלי היה בשפל המדרגה. היום השקל זה אחד המטבעות החזקים בעולם. זה ממש ימות המשיח. הכלכלה איתנה ושרדה בכבוד את המשבר העולמי. כמעט לא נגרם נזק לכלכלה מהמשבר".

"קשרי המסחר והקשרים המדעיים עם העולם המערבי ובמיוחד עם המזרח הרחוק הם נרחבים ביותר. קשה לומר מה יהיה עוד 20 שנה אבל המגמה היא בהחלט מגמת התעצמות. הפיתוחים המדעיים והטכנולוגיים בארץ הם המחוללים הגדולים ביותר של כלכלת ישראל, שמייצאת טכנולוגיה".

"לגבי הביטקוין (מטבע ממוחשב ומבוזר) אני מחשיב עצמי כאדם שמרני. היחס שלי לביטקוין הוא של כבדהו וחשדהו. קשה לי מאוד לחזות אילו השלכות, אם בכלל, יהיו למטבע הזה. אני בעצמי לא רוכש ביטקוין. למרות שהמטבע מציע בטוחות, הצרות מגיעות בדרך כלל ממקום שלא חוזים אותו. הבטוחות שמציעים עונות על הבעיות שחשבו עליהן, אבל לא על הבעיות שלא הצליחו לחשוב עליהן. בשבילי השקל הישראלי הוא המקום להשקיע בו".

"משבר דיור שיילך ויחריף". אוהד דנוס (רויטרס)

נדל"ן: "ביקוש למיליון דירות ועלייה במחירים"

אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אוהד דנוס, לא מאמין שבועת הנדל"ן בישראל תתפוצץ גם בעוד 20 שנה. הוא חוזה עלייה בביקוש לדירות, מחסור בקרקעות ומשבר דיור שרק הולך ומחריף.

"עוד 15 שנה יהיה בישראל צורך למיליון דירות. צריך יהיה לייצר 45 אלף יחידות דיור חדשות כל שנה. ב-65 שנות קיום המדינה בוזבז משאב הקרקעות. בסופו של יום אם לא יטופל נושא ההתחדשות העירונית משבר הדיור רק יחריף".

"לישראל אין מספיק עתודות קרקע כדי לענות על הביקוש שיהיה. המשמעות היא ששוק הנדל"ן בתקופה הזו יהיה תנודתי, אבל המגמה שלו תהיה כל הזמן של גרף עולה. אנחנו נראה עלייה במחירי הדיור".

"נשיא ערבי ונשיא יהודי". זוהיר בהלול

מעמד ערביי ישראל: " מיעוט יהודי במדינה דו-לאומית"

העיתונאי זוהיר בהלול

העיתונאי הערבי-ישראלי, זוהיר בהלול, חוזה בעתיד מדינה דו-לאומית, שבראשה נשיא ערבי ונשיא יהודי, שבה העלייה תותר לכל מי שיוכיח בה את שורשיו בארץ ונישואי התערובת יותרו.

"מהים ועד לנהר תקום מדינה דו-לאומית. היהודים יהפכו למיעוט באזור שבו תתפשט האיסלמיזציה. למרות זאת, היהודים בזכות המוח הקודח שלהם, ואולי גם בזכות כוח הזרוע שלהם ישלטו על מרבית מקורות החיים במדינה, אותה ינסו לנווט נשיא יהודי ונשיא ערבי".

"ערבים ויהודים ישתפו באורח פלא פעולה, יותרו נישואי תערובת ויבוטלו הקרן הקיימת לישראל והסוכנות היהודית. חוק השבות יבוטל גם הוא והעלייה לישראל תותר למי שיוכיח את שורשיו בארץ הקודש. במקביל תצמח באזור זהות חדשה שתיקרא הזהות הישראלית-פלסטינית וגאולה תבוא על ישראל".

"נשים ירוויחו כמו גברים". שלי יחימוביץ'

מעמד האישה: "ראש ממשלה - כן, רמטכ"לית - לא"

יו"ר האופוזיציה לשעבר, ח"כ שלי יחימוביץ'

מי שכיהנה כיושבת ראש האופוזיציה והיום חברת כנסת ממפלגת העבודה, שלי יחימוביץ' רואה נשים שותפות מלאות בצמרת ההשפעה, ראש ממשלה אישה ויותר ויותר גברים שלוקחים חלק במשימות המשפחתיות. יחד עם זאת, בשוויון בשכר תיתכן דווקא נסיגה ובעולם הביטחון כנראה שעוד מוקדם לחלום על אישה רמטכ"לית.

איזה שינוי יחול במעמד האישה בישראל עוד 20 שנה? "בשאיפה ובתקווה יהיה שוויון מלא. נשים ירוויחו כמו גברים, יהיו מוגנות לחלוטין מכל פגיעה נפשית וגופנית, הטרדה, אונס, מכות השפלה, וכל מה שיותר מדי נשים לצערי עדיין חוות. הן יהיו שותפות מלאות בכל צמרת של השפעה: כלכלית, אקדמית, פוליטית, תרבותית, משפטית, בכל הקבוצות, הדתות, והזרמים בישראל. בוא נגיד שאם חלק מזה יתממש - אהיה שמחה מאוד".

האם את מאמינה שבישראל עד שנת 2034 נוכל לראות ראשת ממשלה רמטכ"לית ושרת ביטחון? "ראש ממשלה אישה- בטוח שכן. שרת ביטחון- אולי. רמטכ"לית בקצב הנוכחי לצערי כמעט בטוח שלא. תקרת הזכוכית בצה"ל לתפקידי נשים פיקודיים ומשמעותיים היא עדיין מאוד נמוכה".

מה לגבי שוויון בשכר? "אם המגמה של אי השוויון בין עוני ועושר ובין שכר עבודה להון תמשיך לגדול בצורה כל כך חדה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו, אחרי יותר ממאה שלמה של התקדמות מדהימה במעמדן של נשים - דווקא בנסיגה. הפמיניזם הוא רכיב אחד בתוך המאבק לשוויון בין בני אדם, ולחלוקה הוגנת של העושר והמשאבים. אנחנו בנקודה בזמן שבה כבר ברור שאי השוויון מאוד מסוכן לדמוקרטיה. אם לא נעצור את זה - מי שכרגע מרוויח ממילא פחות, ייפגע יותר, גם נשים".

שוויון בתוך המשפחה? "חשוב ביותר! הבית והילדים זה הרבה אושר, אבל גם פרויקט אדיר, מורכב ומתיש. כרגע נשים מנהלות אותו, ובמקביל גם עובדות לפרנסת המשפחה, וזה כפל תפקידים מטורף. זה מקסים לראות יותר ויותר גברים לוקחים חלק יותר ויותר גדול באתגר ובמשימות המשפחתיות. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב - 15% ממשקי הבית יש חלוקה שוויונית לגמרי. זו התקדמות מדהימה, זה אומר שבעוד עשרים שנה זה ישתפר עוד, אבל זה גם אומר שנשארו עוד 85%... באופן אישי אני מודה שהצלחתי לעשות הרבה דברים בחיי בזכות שותפות מלאה של אבא של הילדים שלי, וההצעה המעשית שלי לנשים צעירות היא לברר ולדבר באופן גלוי עם בן הזוג על חלוקת הנטל בבית. זה עשוי להתגלות כמשהו ממש קריטי לעתיד שלכן".

הדרת נשים? "גם היום הדרת נשים נשמעת כמו סרט מדע בדיוני על מציאות אפלה והזויה במיוחד. איסור על קבוצת בני אדם להשתתף במרחב הציבורי רק בגלל מינם, גזעם, צבעם או דתם -מנוגד לחלוטין לכל כלל מוסרי, דמוקרטי ואנושי, וזו תהיה נקודת מבחן חשובה עוד 20 שנה".

"נמשיך לפגר בספורט". שלמה שרף (AP)

ספורט: "בתי כנסת במקום מגרשי כדורגל"

שלמה שרף, מאמן נבחרת ישראל לשעבר

כשעוברים למגרש הספורט שלמה שרף, מאמן נבחרת ישראל לשעבר, לא אופטימי. לדעתו, אם לא ישקיעו משאבים בחינוך לספורט בבתי הספר ישראל תישאר מאחור בעולם - ולא רק בכדורגל.

"לצערי, אני לא איש בשורות לגבי עתיד הכדורגל בארץ. אני לא צופה שינוי מהותי באופק של תחום הספורט בישראל. אנו לוקים באופן חמור בכל הקשור לחינוך לערכים ולספורטיביות בגילאי הילדות וזה משליך עד לספורט התחרותי. יש לנו פיגור ענק שמתחיל כבר בגיל בתי הספר היסודיים והפער הזה רק הולך וגודל משנה לשנה. מספיק לבחון מה קורה בשיעורי החינוך הגופני בבתי ספר באירופה, או בכלל בעולם המערבי, ומה קורה בשיעורי החינוך הגופני בארץ. בסקנדינביה מקדישים כשש עד שבע שעות שבועיות לחינוך גופני, ואצלנו יש בקושי שעתיים בשבוע לשיעורי ספורט, שגם אותם עושים מבלי להחליף לבגדי ספורט".

"בארץ תמיד מחפשים לעשות קיצורי דרך. בספורט זה פשוט לא הולך. המדינה לא משקיעה מספיק בפיתוח הספורט בכלל והכדורגל בפרט. יש מספיק שטחים שיכולים להקצות להקמת מגרשי אימון לילדים שישחקו ויתאמנו, במקום שיסתובבו במועדונים שם הם חשופים לאלימות".

"לדוגמה בעיר כמו נתניה, בה אני חי ומנהל מועדון כדורגל - יש מגרש אחד ל-17 קבוצות. זה לא נורמלי. עד שהמדינה לא תשקיע במתקנים לא יהיה עתיד לספורט. פה משקיעים בדברים אחרים כמו בתי כנסת. אני לא רואה בשורות חדשות. אנחנו נמשיך לפגר".

"חרדים בשני קצוות מנוגדים". ד"ר חיים זיכ

דת: "החרדים יתפצלו בין מתבדלים למשתלבים"

ד"ר חיים זיכרמן, חוקר החברה החרדית

ד"ר חיים זיכרמן, בוגר מסלול ישיבות, מחבר הספר "שחור כחול לבן" וחוקר חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה חוזה שינוי גדול בחברה החרדית שתלך לשני קצוות מנוגדים.

"הדור השלישי לחרדים בארץ הוא מאוד משמעותי. הדור הראשון היה דור המייסדים, דור שהיה מעורה בחילוניות הישראלית, הדור השני הלך ויצר התבדלות והדור השלישי מחפש את האיזון - האיזון בין החרדיות לישראליות".

"עוד 15-20 שנה הציבור החרדי ילך לשני קצוות מנוגדים - צד אחד של חרדות משתלבת: חרדים המעורבים בכלכלה ובחברה הישראלית, כמו המודל של חרדות חו"ל. סוג שני של חרדות תהיה של חרדות מתכנסת - קבוצה של חרדים שתקצין את ההתבדלות. הקצנת הבדלנות תבוא לידי ביטוי גם בפן ההלכתי, לדוגמה: בכל הקשור להפרדה מגדרית במרחב הציבורי, ותלך ותעמיק במטרה לשמר את האוטונומיה החרדית".

"האתגר הגדול של קבוצת החרדות המתבדלת יהיה האינטרנט. החרדות בנויה על קונספט של הפרדה גיאוגרפית. האינטרנט ממוטט את ההפרדה הזו. האתגר של החרדות המשתלבת יהיה איך לשמר את העולם החרדי בתוך החברה החילונית".

"עוד מגמה שלהערכתי תלך ותגבר בעתיד היא מגמת התפוררות ההנהגה המונרכית בחברה החרדית. אני צופה שלא יקום עוד גדול דור אחד שרק על פיו יישק דבר. ההנהגה החרדית תהפוך לפחות ריכוזית ויותר מבוססת על חצרות קטנים".

"מזג אוויר הולך ומקצין". ד"ר ברוך זיו (AP)

אקלים: "ישראל תתחמם ותתייבש"

ד"ר ברוך זיו, חוקר אקלים

ד"ר ברוך זיו, חוקר אקלים מהאוניברסיטה הפתוחה ומומחה למערכות מזג אוויר של אגן הים התיכון, חוזה מדינה שתלך ותתייבש, תסבול מהתחממות, כמות משקעים פוחתת, תתמודד עם מחסור במקורות מים ועם מזג אוויר הולך ומקצין.

"לפי כל התחזיות, ולמרות שיש מעט ויכוחים בשוליים, ישנה הסכמה יחסית נרחבת שהאקלים יילך ויתחמם. אזור הים התיכון צפוי ללכת ולהתייבש מבחינת משקעים. התחזית להתייבשות תקפה בעיקר לצפון הארץ וההבדלים בין שנה ושנה צפויים להיות מאוד משמעותיים. ההשלכות של התחממות יהיו גם על מחלות ואפידמיולוגיה וכן, השלכות מרחיקות לכת על הביולוגיה ותפוצת מיני בעלי חיים שונים".

"בעניין המשקעים צפויים להיות שינויים רבים, אך המגמה היא בהחלט של התחממות והתייבשות. אם אנחנו לוקחים בחשבון גם את גידול האוכלוסייה, ביחד עם ההתחממות, אז גם אם כמות המשקעים לא תשתנה באופן דרסטי, בארץ יצרכו הרבה יותר מים. גם קצב ההתאדות יגבר ולכן יהיה צורך בהגברת מקורות המים בארץ. לשמחתנו בעשור האחרון הואץ בארץ תהליך התפלת המים, במקביל לשכלול מערכות למחזור מים. מה שנשאר הוא להרחיב את הפעילות הזו".

"מזג האוויר הולך ומקצין, אך בטווח זמן של 20 שנה לא אמורים להיות מקרים של מזג אוויר חמור. בתחום המטאורולוגיה אני צופה שהטווח של התחזיות המדויקות ייגדל. כיום אנחנו מסוגלים לחזות מזג אוויר של ארבעה ימים קדימה. בעתיד אני צופה שנדע לחזות שבוע קדימה ואף יותר מזה".

"התאטרון לא ימות". גילה אלמגור

קולנוע ותיאטרון: "פריחה בתיאטרון, סינמטקים, ואיתי טיראן אחד"

השחקנית גילה אלמגור

השחקנית הסופרת והתסריטאית, גילה אלמגור, לא מאמינה שגם בעוד 20 שנה התיאטרון בארץ ימות. להיפך, אם המדינה תשקיע בתרבות משאבים היא חוזה פה גן עדן תרבותי, מחזאות ישראלית פורחת ואת איתי טיראן ככוכב מרכזי. גם ביחס לקולנוע הישראלי היא אופטימית ומבחינתה אוסקר ישראלי - הוא לא המדד.

"תגמרו עם המלחמה, תביאו את השלום, הילדים שלנו לא יצטרכו להרוג את עצמם ויהיה פה גן עדן תרבותי. אם ישקיעו משאבים בתרבות ובחינוך, יצמחו פה סופרים גדולים, הקולנוע יפרח וגם התיאטרון עם סגנונות שונים של מחזאות ישראלית".

"ציפו שהתיאטרון ימות עם תחילת הטלוויזיה והוא לא מת. קשה להרוג את התיאטרון כי זו חוויה שלא דומה לשום דבר אחר. בתיאטרון את רואה את הקסם קורה מול העיניים שלך, את רואה את האדם חי ונושם והוא מישהו אחר לגמרי, נס מול העיניים. אם יקציבו לתיאטראות סכומים הם יוכלו לעבוד בכבוד, הם לא יצטרכו להיות בסטה של שוק ולמכור את המצפון התיאטרוני שלהם ולעשות גם זבל. אם בעוד 20 שנה, מי שיעסקו במלאכה לא יצטרכו להושיט יד, ואחרי שיתמודדו עם האלקטרוניקה והדיגיטליזציה - יהיה מקום לפריחה בתיאטרון. אבל אם התיאטרון ייכנע לתכתיבים של הזנייה, של פופוליזם, של לרדת למכנה הנמוך ביותר - אז אין לו תקווה".

כשאלמגור מתבקשת לסמן את "החנה רובינא" הבאה של עוד 20 שנה היא מסמנת את איתי טיראן. "אני חושבת שהוא יהיה אחד המנהיגים הגדולים בתיאטרון. הוא אמן מבצע, יוצר חושב, אינטליגנטי רב תחומי וצנוע, לא מוותר ולא מתחנף. מבחינת שחקניות יש פה כישרון של שחקניות כמו אפרת בן-צור שקיבלה ביקורות נפלאות ב"הדיבוק", יש את יבגניה דודינה מ"גשר" - היא גדולה מהחיים, היא יפה, יש לה קול והיא באה מתרבות של תיאטרון שיש בה קצת קדושה".

"את הקולנוע הישראלי אני מלווה מימיו הראשונים. לא מעסיק אותי אם נזכה באוסקר, אני רואה סרטים שמתקבלים בהערצה בעולם וזו תעודת הבגרות של הקולנוע הישראלי. כישרון יש פה. משהו באוויר, באדמה, בפירות שאנחנו אוכלים, בגנים - הוא טוב. צריך שייתנו משאבים, שלא יקלקלו את זה, שלא יברחו מפה יוצרים".

"היתרון של הדור היום הוא שהוא בא עם ידע. אורי זוהר וחבריו עשו קולנוע מזה שהם עשו סטרקים, מנחם גולן נסע ללמוד, אבל אחרים כמעט לא למדו. היום יש בתי ספר ובתל אביב עושים ניסיון אפילו להביא קולנוע לגני הילדים. בעוד 20 שנה צריך שיהיו מגמות קולנוע בחטיבות הביניים ובגנים, אבל אסור שתהיה אינפלציה של בתי ספר לקולנוע, כי הם יקיאו המון אנשים החוצה ולא תהיה פרנסה".

"אני לא רואה שבעתיד ישובו אל בתי הקולנוע הקטנים. הקומפלקסים הגדולים זה כמו הקניונים המסחריים, חנויות המכולת נעלמו כי הם תפסו את מקומם. זו כנראה חלק מהתפתחות אורבנית של ריכוז בתי קולנוע במקום אחד וזה לא רע. אני חושבת שכן צריך יהיה בעתיד לשמור על הסינמטקים. אני מדברת על סינמטקים כמו שבונים תוכניות של צפייה והעשרה ובעלי ריספקט לאומנות הקולנוע. זה אחרת מאולמות התיאטרון בפריפרייה, שזה נחמד מאוד שאומרים שהקהל יכול לבוא לתיאטרון בנעלי בית. אני חושבת שנעלי בית צריכות להיות בבית ולתאטרון צריך לבוא במשהו חגיגי, ולסינמטקים שיקומו צריך לבוא עם אהבת הקולנוע".

"תצורות חדשות לספרים". אלי עמיר

ספרות: "הישראלים עדיין יקראו, בעיקר רומנים"

הסופר אלי עמיר

הסופר הישראלי אלי עמיר, מחבר הספרים "תרנגול כפרות", "מפריח היונים", "אהבת שאול" ועוד, לא מאמין שגם בעוד 20 שנה הישראלים יוותרו על הספרים, למרות הפיתויים הטכנולוגיים. את מרכז תשומת הלב הוא עדיין מאמין שיתפסו הרומנים ולא מוטרד במיוחד מהפחתה במעמדו של הסופר.

"אין לי ספק שהספר ימשיך לחיות ולהתקיים. אנשים אוהבים להחזיק ספר ביד ולדפדף בו זו חוויה שונה של דפדוף האצבע על כל המכשירים המודרניים. ייתכן שיהיו תצורות חדשות לספר מבחינה אסתטית, אבל הוא יישאר פחות או יותר במתכונת דומה".

"מבחינת הז'אנרים שהישראלים יאהבו לקרוא אני מאמין שהרומן ימשיך ויעניין את הציבור בכל הדורות. סיפורי אהבה, התבגרות, סיפורים משפחתיים, הן בתוך המשפחה ובין חברים - אלו בעיות שהיו מאז ומתמיד והן תשארנה. בנוסף, תכנים פוליטיים יעניינו אנשים פחות, ותכנים כלכליים יעניינו הרבה יותר, כיוון שהכלכלה משתלטת על עיצוב התודעה שלנו, והאנשים הצעירים נמצאים במצוקות כלכליות גדולות ותחרות רצחנית קשה, שהדור שלנו לא היה בהם".

"לדעתי, מעמדו של הסופר יישאר כמו שהוא היום. עם כל הקיטורים מעמדם של הסופרים בציבור הוא מעמד גבוה ומוערך. פוליטיקאי, מה תוחלת החיים שלו אחרי שהוא עוזב את המשרה? כשהוא שם כולם סוגדים לו, אבל אחר כך זה נגמר. לעומת זאת, סופרים, שהיצירות שלהם שרדו, נזכרים עד היום, כמו שלונסקי אלתרמן ועגנון".

"אם הייתי יכול לכתוב ספר בעוד 20 שנה הייתי כותב על האדם גם בעוד עשרים שנה. המצוקות שלו, הפחדים, שאיפתו לאהבה, ביטחון, תכלית החיים - מה שעניין בני אדם מאז ומתמיד". 

"חיבור בין סגנונות". אסתר רדא

מוזיקה: "חיבור עם העולם שיצור סגנון חדש"

הזמרת אסתר רדא

הזמרת הישראלית, שסומנה כהבטחה בסצנת המוזיקה הישראלית בשנים הקרובות, אסתר רדא, רואה כאן בעוד 20 שנה מוסיקה חדשה שתצמח מתוך חיבור בין מקומות בעולם והתפתחות של נתיבי הטכנולוגיה.

"העולם משתנה כל כך מהר בימינו ותעשיית המוזיקה ​כולה עוברת תהליך מתמיד של הסתגלות מחדש לשינויים האלו. עם כל האופקים החדשים שנפתחים באמצעות הטכנולוגיה והאינטרנט".

"אני בספק אם הספקולנטים הגדולים ביותר יוכלו לנבא מה יהיה באמת עוד כל כך הרבה זמן. אני מאמינה ​ ומקווה​ שהגלובליזציה תחבר בין יותר ויותר מקומות וסגנונות, בדומה למה שקורה היום בעולם, ומוזיקה חדשה תצמח מכל זה".

"אנשים לעד ייעשו מוזיקה, לא משנה באיזה פורמט זה יהיה, ​דבר אחד שאני יכולה להגיד בביטחון ובשמחה הוא שהמ​וזיקה לעולם לא תיעלם".

אוכל: "שווארמה ופלאפל לצד אנינות טעם"

השף שאול בן אדרת

השף של מסעדות "התרנגול הכחול", "קימל" ו"מר וגברת לי", שאול בן אדרת, רואה שוק אוכל הולך ומתפתח. לצד הפלאפל והשווארמה בישראל, שישמרו את מעמדם הגבוה בעולם, ימשיך להתפתח עולם קולינרי משוכלל, עם חומרי גלם איכותיים יותר וקהל שיהפוך יותר ויותר אנין טעם.

"רמת הקולינריה בארץ היא מהגבוהות בעולם ובמגמת התפתחות חדה ביותר. המסעדות בארץ מחוברות מאוד למה שקורה בתחום הקולינריה בעולם ומשכללות אותו. אם לוקחים את תחום המסעדות האסייתיות, למשל, אפשר להבחין שהוא בעלייה גדולה והוא לא נופל מהמסעדות האסייתיות של ניו יורק או לונדון".

"המקצוענות רק עולה והירידה לפרטים היא הרבה יותר מפותחת. גם בתחומים משיקים כמו תחום הקוקטיילים שעבר השתכללות גדולה, זה הפך להיות רוקחות ממש. עברו כבר הימים בהם זרקו לכוס קצת וודקה עם לימון וקרח. היום כל קוקטייל הוא כמו ארוחה".

"השימוש בחומרי הגלם גם הוא עובר שכלול גדול. כל מקום מחפש חומרים מיוחדים ואיכותיים יותר. אני צופה שהמגמה הזו רק תלך ותגבר. הטעם של הקהל הופך גם הוא אנין יותר ויותר. הלקוחות ערים למה קורה בעולם והדרישות שלהם מהמסעדות בארץ הולכות והופכות מתוחכמות יותר".

"גם בתחום אוכל הרחוב בארץ תחול התפתחות. אני לא יודע אם זה בגלל שהחך שלי מורגל לטעם, אבל לדעתי הפלאפל והשווארמה בארץ הם הטובים בעולם. ישראליים יודעים מה טוב. זה רק ילך וישתכלל".

בהכנת הכתבה השתתף: עמרי לוין