הדגל שלי כחול, אבל כמה כחול?

בעוד ימים ספורים, יונפו מיליוני דגלים ברחבי ישראל. אך מה אנחנו יודעים על צורת הדגל וצבעיו? האם הדגלון שמחלקים לנו בצמתים דומה יותר לזה שחזה הרצל או לדגל שניצב מאחורי בן-גוריון בהכרזת העצמאות? ומה הדגל הגדול בארץ?

מגן הדוד היה הפוך. הכרזת המדינה (רויטרס)

השבוע, ימים ספורים לפני יום העצמאות, הגיע אדם לחברת הדגלים "מרום FPG" עם פריט נדיר - דגל משנת 1948. הדגל, שכבר היה בלוי ופגום, הוא גם פריט היסטורי נדיר, ולכן האיש - שלא היה מוכן להשליך את הפריט לפח -ביקש לגנוז אותו מתחת לאדמה. מיליוני דגלים דומים לו יונפו השנה ברחבי ישראל, ובמתפרות בארץ - וגם בחו"ל - עובדים מסביב לשעון על מנת לעמוד בביקוש. אבל מתי קבעו את הצבע המדויק של הדגל? ובמה שונה הדגל של ימינו מהדגל שהונף בהכרזת העצמאות? ומה יהיה הדגל הגדול ביותר השנה?

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

אמנם הדגל - מגן דוד ושני כוכבים - היה מוכר כבר מימי העלייה הראשונה (והמחלוקת על זהות הממציא עדיין קיימת), והדגל אומץ בתחילה על ידי התנועה הציונית כבר בסוף המאה ה-19 בקונגרס הציוני בבזל, אך בשטח הסתובבו מספר סוגים של דגלים, שנבדלו אחד מהשני בגוון או בפרופורציות.

הרצל, למשל, העדיף דווקא דגל עם שבעה כוכבי זהב, אך לבסוף נבחרה הדוגמה המוכרת, שדומה מאוד לטלית. אגב, גם הדגלים שניצבו מאחורי בן-גוריון בהכרזת העצמאות שונים מאלו המוכרים לנו היום - הדגל היה אנכי, אך כיוון הכוכבים היה אופקי.

הצבע המדויק של הדגל (ארכיון המדינה)

תכלת כהה - אבל איזה גוון?

אולי תופתעו לגלות שרק בנובמבר 1948, לאחר הקמת המדינה, הבהירה מועצת המדינה הזמנית מהן המידות המדויקות של הדגל. המועצה דחתה הצעה לשנות את צבעו של מגן הדוד לצהוב לזכר ההרוגים בשואה, והגדירה שצבעו יהיה "רקע לבן ועליו שני פסי תכלת כהה", בעוד צבע מגן הדוד הוגדר רק כ"תכלת". ההגדרה לא סייעה לבלבול - לאיזה גוון של תכלת התכוונו מקימי המדינה?

רק ב-1950 - כמעט שנתיים לאחר הקמת המדינה - קבעה ועדה רשמית את הגוון הספציפי, שהוא - ורק הוא - מותר לייצור דגלים. "ועדת המשנה לקביעת טיב הכחול של דגל המדינה" פרסמה ב-18 בינואר 1950 הודעה רשמית בדבר הסוג, ההרכב הכימי ואופן ההכנה של הצבע הכחול שיופיע בדגל המדינה. בישיבת הוועדה הוגדר הגוון המדויק של הצבע הכחול של הדגל - Indanthren Calidon, למתעניינים.

"רצוי כי הנהלת המשק של הממשלה תדאג להזמנה מרוכזת של הדגלים בשביל כל משרדיה ומוסודתיה, וכי הביצוע ייעשה על ידי בית חרושת אחד", קבעה הוועדה. "כמו כן רצוי שיצרני הדגלים יזקקו לרישיון מיוחד. המפקח על המלאי יפרסם הוראות המבטיחות ביקורת על טיב הצבע של דגלי המדינה". למרות מסקנות הוועדה, שוק ייצור הדגלים נותר פתוח יחסית, ובשנים האחרונות חברות רבות מייבאות דגלים שיוצרו בחו"ל.

מה העונש על ביזוי הדגל?

כשנה קודם לכן, במאי 1949, אישרה כנסת ישראל את "חוק הדגל והסמל", שאישר את הדגל הכחול-לבן ואת סמל המנורה כסמלי ישראל הרשמיים. בחוק נקבע כי "לא ישתמש אדם שימוש כל שהוא בדגל המדינה לשם מסחר, עסק או משלח ­יד, אלא על פי רשיון או כתב­ היתר מאת שר הפנים", ואם יעבור אדם על החוק הוא צפוי לחצי שנת מאסר או קנס".

עוד קבע החוק כי "הפוגע בכבוד דגל המדינה או גורם לפגיעה בכבודו או משתמש בו באופן שיש בו כדי לפגוע בכבודו, דינו ­ מאסר עד שנה אחת או קנס". "דגל, או דבר שיש בו דמות של דגל, הדומה לדגל המדינה עד כדי שאפשר לטעות בו ולראותו כדגל המדינה דינו כדין דגל המדינה", החליטה הכנסת, על מנת למנוע מקרים של זיופים דומים שיחמקו מעונש.

בהמשך השנים הוספו תיקונים לחוק, ובהם הגדרתה הרשמית של "התקווה" כהמנון המדינה. התיקון האחרון אירע ב-2010: ח"כ שלי יחימוביץ' ואופיר אקוניס, יחד עם הח"כים דאז אלכס מילר ומגלי והבה, דרשו שרק ישראלים ייצרו את הדגל, וכל גוף ציבורי יחוייב לקנות דגל תוצרת הארץ. בפועל, טוענים היצרנים, רשויות רבות "עוקפות את החוק" ומטעמי תקציב קונות דגלים שיוצרו - במלואם או ברובם - בחו"ל ויובאו לארץ.

עובדים מסביב לשעון (לני מרום)
 

מהו הדגל הגדול בארץ?

בחברת "מפעלי מרום", מיצרניות הדגלים המובילות בארץ, הדגישו כי הם "עובדים 24 שעות רצוף" כדי לעמוד בביקושים לדגלים. על פי הערכות החברה, יותר ממיליון דגלים יונפו ברחבי ישראל במהלך יום העצמאות, ו-75 טון בד ישמשו לייצורם.

הדגל הארוך ביותר שנתפר השנה הוזמן על ידי דיירי בניין במרכז הארץ בגובה 30 קומות. הדגל, שאורכו 94 מטרים ורוחבו חמישה מטרים, ישקול כ-50 קילוגרם יחד עם החיזוקים המיוחדים הדרושים לכך.

הכנת הדגל הגדול בישראל (לני מרום)

מה עושים עם דגל פגום?

אמנם הדגל אינו מסמך קדוש בדומה לתנ"ך, אך ישנם אלו - כדוגמת האיש שמסר לגניזה את הדגל משנת 1948 - שסבורים כי גם את הדגל הישראלי אסור לזרוק לפח, גם אם הוא קרוע ופגום. גם בצבא, פקודות מטכ"ל מחייבות את החיילים לגנוז דגלים בלויים.

"החוק מדבר על ביזוי הדגל, ובעיניי זריקתו לפח היא ביזוי", הוסיף מרום, שחברתו מספקת שירותי גניזה בחינם לדגלים."אסור לזרוק לפח, לשרוף או לקרוע את דגל הלאום שלנו"

לעיתים אפילו ניתן להציל חלק מהדגל הבלוי - מרום הסביר כי נעשה שימוש מחדש בצורת מגן הדוד בדגלים הפגומים: "אנו גוזרים ומשתמשים בו לצרכי תפירת הדגלים שלנו במתפרה וגונזים את שאריות הדגל, שבע אמות מתחת לאדמה, במקום סודי ושמור".