"זו רק עוד ריצה, אבל זו ה-ריצה"

דקל בן ה-21 סובל משיתוק מוחין, אבל זה לא עצר את אחיו לפתח חלום: לרוץ יחד איתו ועם אביו חצי מרתון. לפני חודשיים הם החלו באימונים, וביום שישי האחרון הצליחו לחצות, ביחד, את קו הסיום אחרי ריצה של 21 קילומטרים

בין עשרות אלפי רצים מוצפי אדרנלין, שניות לפני הזינוק פעמה במשפחת לין התרגשות של מי שעומדים לשבור שיא. יחד עם הבן, דקל, הסובל משיתוק מוחין, הם עמדו ביום שישי בפני ריצת חצי מרתון.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת  

ההכנות של רונן, דקל ואשד לין, אב ושני בניו, החלו כבר לפני חודשיים באימוני בוקר מוקדמים בשדות רמות מנשה, לא הרחק מביתם בקיבוץ משמר העמק. זאת, כדי להגיע ליעד - לרוץ חצי מרתון, 21 קילומטרים, ביחד, מחוברים בגוף ובנפש.

כמו מסלול הריצה המפותל, החיים של משפחת לין קיבלו תפנית לא צפויה כשדקל נולד לפני 21 שנים עם שיתוק מוחין, משותק בגפיו. "אי אפשר להבין מה משפחה עוברת כשנולד ילד, מה שמגדירים כצרכים מיוחדים", אומרת האם עופרה. "אתה צריך להתרגל, אתה צריך לחשוב אחרת. אתה כמו תינוק שלומד ללכת".

"אתה לומד להנות ממה שיש לך, ממה שאפשר", מסביר האח, אשד. "אתה גם לומד להעריך אנשים שאין להם, מעריך את ההתמודדות שלהם, את הקושי שלהם ביום יום". אשד, אחיו הבכור של דקל, העלה את רעיון הריצה המשותפת לפני שנתיים, והדביק בו את כל השאר. בסיועם של אנשים טובים בדרך ושל עמותת "בית הגלגלים", המסייעת לאנשים עם נכויות פיזיות, הצליחו לממש את החזון.

"אנחנו לוקחים את זה לכל החיים"

"דקל מאד תרם לי, מעבר למה שהוא יודע אפילו", אומר אשד, ואביו מוסיף: "עם כל המגבלות וכל הקשיים, כשהוא מסתכל עלי בסוף ואומר לי 'חלום של ריצה', אני אומר לעצמי שאני יכול לעשות את זה עוד פעם".

בסוף הריצה, כמה עשרות מטרים מקו הסיום של המרתון, הם מחליטים לעשות את מה שדקל רוצה כל כך: הם מרימים אותו בזרועותיהם כדי שיוכל לחצות את קו הגמר. "אנחנו את זה לוקחים לכל החיים, זו רק עוד ריצה אבל זו ה-ריצה", מסכם האב.