3 שנים לרצח משפחת פוגל באיתמר

לאחר שלוש שנים, נערכה האזכרה לבני משפחת פוגל שנרצחו על ידי מחבל: אודי ורותי ההורים, ושלושה מילדיהם - יואב, אלעד והדס. בשלוש השנים שחלפו מאז הפיגוע, ליווינו את הבת תמר פוגל ואת שני אחיה היתומים. במסלול השיקום הפרטי, בהפיכה שלהם לסמל, לדמויות כמעט ציבוריות, במשברים ובאמונה

שלוש שנים חלפו מאז שמחבלים נכנסו לבית משפחת בישוב איתמר בליל שבת ורצחו את רותי, אודי ושלושה מילדיהם, כמעט את כל בני משפחת פוגל.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

הילדים רועי וישי ישנו באותה שעה וניצלו. תמר שהייתה אצל חברה חזרה אל סלון הבית וגילתה שהפך לזירת פיגוע. מאז בלי שתרצה, היא הפכה לסמל.

את דלת בית המשפחה צילמנו לראשונה מאז נתלתה עלייה מודעת האבל. מאז ועד היום, המשפחה הרשתה לצלם רגעים בחייהם, בין אם רגעי שמחה או עצב ובין אם סתם רגעי שגרה.

בסלון המשפחה בין ספרי הילדים הרגילים נמצאים גם ספרי הנצחה. "כולם פה", אומר הרב יהודה ומצביע על ספר ההנצחה. "וישי פה, חי וקיים".

דרך הנצחה זוכרים את המשפחה

"משכן אהוד" הוא חלק מהקריה החינוכית על שמם של בני משפחת פוגל שהולכת ונבנית. המשפחות מקפידות להגיע, לבקר ולהתעדכן. שם תערך גם ההזכרה הממלכתית לציון שלוש שנים מאז הרצח המתועב.

"שנה ראשונה אני חושב שזאת שנת כאב, כאב גדול", אומר חיים פוגל, אביו של אוהד פוגל ז"ל. "שנה שנייה זה התגברות. שנה שלישית התחושה היא של געגוע, געגוע עצוב. זה איננו".

ב-"משכן אהוד", נערכה לאחרונה פגישה בין ההורים השכולים לבין 20 ילדים מהישובים הסמוכים הקרואים על שם בני משפחת פוגל. "המעמד הזה מאוד מאוד ריגש אותנו", מעידה טלי בן ישי, אמה של רותי פוגל ז"ל. "ראינו ילדים שקרואים על שמם וממשיכים".

תמר הבכורה הפכה לסמל

מבין כל חברי המשפחה שנותרו בחיים, תשומת הלב שמגיעה לתמר הבת הגדולה, היא אדירה. "אני חושבת שלראות את תמר ולראות איך היא מתמודדת, אז מרגישים שזה נותן כוחות", מספרת בן ישי, סבתה של תמר. אולי לכל אחד יש משהו להתמודד איתו והם רואים שילדה קטנה מתמודדת זה מחזק את הכוחות של כל אחד".

לפני כמה חודשים תמר הפגינה נגד שחרור רוצחים פלסטינים במאהל מול בית ראש הממשלה. כך גם כמעט בכל יום, מעסיק אותה גורלו של יונתן פולארד. כשנה לאחר הפיגוע, היא אף ביקרה אותו בתאו בכלא. "זה מרגש לראות מישהו כזה", מעידה תמר.

מאיפה בעצם הכוחות האלה? למה כמעט אף פעם בשלוש השנים האחרונות הם לא הפסיקו לשדר אופטימיות? יש מעין מילות קוד המלוות את המשפחה כולה "התנערי מעפר קומי", המילים הללו נכתבו לראשונה על ביתם של אודי ורותי בנצרים, ערב פינוי גוש קטיף. מין מסר שלהם לפני שעזבו בשקט את הבית, בלי רצון להתעמת עם צה"ל.

המילים האלה בדיוק נזעקו בהלוויה של ההורים, מפי אחיה של רותי, יוחאי. משם הן התגלגלו עד לקהל האלפים בקיסריה, כאשר הזמר עמיר בניון שר אותן כשיר לתמר.

המשפחה לא רק מגדלת את שלושת הילדים אלא גם מייעצת ומרצה. באה לנחם כמעט כל משפחה שפקד אותה אסון במדינה. טלי מסבירה שהרצח היווה מבחן לתפיסת העולם שלהם. "אנחנו לא לחוצים", היא אומרת. "התהליכים הם שלו, לא שלנו. הדרך היא קשה, הגאולה הזאת היא לא באה בלי כאבים, היא באה עם המון כאבים. אבל אנחנו בטוחים שבסוף האור יהיה גדול והטוב הוא יגבר על הרע".

אבל עדיין צריך לעבור מתפיסות הגאולה האלה לעזרה בשיעור הבית, לאיסוף מהגן. תמר ורועי הגדולים יותר, רואים בטלי סבתא, אך ישי הקטן ממש לא. כך המשפחה הפצועה הזאת, שחייה השתנו ללא היכר בלילה אחד לפני שלוש שנים, מצליחה להתמודד עם השכול. ביחד ועם תקווה.