לא שוברות את תקרת הזכוכית: רק 1 מתוך 8 מנהלים בכירים - אישה

דוח המבקר מציג תמונת מצב עגומה של הגמוניה גברית בשירות המדינה. רק 13% מהנשים נמצאות בעמדות בכירות. 4 נשים בלבד מתוך 27 זכו למינוי לתפקיד מנכ"ל משרד ממשלתי, ובחברות הממשלתיות תמצאו מתוך 59 יו"ר דירקטוריון רק 10 נשים. גם בבתיה"ח ובאוניברסיטאות המצב חמור. המבקר: ערכי השוויון בין המינים עדיין לא הוטמעו

נאבקות ב"תקרת הזכוכית". אילוסטרציה (AP)

בכנסת מציינים היום (ג') את יום האישה הבינלאומי ומבקר המדינה מפרסם דוח המציג תמונת מצב עגומה על שילובן של נשים בעמדות בכירות בשירות המדינה, במשרדי הממשלה, בחברות ממשלתיות, בבתי החולים ואפילו באוניברסיטאות. מהנתונים עולה כי גם היום נשים במדינת ישראל מתקשות לשבור את "תקרת הזכוכית" ורק 1 מתוך 8 נשים מכהנת בעמדה בכירה בשירות המדינה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"ערכי השוויון בין המינים עדיין לא הוטמעו במטען הגנטי של החברה הישראלית", כתב המבקר יוסף שפירא . "לאפליה, גם אם היא סמויה מן העין, מתלווה תחושה קשה של השפלה".

לפי ממצאי הדוח, בשנת 2011 שיעור הנשים בשירות הציבורי היה 64%. רק 32-34% מתוכן כיהנו בדרג הבכיר ביותר, 36% בדרג השני הבכיר, ובדרג השלישי - 39-44%. אם מנכים את העובדים בדירוג המשפטנים, עובדי השירות או הפרקליטים, שיעור הנשים בדרגים הבכירים קטן עוד יותר והוא עומד בדרג הבכיר על 11-13% בלבד.

מנתוני נציבות שירות המדינה עולה כי בין 2008-2011 כמעט לא חל שינוי בשיעור הנשים בכל אחד מדרגי הניהול הבכירים, וככל שהדרג בכיר יותר - שיעור הנשים בו קטן יותר.

לקריאת הדוח המלא

בצמרת שירות המדינה שוררת הגמוניה מוחלטת כמעט של גברים. המבקר מצביע על כך כי במועד סיומה של הביקורת כיהנו רק ארבע נשים כמנכ"ליות של משרדי ממשלה מתוך 27 מנכ"לים. המשרדים שהונהגו בידי נשים היו: משרד החינוך, התרבות והספורט, הגנת הסביבה והמשרד לפיתוח הנגב והגליל.

(חדשות 2)

רק בכירה אחת במשרדי הביטחון והדת

ב-13 משרדי הממשלה, שנבדקו במדגם הביקורת בדוח, שרר שלטון גברי מוחלט, כשבקרב 34 המנכ"לים שכיהנו בין השנים 2007-2011 הייתה רק אישה אחת. בדרג השני בהנהלות של משרדי הממשלה רק שליש הן נשים, שיעור נמוך מאוד כשמתבוננים על היחס לשיעורן הכולל של נשים בקרב עובדי המשרד. כשיורדים לדרגים השלישי והרביעי בהנהלות ייצוגן של הנשים עולה לחצי.

בולטים בתת ייצוג של נשים במשרות בכירות הם משרד הביטחון והמשרד לשירותי דת. בשני המשרדים האלה אין ולו אישה אחת בדרג השני של התפקידים הבכירים. בדרגי הניהול השלישי והרביעי שיעור הנשים הוא 36% במשרד הביטחון ו-22% במשרד לשירותי דת - זאת למרות שכמחצית מעובדי משרדים אלה הן נשים.

התופעה נפוצה גם בבתי החולים הממשלתיים. בבתי החולים שנסקרו בדוח: שיבא, וולפסון, רמב"ם, אסף הרופא וזיו - אין אפילו אישה אחת המשמשת מנהלת המוסד הרפואי. נוכחותן של נשים דלה גם בקרב סגני המנהלים בבתי החולים - מבין 21 סגנים רק חמש הן נשים.

בהנהלות המוסדות הרפואיים קיים רוב גברי מוחץ, ורוב הנשים המשולבות בהנהלות אינן נמנות עם הסגל הרפואי המקצועי, אלא ממלאות תפקידים בצוותים הסיעודיים או בתפקידי מנהלה. תת-ייצוג בולט של נשים קיים גם בסגל הניהול הרפואי הבכיר - בתפקידי ניהול בכירים של מערכים ותחומים, חטיבות ומחלקות - וחלקן של הנשים שם הוא 9% בלבד. המשמעות: רק 1 מתוך 11 נשים מגיעה לעמדת ניהול בכירה בבתי החולים הממשלתיים.

(חדשות 2)
המצב טוב? זו אשליה

הבעיה נראית רחוקה מפתרון. מבקר המדינה מדגיש בדוח, כי משרדי הממשלה לא קבעו מדיניות או נהלים מחייבים לגבי קידום וייצוג נשים במשרדים, וראש הממשלה, הממונה על ביצוע חוק שירות המדינה, לא קבע תקנות לביצועו.

הכלי היחיד, המשמש לבקרה, הוא דוח פעילות שנתית, שמגישה נציבות שירות המדינה לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת ולממשלה, על ייצוג נשים בתפקידים בכירים. אולם, לפי המבקר: "נציבות שירות המדינה הציגה את הנתונים בדוח באופן מגמתי ומטעה שיצר אשליה כי המצב טוב מכפי שהוא באמת".

למרות החלטת הממשלה, בסוף שנת 2012 רק ב-76 מתוך 113 הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, התקיים ייצוג הולם לנשים - כלומר שיעור של 50% נשים מקרב חברי הדירקטוריון. אמנם ייצוג הנשים גדל לאורך השנים, אולם בחלק ניכר מהדירקטוריונים עדיין אין ייצוג הולם לנשים.

מבקר המדינה מציין כי היעדר הייצוג ההולם בולט במיוחד בחברות ממשלתיות "משמעותיות", כלומר: החברות בעלות ההכנסות הגבוהות ביותר. רק ב-16 מתוך 28 החברות הללו היה ייצוג הולם לנשים בדירקטוריונים.

מה קורה בדרג הניהולי הרפואי הבכיר? (חדשות 2)

התעשייה האווירית: המנכ"ל וחברי ההנהלה - כולם גברים

נתונים עגומים במיוחד מגיעים מגזרת יושבי הראש והמנכ"לים. בדצמבר 2012 כיהנו 59 יושבי ראש בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, בהם 49 גברים - ורק 10 נשים. מבין 22 יושבי הראש של הדירקטוריונים ב"חברות המשמעותיות" שתיים בלבד היו נשים, 9%. ב-68 החברות הממשלתיות, שבהן כיהנו מנכ"לים, הייתה הגמוניה גברית מוחלטת בתפקיד זה.

המבקר מציג כדוגמה בדיקה שערך בתעשייה האווירית. לפי הנתונים, בארגון הועסקו בשנת 2012 כ-16,000 עובדים, כ-2,500 מהם נשים - כ-16% מכלל העובדים. השדרה הניהולית בארגון הייתה על טהרת המין הגברי: מנכ"ל החברה וכל 20 חברי ההנהלה היו גברים.

גם הדרג הניהולי השני, בו יש 20 בעלי תפקידים - היה כולו גברי. בקרב 43 העובדים שבדרג השלישי הייתה רק אישה אחת, ובדרג הרביעי - 314 גברים ורק 22 נשים. בשנים 2011-2009 קודמו בתעשייה האווירית 11 עובדים לתפקידים בכירים - כולם גברים.

בחברת עמידר הועסקו בשנת 2012 כ-530 עובדים, כ-310 מהם נשים - 59%. למרות זאת, רק שתיים מ-24 חברי ההנהלה, 8%, היו נשים. בדרג הניהול השני שיעורן של הנשים עמד על 15% בלבד, ולא היה להן כל ייצוג בדרגים השלישי והרביעי.

בחברת החשמל הועסקו בשנת 2012 כ-13,000 עובדים, מתוכם כ-2,500 נשים. כ-730 מהנשים הן אקדמאיות, כ-43%, לעומת כ-2,100 מהגברים, שהם כ-26%. למרות זאת, מעולם לא כיהנה בחברה מנכ"לית, ומבין 29 חברי ההנהלה בחברת חשמל רק אחת היתה אישה.

בנוסף, אף עובדת לא כיהנה בדרג השני של התפקידים הבכירים, ורק 9 מתוך 95 העובדים שכיהנו בדרגים השלישי והרביעי היו נשים. בשנים 2011-2010 קודמו 18 גברים לתפקידים בכירים בחברה ואף לא אישה אחת.

ברשות השידור - יותר נשים מגברים

בבדיקת מועצות התאגידים הסטטוטוריים נמצא כי רק במועצת רשות השידור היה שיעור הנשים גבוה מזה של הגברים. מנגד, ביתר המועצות, שיעורן של הנשים היה פחות ממחצית. בשלוש מהן - מועצת מקרקעי ישראל, מועצת רואי חשבון ומליאת הרשות לניירות ערך - היה השיעור נמוך במיוחד.

במוסד לביטוח לאומי הנשים הן הרוב המכריע של העובדים, כ-80%, אך בקרב 24 בעלי התפקידים בדרג השני רק 11 היו נשים - 45%.

מה קורה במשטרה? כ-27,500 שוטרים משרתים במשטרת ישראל בתפקידי שטח ובתפקידי מטה, כ-23% מהם נשים. ייצוג הנשים בתפקידים בכירים הוא נמוך ביותר, ובדרגים מסוימים אין להן ייצוג כלל.

ממצאי הביקורת מעלים חשש כי "בצמרת הארגון לדורותיה שוררת תרבות מושרשת של אפליית נשים, ולכן היא עיוורת לקיומם של חסמים מהותיים המונעים את קידומן של נשים לתפקידים בכירים, ואשר לפחות חלקם נעוצים בהשקפות ובתפיסות של העומדים בראשה".

במגן דוד אדום, בשלושת התפקידים הבכירים - הנשיא, יו"ר הוועד הפועל והמנכ"ל - מכהנים גברים. בקרב 42 חברי מועצת מד"א יש 5 נשים בלבד.

ולמי שממתין לטלפון מאראלה שימו לב לנתונים הבאים: במפעל הפיס 52% מעובדי מפעל הפיס הן נשים אולם בקרב שמונת חברי ההנהלה יש רק שלוש נשים. 13 הדירקטורים המכהנים במפעל הפיס - כולם גברים. ראש הממשלה ושרי הפנים והאוצר, האחראים יחד למינוי חמישה דירקטורים, לא מצאו לנכון למנות אישה לתפקיד.

רקטורית? לא בבית ספרנו

תקרת הזכוכית מורגשת היטב גם במסדרונות האקדמיה. שיעורן של הנשים בקרב נושאי התפקידים הבכירים בסגל האקדמי דל ביותר, וגם במוסדות אלה בולטת תופעת היחס ההפוך - ככל שהדרגה האקדמית עולה כך יורד שיעורן של הנשים.

בקרב ארבעה מחמשת המוסדות האקדמיים שנבחנו: האוניברסיטה העברית, הטכניון, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בן-גוריון - כיהנו בשנים 2011-2009 נשיאים בלבד, מלבד בבן גוריון. גם לתפקיד רקטור לא הגיעו נשים, למעט באוניברסיטה העברית. בנוסף, בזמן הביקורת כיהנו 45 גברים בתפקיד דיקן לעומת 9 נשים בלבד בתפקיד זה.

המצב משרד המבקר? "נאה דורש נאה מקיים"

ומה קורה במשרד המבקר עצמו? גם שם המצב טעון שיפור. 56% מעובדי המשרד, 286 במספר, הן נשים. בשתי הדרגות הגבוהות בדירוג הביקורת מכהנים 25 גברים ו-10 נשים, ובשתי הדרגות שמתחתן 90 גברים ו-63 נשים. בתפקיד מנהלי חטיבה תמצאו חמישה גברים, אך לא מנהלת. בתפקיד מנהלי אגפים מכהנים 27 גברים ו-16 נשים, ובתפקיד סגני מנהלי אגפים מכהנים 50 גברים ו-35 נשים. בדירוג המנהלי מאיישות נשים את מרבית התפקידים (106 נשים ו-21 גברים), כשבדרגה הבכירה מכהן גבר אחד, ובדרגה שמתחתיה שלוש נשים. בשאר הדרגות מספר הנשים גדול מזה של הגברים.

"בבחינת נאה דורש נאה מקיים", הדגיש שפירא בדוח, "גם במשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור נפעל להמשיך ולהטמיע את החובה הבסיסית לשוויון בין המינים ולייצוג הולם של נשים בשדרת הניהול".

בתגובה לדוח אומרת גליה וולוך, יו"ר נעמת: "יום האישה בפתח ושוב אנו מוצפות בשורות שורות של נתונים "מזעזעים", זהים או כמעט זהים לאלה שפורסמו שנה שעברה ובשנה שקדמה לה. ממצאי הדוח הלא מפתיעים מלמדים כי הלכה למעשה השירות הציבורי במדינת ישראל והעומדים בראשו, שרובם ככולם גברים, נכשלו ביישום עקרון השוויון המהותי בין המינים. כולנו סופקים וסופקות כפיים, מצקצקים בלשון, עד השנה הבאה שאז ניפגש שוב, אותו יום, עם אותם נתונים ושוב הריטואל יחזור על עצמו. כדי שנזכה לראות נתונים אחרים, מעודדים יותר, בשנה הבאה ובשנים שלאחר מכן, מדינת ישראל חייבת להציב את נושא השוויון בין המינים והתאמת עולם העבודה להורות ומשפחה, כיעד אסטרטגי מרכזי, כל עוד לא תעשה כן, אין לצפות לשינוי".

במשרד הביטחון אומרים בתגובה כי "משרד הביטחון חרט על דגלו את השוויון בין נשים לגברים, ובעשור האחרון מהוות הנשים כ- 54% מעובדי המשרד. משרד הביטחון, בהנחיית מנכ"ל משרד הביטחון וראש אגף משאבי אנוש, משקיע משאבים רבים בקידומן של נשים למשרות בכירות.

"מחצית מהנשים המשרתות במשרד הביטחון, התקדמו לדרגות גבוהות יותר בחמש השנים האחרונות, מספר הנשים המשמשות בתפקידי ראש חטיבה (מקביל לאלוף-משנה) זינק ב-25%, ובהנהלת המשרד מכהנות שתי נשים בתפקידי ראש אגף.

"מגמה זו צפויה להתחזק בעשור הקרוב, שכן כבר כיום מהוות הנשים במשרד כמחצית ממסלול העתודה הניהולית היוקרתי. "ניתן לראות שנשים במשרד הביטחון יותר מאמינות בעצמן ומעיזות לגשת למכרזים. בהתאמה, יש עלייה גם במספר הזוכות", אמרה זיווה ברעם, הממונה על מעמד האישה במשרד הביטחון.