47 שנה אחרי: עיטור מיוחד לאיתן שנפל ב"גבעת התחמושת"

סטודנט משנקר החליט ללכת נגד עיקרון ההאחדה לאותות הגבורה של צה"ל ללוחמיו. הוא נשבה בסיפורו האישי של איתן נאוה ז"ל, שנפל בקרב על גבעת התחמושת, ובעקבותיו עיצב עיטור שמבטא את סיפורו הייחודו של הלוחם המפורסם מהשיר

העיטור האישי שעוצב לאיתן (חדשות 2)

כמעט 47 שנים חלפו מאז הקרב המפורסם בגבעת התחמושת במהלך מלחמת ששת הימים. בין 36 ההרוגים בחילופי האש הכבדים נמנה גם איתן נאוה ז"ל, לוחם שחיפה על חבריו בתעלות הקשר, ועל כך הוענק לו לאחר מותו עיטור הגבורה. כעת, חמישה עשורים לאחר שנפל, חיפש סטודנט לעיצוב את משפחת החלל והעניק לה עיטור שעיצב במיוחד.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

איתן ז"ל, גדל במשפחה של חקלאים במושב מולדת שבגליל והתנדב לצנחנים. עם פרוץ מלחמת ששת הימים, הוא נקרא לדגל למילואים, השאיר מאחוריו את אשתו ובנו שטרם מלאה לו שנה, ועלה מיד עם חבריו לירושלים כדי לתגבר את כוחות פיקוד מרכז. משימתם הייתה להדוף מתקפה אפשרית של צבא ירדן ואף לנסות לכבוש את העיר העתיקה‎‏.

במכתב לאשתו תיאר איתן את ההכנות לקרב והאווירה האופטימית של הצוות: "אנחנו עומדים לצאת, אנחנו הצנחנים... מוכנים לכל פקודה שתינתן לנו ומחכים לרגע המכריע. אנחנו לא נבייש את הפירמה. יש הרבה אומץ-לב". היה זה מכתבו האחרון.

ביומה השני של המלחמה, נתקלו איתן וחבריו לכוח בהתנגדות עזה מצד לוחמי הלגיון הירדני ונאלצו לעצור את התקדמותם בתעלה. איתן, שהיה חשוף, השיב באש לעבר האויב וחיפה על חבריו באומץ לב.

איתן נאוה ז"ל. "לא היסס" (באדיבות המשפחה)

מעשה הגבורה שלו תואר בשירו של יורם טהרלב "גבעת התחמושת", במילים שצוטטו מפי הסמ"פ, ניר ניצן: "איתן לא היסס לרגע, עלה למעלה והתחיל להפעיל את המקלעון. לפעמים היה עובר אותי והייתי צריך לצעוק לו שיישאר בקו שלי. ככה עברנו איזה שלושים מטר. איתן היה מחפה מלמעלה ואנחנו טיהרנו את הבונקרים מבפנים, עד שנפגע בראשו ונפל פנימה".

כמו ישראלים רבים גם חזי יעקב, סטודנט לתקשורת חזותית במכללת שנקר, גדל על המיתוס של "גבעת התחמושת". במסגרת פרויקט מיוחד הוא החליט לעצב עיטור גבורה אישי לאיתן ז"ל. "זה נושא שקרוב במיוחד ללבי", הסביר חזי לחדשות 2 Online‏, בן למשפחה שכולה.

חזי יעקב. גדל על המיתוס (חדשות 2)

בין אכילס לטלאי הצהוב

הרעיון של חזי התפתח לאחר שערך מחקר אודות הסמלים והאותות של צה"ל. הוא מצא שכולם דומים ואחידים בעיצובם, אך התברר לו כי בתקופות שונות בהיסטוריה דווקא הקפידו להבדיל ולייחד את הגיבורים. חזי נבר בארכיון ובסיפורי האימפריות העתיקות ויוון המיתולוגית: "חשבתי על אלכסנדר מוקדון ועל המגן המיתולוגי של אכילס. בתקופה ההיא המגן או השריון עוצבו באופן אישי עבור כל גיבור‎‏".

בישראל, לעומת זאת, מציין חזי, הקפידו על אחידות. ב-1970 אישרה הכנסת את חוק העיטורים בצה"ל, שבין היתר קבע את העיצוב לעיטור הגבוה ביותר, עיטור הגבורה.

העיטור המקורי עוצב על ידי האמן וחתן פרס ישראל דן ריזינגר, בצורת מגן דוד עם חרב וענף עץ זית, הצמוד לסרט צהוב, כסמל לזיכרון הטלאי הצהוב. עד היום הוא הוענק ל-40 לחיילים וחללים בלבד.

להחזיר עטרה ליושנה (חדשות 2)

"דרך מצוינת לפאר את הגיבורים שלנו‎‏"

חזי אומנם מבין את הרעיון מאחורי ההאחדה, אך חושב שלאזרחי ישראל מגיע לשמוע את סיפורם של גיבוריו: "זו דרך מצוינת להעביר את המורשת, להחזיר עטרה ליושנה, לפאר את הגיבורים ולספר את סיפורם האישי".

בעיטור שעיצב חזי במיוחד לאיתן נאוה יש משמעות לכל פרט. החל מהאדריכלות של גבעת התחמושת, דרך השוחות והאבן הירושלמית - ועד לבונקר במרכז, שעליו מגן דוד הלקוח מהסמל הישן.

"23 החניתות", מסביר חזי, "מסמלות את שנות חייו של איתן והטקסטורה של צמיג הטרקטור - את הכלי האהוב על איתן, שהקדיש את חייו למולדת".

חזי עיצב עיטורים גם לצבי גרינגולד, מכוח צביקה, וליהודה קן דרור, שנהרג בקרב המתלה‎‏, אך לצערו אין באפשרותו להוציאם לפועל, במיוחד לנוכח העלויות הכרוכות בכך: "החלום הוא שמישהו שמורשת צה"ל חשובה לו ירים את הכפפה, יפתח את הארנק והלב ויעזור לי להעניק לכל אותם החיילים שזכו בעיטור הגבורה את הכבוד המגיע להם".