כך הלכו השותלים: ט"ו בשבט בתמונות

מאז תחילת ההתיישבות היהודית בארץ בסוף המאה ה-19 הפך ט"ו בשבט לחג הנטיעות. ילדי הקיבוץ וגם ילדי העיר קיבלו שתילים קטנים, עדרו גומות, ונטעו אותם באדמה. צפו בתמונות של נטיעות בארץ - מאז ועד היום

נטיעות בגן שמואל, שנות ה-40 (ארכיון קיבוץ גן שמואל, מתוך פיקיוויקי)

ט"ו בשבט, הלא הוא ראש השנה לאילנות, נזכר לראשונה במשנה ובתלמוד. על פי חז"ל, זהו המועד בו מתחילה שנה חדשה לפירות העצים. עם זאת, הנטיעות במשמעותן המחודשת החלו עם ראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל במאה ה-19. 

התפקיד העיקרי בטקסי ט"ו בשבט שצוינו בארץ, ניתן תמיד לצעירים, ילדי גן ובתי ספר, שקיבלו שתילים קטנים בקופסאות פח. הילדים צעדו איתם אל שטחים בהם אדמת בור או גבעות טרשים, עדרו גומות קטנות ושתלו בהן את השתילים.

הסתדרות המורים הכריזה כבר בשנת 1908 על ט"ו בשבט כחג הנטיעות, והקרן הקיימת לישראל אימצה את התאריך. ואכן אין זמן מתאים לכך מט"ו בשבט, זאת משום שעד לתאריך זה יורדים מספיק גשמים, האדמה הופכת רוויה ממים ונוחה לנטיעת עצי פרי ונוי ברחבי הארץ.

כך הלכו השותלים (ארכיון בית הלורד. מתוך אתר פיקיוויקי)

עד היום, בישובים רבים בארץ ניתן למצוא שדרות, חלקות יער, פרדסים ומטעים שניטעו לראשונה - בנטיעות ט"ו בשבט. אחד המקומות הידועים ש"נולדו" באופן זה הן שדרות רוטשילד בתל אביב - שם ניטעו העצים הוותיקים משני עברי השדרה בחג האילנות בשנת התר"ע - 1910.

צילומים נוספים ניתן למצוא במאגר פיקיוויקי , שהוקם ע"י איגוד האינטרנט הישראלי, כדי להעמיד לרשות הציבור צילומים מתועדים של ישראל לשימוש חופשי.