סקר: אחד מכל שני ישראלים מכיר אישה שחווה אלימות מבן זוגה

מחצית מהישראלים מכירים נשים שחוות אלימות פיזית או מילולית מבני זוגן - כך עולה מסקר שערך ארגון ויצו לרגל היום הבינלאומי למאבק נגד אלימות נשים שמצוין היום. רק 29% אחוז מהמשיבים טענו כי היו פונים למשטרה

כשליש היו פונים למשטרה. אילוסטרציה (רויטרס)

אחד מכל שני ישראלים מכיר אישה הסובלת מאלימות - כך על פי סקר מיוחד שנערך לקראת היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים שמצוין היום (ב'). על פי הסקר, כמחצית מהציבור מכירים לפחות אישה אחת החווה אלימות מסוג כלשהו מצד בן זוגה, ומבין אלו המכירים אישה החווה אלימות, 84% ציינו כי מדובר באלימות מילולית ונפשית, שהאישה סובלת ממנה. למעלה משליש (35%) העידו כי האישה סובלת מאלימות פיזית.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

לקראת היום הבינלאומי לציון המאבק באלימות נגד נשים ערך ארגון ויצו סקר מיוחד לבחינת תפיסות הציבור בנוגע לטיפול המדינה באלימות במשפחה ואודות יכולתה להגן על נשים וילדים נפגעי אלימות. מההסקר עולים נתונים אודות חוסר אמון שמפגין הציבור במערכות הרווחה, האכיפה והמשפט וביכולתן להביא לצמצום התופעה.

ביקורת קשה עולה מהסקר על היעדר משאבים שהמדינה מקצה להתמודדות עם האלימות במשפחה ועל כישלון המערכות במילוי תפקידן בהגנה על נשים. המחקר נערך על ידי חברת "פאנלס" בקרב 504 נשאלים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל.

מהנתונים עולה כי 96% מהציבור יתערבו וינסו לסייע במידה והיו מזהים סימני אלימות במשפחה אצל קרוב משפחה, חבר או שכן. בנוגע לשאלה למי היו פונים, העידו מחצית מהם כי ינסו לשכנע את נפגע האלימות לפנות לעזרה, 16% יפנו למשטרה, 14% לעמותות המטפלות באלימות, 10% בלבד יפנו לרשויות הרווחה ורק 7% מהציבור ינסה לדבר עם הפוגע.

29% בלבד היו פונים למשטרה

מן הממצאים עולה כי בעת חשיפה לאלימות קיימים שלושה מעגלי תמיכה עיקריים: משפחה או חברים, משטרה ועמותות. 44% מהמשיבים ענו כי במידה והיו סובלים מאלימות מצד בן משפחה היו פונים לבקשת עזרה מחברים או משפחה. 29% היו פונים למשטרה ו-15% ייפנו לעמותות ולארגונים המפעילים מקלטים לנשים מוכות.

לדברי רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בויצו ויוזמת הסקר, נתונים אלו מעודדים אומנם ביחס לאחריות שחש הציבור לגבי חלקו בצמצום התופעה. לטענת נוימן, "הנתונים מדאיגים היות והם משקפים את החשש לתלות אחריות בגבר האלים ולפנות אליו. הנטייה הראשונית לפנות לקורבן במקום לפוגע - זו תפיסה מוטעית המסירה מהקורבן את האחריות להפסקת האלימות".