עובדי מפעל הנעליים הצבאיות על סף פיטורים: "אבא, לא יהיה לנו יותר כסף?"

דוד ביטון עובד במפעל כבר 14 שנה ולא יודע איך יקיים את משפחתו, מוריס בטוח שבגלל שהוא בן 56 אף אחד לא יעסיק אותו וכך גם עובדים נוספים. עובדי מפעל "בריל", שעומד על סף סגירה, חיים בחוסר ודאות, לאחר שמשרד הביטחון הודיע שיפסיק את הרכש. "זה פוגע, בצבא שלנו מעדיפים לקנות נעליים באמריקה", אמרו

עובדי מפעל בריל. "זה פוגע" (שמעון הורביץ)

במשרד הביטחון האשימו את הקיצוץ, אך עובדי מפעל הנעליים הצבאיות "בריל" בראשון לציון מתקשים לעכל את העובדה שלאחר 10 שנים שבהן הם מייצרים נעליים עבור חיילי ולוחמי צה"ל - משרד הביטחון הפסיק את הרכש. הם לא מבקשים סיוע כלכלי או תוספת, אלא בסך הכל רוצים להמשיך לייצר נעליים עבור החיילים. בינתיים, הם חיים באי ודאות, ולא יודעים אם מחר הם ימשיכו לעבוד.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

דוד ביטון, (43) נשוי ואב לשלושה ילדים, מתגורר בבת ים ועובד במפעל לייצור הנעליים כבר 14 שנה. "אני מתבייש בצבא וזה בושה וחרפה - במקום לקנות מישראלים הם קונים מהאמריקנים, לאן הגענו?", הוא תהה הבוקר בשיחה עם חדשות 2 Online. "למה צריך לסגור מפעל של 120 משפחות בישראל? כדי לספק תעסוקה ל-120 משפחות באמריקה?".

הבוקר הסיע ביטון את בתו הקטנה בת ה-6 וחצי לבית הספר, ואז במהלך הנסיעה הוא שוחח בטלפון על אימת הפיטורים. "היא נכנסה ללחץ ולא הבינה מה קורה", הוא סיפר. "היא שאלה אותי: 'אבא, לא יהיה לך כסף? לא תהיה לך עבודה?'". ביטון הוא סנדלר במקצועו, ולטענתו זה רק מה שהוא יודע לעשות: "אנחנו נהפוך לנטל על לשכות התעסוקה, זה רק מה שאני יודע לעשות, לייצר נעליים והענף הזה בארץ מחוק לגמרי".

"הנעליים שלנו יותר טובות" (אביב חופי)

"מה אני אלך לעבוד באמריקה?"

גם מוריס עובדיה, אב לשמונה, חושש מאימת הפיטורים ויודע שבגלל שהוא בן 56 אף אחד לא יעסיק אותו. הוא עובד כבר 14 שנים במפעל ו-32 שנים שהוא בענף ההנעלה, ואילו אשתו עובדת בחנות בגדים. "קשה מאוד לקיים שמונה ילדים ויש לי שני חיילים בצבא, אין לי מושג אין נתקיים אם המפעל ייסגר", אמר. "זה כואב לי מאוד, נתנו למדינה את מה שמגיע לה - מה אני אלך לאמריקה לעבוד?".

אלכס סירוטה (50) עלה מאוקראינה וכבר משנת 1978 הוא בעסקי ההנעלה. בעבר, הוא אף פוטר ממפעל לייצור נעליים בישראל לאחר שהוחלט להעבירו להודו - ועכשיו הוא רואה את התרחיש פעם נוספת לנגד עיניו, ואין לו יכולת לעשות דבר. "אני אהיה מובטל כי כנראה במשרד הביטחון אוהבים לטוס לארה"ב, הם אוהבים אותם יותר מאותנו", אמר סירוטה, אב לשתי בנות המתגורר בלוד.

גם הוא אמר כי הנעל האמריקנית מתפרקת יותר, ומדובר למעשה בהוצאה גדולה יותר כשכל חייל לטענתו ייאלץ להחליף נעליים בלויות כל מספר חודשים. "זה כואב לי כי אין לי מקצוע אחר, לא ברור לי למה עושים לנו את זה".

שמעון הורוביץ, הממונה על התחום הצבאי במפעל בריל, אמר כי הטענות על כך שהנעליים שמיוצרות במפעל לא טובות משוללות כל יסוד. "הנעליים האמריקניות לא יותר טובות ולא יותר זולות כי הן מתבלות תוך חודשיים וחצי שלושה, החיילים אפילו טוענים ואומרים לנו שהנעל של בריל מחזיקה פי שלושה יותר זמן", הדגיש. "כולם בהרגשה נוראית, ישראל היא היחידה בעולם שלא קונה נעליים בכלל מהשוק שלה וזה אבסורד. לדעתי זה מונע על ידי אנשים בצבא ולא ברור לי למה, זו פשוט בריונות".

לוחמי צה"ל באימון. ארכיון (ניר גל, דובר צה"ל)

משרד הביטחון: הסיבה להפסקת הרכש - הקיצוץ

ביום שני בשבוע שעבר, עוד בטרם ההחלטה על תוספת התקציב למערכת הביטחון, שלח מינהל ההרכשה והייצור במשרד הביטחון הודעה על ביטול ההזמנות לשנה הקרובה, למרות שסוכם לפני כשנה על אספקת 63 אלף זוגות נעליים, שתמנע את סגירת המפעל. "לאחר הקיצוץ בתקציב הביטחון ברצוני לציין כי בשנת 2014 לא ינופקו הזמנות עבור נעליים צבאיות מחברתך. כפי שציינתי, הנ"ל בגלל מצוקה תקציבית", כתב שמואל צוקר, ראש מינהל ההרכשה והייצור במשרד הביטחון.

בחברה התקשו לעכל את הודעת הביטול, שתגרום לנזק כלכלי כבד עבור המפעל. נציגי החברה הודיעו כי יפעלו "על מנת להביא לשינוי בהחלטת משרד הביטחון", והדגישו כי אם אכן לא יתקבלו הזמנות נוספות "תידרש החברה לבחון את האפשרות לסגור את מפעל ייצור נעלי הצבא שלה".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "לאור הקיצוץ בתקציב הביטחון והצורך בביצוע מהלכי התייעלות וקיצוצים נוספים, משרד הביטחון עורך בימים אלה בחינה מחודשת של עסקאות רכש רבות. משרד הביטחון עמד במלוא התחייבויותיו כלפי חברת בריל, לרבות לוועדת הכספים של הכנסת, ורכש בשנת 2013 כ-60 אלף זוגות נעליים, לאור המציאות התקציבית החדשה משרד הביטחון לא יבצע הזמנות רכש חדשות מהחברה".