מאבק ההישרדות של העולים מאתיופיה

לפני 7 שנים עלו 4 משפחות מאתיופיה לישראל כחלק ממבצע "כנפי יונה" שהסתיים לאחרונה. לאורך השנים המשכנו לעקוב אחר אותן משפחות ואחר מאבקן להתאקלם ולשרוד בארץ. למרות התקווה הגדולה שליוותה את העלייה לארץ הקודש, תחושת האופטימיות הפכה עם השנים בעיקר לתחושת ייאוש

בחודש אוגוסט האחרון הכריזה המדינה כי העלייה מאתיופיה הסתיימה, עם נחיתתו של המטוס האחרון במבצע "כנפי יונה" ובו 450 עולים נרגשים. בקבלת הפנים בנמל התעופה בן גוריון, נשאו דברים שרת הקליטה, סופה לנדבר, שר השיכון אורי אריאל ויו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי. השלושה בירכו את העולים החדשים לקראת חייהם החדשים בארץ, בשעה שהעולים הוותיקים יותר עדיין נלחמים לשרוד כאן.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

באביב 2006 ליווינו קבוצת עולים אחרת באותו טרמינל בדיוק. גם אז הם נישקו את האספלט עם ירידתם מהמטוס וישבו קפואים ומבולבלים בטקס קבלת הפנים. בערב שלפני הטיסה לישראל, דיברנו עם ארבע משפחות אקראיות שהתכוננו לקראת המסע המרגש. מאז אותו יום, במשך שבע שנים, המשכנו לעקוב אחר חייהם החדשים בארץ הקודש.

משפחת בלאיי מתגוררת כיום ביפו. אבי המשפחה טספהון האמין שאחרי שבע שנים בישראל המציאות תיראה קצת אחרת. בפעם האחרונה בה נפגשנו הוא סיים קורס רתכות אבל לא הצליח למצוא עבודה בתחום. שלוש שנים עברו מאז, אבל עדיין אף אחד לא נותן לו הזדמנות. בימים אלה הוא ואשתו מועסקים בתור עובדי קבלן בחברת ניקיון.

התקווה הפכה לייאוש (חדשות 2)

משפחתו של אבומאס טגניה מתגוררת בפתח תקווה. את הקיץ הישראלי אבומאס מבלה במחסן קירור של חברת מזון גדולה. כשפגשנו אותו לפני מספר שנים הוא סיפר שהוא מעוניין ללמוד, אך מעולם להא הצליח לממש את חלומו. לדבריו, אין לו יכולת לממן במקביל לימודים ומשפחה. "יש לי אישה וילדים", אמר טגניה, "מי יממן אותם אם אני אלמד. הזמן שלנו עבר, אמשיך לעבוד כדי שהילדים שלי לא יהיו פועלי זבל".

הקרובים שנותרו מאחור מקשים על ההתאקלמות

משפחת מניבל מתגוררת בטירת הכרמל. אם המשפחה, היימנוט, מועסקת במפעל לאריזת סלטים ים תיכוניים. בעלה, שסובל מבעיות גב, עובד בהובלת בלוני גז. בני הזוג רכשו דירה ובשלב זה עדיין מנסים להתאקלם ולהרגיש שייכים. לפני שנתיים נולד להם ילד, בדיוק ביום בו שוחרר גלעד שליט משבי החמאס. לילד הם קראו על שמו של גלעד.

"הזמן שלנו עבר". קבלת הפנים לעולים (חדשות 2)

בשנים האחרונות רואה טטה אבוזנה את הארץ המובטחת מהחלון בעקבות מצבה. עם עלייתם שלה ושל בעלה בלטה לארץ לפני כשבע שנים, הבעל רותק למיטה בשל מחלה ומת כעבור זמן קצר. בינתיים, טטה ממשיכה לבד בארץ משום שבתה אמצ'ין לא קיבלה מעולם אישור עלייה לארץ ונשארה באתיופיה.

למשפחות רבות מהעדה האתיופית נותרו עדיין קרובים מאחור. חלקם לא הצליחו להוכיח את יהדותם ואחרים לא עלו משום שהם בנים למשפחות מעורבות. הניתוק הזה מעיק על העולים ומקשה עליהם להשתחרר מהעבר ולהתחיל את החיים החדשים בישראל.