ביום שבו האדמה תרעד: האם ישראל ערוכה לרעש חזק?

חמש רעידות אדמה זיעזעו את אזור הצפון בשבוע שעבר והעלו שוב את השאלה האם אנחנו ערוכים לרעידה גדולה? מתברר שכשליש מבנייני המגורים בישראל מוגדרים ברמת סיכון גבוהה. ומה עם תמ"א 38 או פינוי-בינוי? הנתונים המגוחכים מדברים בעד עצמם. גורם המעורה בתהליכי המיגון: "בישראל בתי ספר שהם סכנה של ממש"

"7,000 הרוגים, 8,000 פצועים קשים מאוד, עשרות אלפי פצועים בדרגות שונות וכ-400 אלף מבנים שיינזקו" - זהו תרחיש הבלהות שאינו דמיוני כלל, העשוי להיות מנת חלקה של מדינת ישראל אם וכאשר תתרחש רעידת אדמה חזקה באזור. הרעש החזק האחרון, יש לציין, הורגש לפני 100 שנים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"בסופו של דבר רעידת אדמה כזו תתרחש", אומר אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי לנושא רעידות אדמה. "אני מקווה שזה לא יקרה מחר בבוקר - כי מצבנו כזה שרוב הבניינים לא טופלו. ואם הבניינים לא טופלו ולא חוזקו תהיה לנו בעיה קשה".

רק בשבוע שעבר האדמה רעדה באזור הכינרת חמש פעמים. זה הספיק על מנת לעורר את כולם. נערכו תרגילים, פורסם קמפיין ודיונים נערכו בכנסת; אבל דבר אחד שכחו - את הבתים שבהם אנחנו חיים. "רעידת אדמה היא תופעת טבע, לא אסון טבע", הוסיף שפירא. "אפשר לעבור רעידת אדמה בלי הרוגים. מילת המפתח היא הבניין".

תרחיש בלהות (דובר צה"ל)

"זה או לברוח - או להשאיר צוואה"

לב תל אביב - בירת הנדל"ן. המון בניינים בני 40 ומעלה, רבים מהם על עמודים. מתכון יעיל לאסון גדול. "אני רואה איך אנחנו מצליחים להרוס בניין בן 18 דירות במשך שעה וחצי", ציין יזם הנדל"ן סמי מצלאווי. "זה דבר לא ייאמן איך שהחומר נשחק בגלל הרמה שבה הבניין נבנה. בזמנו לא היו תקנים או חומרים כמו היום".

כ-30% ממבני הדיור בישראל מוגדרים בסיכון גבוה - אלו שנבנו לפני 1980 - אז החלו את התקן להגנה מרעידות אדמה. זה קורה בתל אביב - ובכל הארץ. "כשאומרים עמודים, זה לא רק עמודים בגובה של קומה", הסביר ד"ר אפרים לאור, מומחה להתמודדות עם אירועי אסון. "גם עמודים קצרים הם נקודת חולשה. זה או לברוח - או להשאיר צוואה".

רעידת אדמה. ארכיון (רויטרס)

אחת הבעיות המרכזיות היא שישנם פתרונות, אך רובם לא רלוונטיים לפריפריה. "כשאני מגיע לפרויקט ואני רואה שהוא פרויקט מסוכן, הדבר הראשון שאני שואל את עצמי זה האם יש לו היתכנות כלכלית ולא האם צריך להגן עליו", הדגיש האדריכל בני פרי, המתמחה בבנייה עירונית. "יש מקומות בארץ שהממשלה צריכה להכניס את היד לכיס, אין ברירה". 

פתרון אחד הוא תמ"א (תכנית מתאר ארצית) 38: הקבלן מחזק את יסודות הבניין, משפץ קצת ומקבל זכויות לבנות עוד קומות ועוד דירות. כשעלות הבנייה זהה בכל הארץ - בפריפריה לרוב זה לא משתלם. בעיה נוספת היא הפיקוח. "אף אחד לא בדק ולא יודע אם השיפוץ החדש יחזק את הבניין הישן ברעידת אדמה", המשיך מצלוואי. "תמ"א 38 רק עוטפת את הבניין משני צדדים. מה יהיה עם שני הצדדים אחרים?".

צפי לעשרות אלפי פצועים ברעידה חזקה (דובר צה"ל)

"זה לא עניין כלכלי, מדובר בחיים של הילדים שלכם"

כל רשות מקומית יכולה להחליט אם היא מאשרת פרויקט תמ"א 38 ובאילו תנאים. לא כולן יכולות להוסיף עוד תושבים בלי לשפר תשתיות, והקבלנים מצידם נאלצים להתמודד לא פעם עם דיירים חמדנים. "אני לא בטוח שדיירים באמת מפחדים להיהרג ברעידת אדמה", הוסיף פרי,"אבל הם מרגישים שהם יושבים על מכרה זהב. המשא ומתן זה על כמה הם מקבלים ולא על המיגון".

ולכן בשנים האחרונות הושלמו בסך הכל עשרות בודדות פרויקטים של תמ"א 38 - נתון מגוחך ממש. הפתרון השני, פינוי בינוי, מאפשר תכנון מחדש ובנייה חדשה וממוגנת, אבל הביורוקרטיה אורכת שנים ארוכות ומעטים המקומות שבהם זה משתלם. פרויקטים בודדים בלבד הסתיימו. "כל אחד מנסה להרוויח", אמר ד"ר לאור. "אנשים אומרים: 'זה לא כלכלי'. זו לא כלכלה", הבהיר. "מדובר בחיים של הילדים שלכם".

יצוין, כי לפני ארבע שנים גיבשה המדינה רשימה ארוכה מאוד ובה 4,600 מוסדות ציבור שמוגדרים ברמת סיכון לרעידות אדמה, הכוללת מאות בתי ספר, בתי חולים, משרדי ממשלה, תחנות משטרה ועוד שורה ארוכה של מבני ציבור. למרות שהתקציב והאישורים נמצאו, חוזקו עד היום רק מוסדות בודדים בלבד. גורם המעורה בתהליכים אמר לחדשות 2 כי "כיום קיימים בישראל בתי ספר שהם סכנה של ממש, ובכל יום שעובר המצב רק מחמיר".