עבדות 2013: כך מנוצלים הפועלים הפלסטינים על ידי המפעילים הישראלים ביהודה ושומרון

עובדים פלסטינים המועסקים במפעלים הישראלים שבשטחי ההתנחלויות - הפכו ל"עבדים של ממש". רבים מהם מספרים על ימי עבודה שנמשכים 12 שעות ועל שכר העומד על 10-16 ש"ח לשעה, ללא תנאים סוציאלים להם זכאים על פי חוק

כ-25 אלף פלסטינים מועסקים על ידי בתי עסק ישראלים בשטחי יהודה ושומרון. אלא שבחסותם של חלק מהמעסיקים הללו, הופכים הפלסטינים התלויים במקורות הפרנסה ל"אנשים שקופים" המשתכרים בסכומים זעומים בתמורה ליום עבודה מפרך.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

לחלק מהפלסטינים אין אישור כניסה לשטח ישראל, והעסקתם במפעלים הישראלים בשטחים היא יכולתם היחידה להתפרנס. בשנת 2007 קבע בג"ץ כי על המעסיק הישראלי ביהודה ושומרון לשלם לפועל הפלסטיני על פי הנהוג בישראל - כ-23 שקלים לשעת עבודה לצד זכויות סוציאליות כמו חופשות ודמי הבראה, אלא שבמקרים רבים המציאות רחוקה מכך בשנות אור.

עומאר (שם בדוי) מועסק במפעל לייצור שמיכות באזור התעשייה ברקן. במשך השנה בה הוא עובד במפעל הוא משתכר בסכום זעום העומד על עשרה שקלים לשעה. "ביום עבודה שנמשך 12 שעות אני מרוויח 110 ש"ח", הסביר, "המעסיק מוריד לי שעה בחישוב הכללי". לעומת עומאר, נג'יב (שם בדוי) נחשב לעובד ותיק ועל כן הוא משתכר ב-16 ש"ח לשעת עבודה. "העלאת השכר היתה מדורגת, התחלתי בעשרה שקלים ולאחר מכן ל-12 ו-14 ש"ח. לאחרונה כשמלאו לי שלוש שנים במפעל, העלו את השכר ל-16", סיפר.

חשוב לציין שלא כל המפעלים הפועלים בשטחי יהודה ושומרון, ובכלל זה אלו שבאזור התעשייה ברקן. אלא שהפלסטינים החיים בעוני מתארים מצב עגום של העסקה בתנאי עבדות של ממש. "המעסיק משלם 12 ש"ח והוא מנכה מזה מס הכנסה", סיפר פועל המועסק במפעל בנייה. "את הכל הוא מעביר במזומן. הוא יודע שאין תחרות ולכן הוא מאיים שאם זה לא מתאים - שהוא יביא מישהו אחר במקומי. אין שום מסמך שמעיד על העסקתי מעבר לתעודה עם תמונה שמאפשרת כניסה לאזור התעשייה", ציין.

פעמים רבות, תעשיית הניצול המתנהלת ביהודה ושומרון מקבלת רוח גבית מקבלני כוח אדם פלסטינים, שנהנים מהסדרים מיוחדים מעצם הבאת כוח העבודה הזול למפעלים. "העובד הפלסטיני מקבל לפי שעה, בין שמונה שקלים לתשעה, ושאר הכסף נכנס לכיסו של הקבלן", הסביר עבד דארי מ"קו לעובד". "כך גם המעסיק הישראלי מרוויח כי הוא לא משלם את שכר המינימום לעובד", אמר.

ניצול בגדיד התמרים

ההעסקה בתנאים החמורים מתרחשת גם בבקעת הירדן, בה מטעי התמרים הפכו לסמל להפרחת השממה. קרוב ל-4,000 פלסטינים עובדים באזור בשגרה ומספרם גדל על פי הערכות ל-10,000 בני אדם בשיא עונת הגדיד. סמירה, מתגוררת בכפר בדואי סמוך ליריחו - אחד המקומות העניים ביותר, גם במונחי השטחים. היא עובדת באחד המושבים באזור ומבקשת שלא לפרט את שמו מחשש שתפוטר. "אני עובדת שם כבר 12 שנים. מרוויחה 80 ש"ח ליום, אך משם צריכה לשלם הוצאות נסיעה ולהעביר כסף לבעל הבית, כך שלמעשה נשארים לי ביד 60 ש"ח לאחר יום העבודה", סיפרה.

הבעיה בטיפול בסוגיה - הינה בשאלת האכיפה. עד כה לא ברור מי אחראי לפיקוח על מעסיקי הפלסטינים שלא נותרה בידם ברירה אלא לעבוד בתנאי ניצול. דובר מתאם פעולות הממשלה בשטחים מסר בהקשר זה כי "הפיקוח על תנאי העובדים הפלסטינים המועסקים על ידי מעסיקים ישראלים ביהודה ושומרון נעשה על ידי משרד הכלכלה. המינהל האזרחי יכול להתערב רק כשמוגשת תלונה ספציפית מצד אחד הפועלים".

אלא שבמשרד הכלכלה סיפקו הסבר אחר וטענו כי אין באפשרותם לפקח על הנעשה. "למשרד אין סמכות בנושא האכיפה", הסבירו. "המשרד פועל באופן נמרץ כדי לתקן את צו האלוף כך שייתן למשרד הכלכלה סמכויות אכיפה גם בשטחים. מדובר באינטרס כלכלי לצד הגנה על זכויות העובדים", הסכימו.