ברקאי נפל בעזה, חבריו ממשיכים את מפעל הצדקה שהקים

סמל ברקאי שור אהב להתנדב וביקש לתרום מאז שהיה ילד. הוא הדריך ב"בני עקיבא", לקח חלק בפעילות העמותה המשפחתית למען חיילים נזקקים והצטרף לשורות מד"א. גם כשהתגייס המשיך לתרום למדינה ושירת כלוחם – עד שנפל במבצע "צוק איתן". בני משפחתו וחבריו הולכים בדרכו: "יש פה המשכיות ואופטימיות, אנחנו לא רק שקועים בבכי"

ברקאי שור ז"ל (באדיבות המשפחה)

כתשעה חודשים עברו מאז נפל סמל ברקאי שור במבצע "צוק איתן". למרות הטרגדיה הקשה, החליטו חבריו ובני משפחתו לשמר את רוח ההתנדבות שאפיינה את הלוחם מירושלים, שנהרג יחד עם ארבעה חיילים נוספים בתקרית הפילבוקס, כשחוליית מחבלים יצאה ממנהרה התקפית בסמוך לקיבוץ נחל-עוז ופתחה לעברם בירי.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

ברקאי הדריך בתנועת בני עקיבא, התנדב במד"א והשתתף בפעילות של העמותה המשפחתית "קמחא דפסחא", שהוקמה לפני 35 שנים על ידי סבו - אליעזר שור. לאחר מותו המשיכו קרוביו לתרום כמה שיותר לקהילה בשמו ולזכרו.

"הרצון שלו לצאת, להתנדב ולתרום היה קיצוני ומובהק", מספר אביו ירון. "זה לא רק בא מאבא שלי, אלא גם ממשפחתה של אשתי. האדם הוא תבנית נוף ילדותו ואת זה הוא ינק מהבית. הוא היה עושה את כל הדברים שכולם רק חושבים עליהם. למשל, כולם היו רוצים לחיות בבסיס נקי, אבל מעטים מתכופפים ומרימים את הלכלוך ומשליכים לפח, כולם רוצים לקחת אנשים טרמפים, אבל מרביתם חולפים עם האוטו, ברקאי היה אוסף אותם, כזה הוא היה".

גם שאלי גרינוולד, חבר ילדות של ברקאי, מתאר דמות דומה, ומספר על צעיר שביקש לתת כל כך הרבה ובאהבה גדולה: "הוא היה חבר כל כך טוב, בחור אכפתי, כל מה שהיית מבקש ממנו הוא תמיד היה עושה. הוא מאלה שהיה דואג להסיע את כל החניכים שלו בסוף הפעילות הביתה, הוא תמיד היה קופץ לעשות את הדבר המעצבן הזה שאף אחד לא היה רוצה לעשות".

"תמיד גם היה עליו הכל", צוחק גרינוולד ומסביר: "היו לו את כל הדברים הנדרשים בכיסים, היינו צוחקים עליו שהוא תמיד מוכן לכל מקרה שלא יקרה, הוא היה מסתובב עם דגמ"ח וכיסים מלאים. תמיד היו עליו פלסטרים, תרופות ושקית עירוי, 24 שעות ביממה, למקרה שמישהו יצטרך. גם בורג או סיכה שמישהו פתאום היה צריך, אז ברקאי היה תמיד שולף מהכיס".

השניים היו חברים מגיל צעיר ושמרו על קשר הדוק: "ישבנו אחד ליד השני בכיתה, הלכנו לאותן מגמות שעניינו אותנו כמו ביולוגיה ורפואה. הדרכנו ביחד בבני עקיבא והתנדבנו יחד במד"א".

ברקאי ז"ל ואביו (באדיבות המשפחה)

יוצאים לטיול - אבל בלעדיו

ביום העצמאות האחרון הם יצאו לטיול, אחרי שתקופה ארוכה לא התראו בשל אי התאמה ביציאות לחופשה מהצבא. "יצאנו בבוקר לכיוון מעיין בגוש עציון, היינו 7 חברים וזה הרגיש כמו פעם, עשינו כיף גדול, בנוהל עם פק"ל קפה וכל מה שצריך, אני לא יודע אם זו הפעם האחרונה שראיתי אותו אבל הזיכרון הכי חזק שלי ממנו הוא מאותו טיול מוצלח, החלטנו כל החברים לחזור לשם השנה, הולכים לשם פעם נוספת אבל בלעדיו", הוא משחזר.

"הסיפור מחבר בין שני מעגלי חיים הנוגעים האחד בשני" אומר אביגדור קהלני, יו"ר האגודה למען החייל שמסייעת בהכוונת הכספים לחיילים. "אנו מחבקים את המשפחה ונרגשים להיות שותפים למפעל שהקימה, מפעל שהפך לצערנו - למפעל הנצחה. העמותה של משפחת שור מצליחה לסייע לעשרות חיילים הזקוקים לעזרה. ברקאי היווה בחייו דוגמא ומופת ומורשתו תשמר גם לאחר מותו".

בטיול יום העצמאות עם חבריו (באדיבות המשפחה)

"במקום שבו הבן שלי מת רוחו של הסב קיימת"

המפעל ההתנדבותי של משפחת שור הוקם לפני 35 שנים, כשסבא של ברקאי היה מחלק צ'קים לחיילים בודדים. הוא היה אוסף כמה שהוא יכול ומחלק דרך הרב של חטיבת ירושלים שהכיר את החיילים. לאחר מותו של הסב, הפכו בני המשפחה את העמותה למפעל הנצחה לפועלו של הסב.

"עם השנים גם הסכומים גדלו", מספר ירון על פעילות עמותת 'קמחא דפסחא'. "בתקופתו של אבי היו מחלקים ל-20-30 חיילים כיום אנו מגיעים למעל ל-350 חיילים בודדים ונזקקים בשיתוף 'האגודה למען החייל' שמסייעת בהכוונה. אנחנו גם מחלקים מזון לקראת הפסח ועוסקים בפעילויות התנדבותיות אחרות, עשינו מבצע רחב היקף לפני כמה חודשים ו-15 אלף איש השתתפו, בניגוד לתדמית 'סרטון השוקולד', העם הזה כל כך יפה, הוא נרתם ותורם".

ברקאי ז"ל היה הרוח החיה מאחורי התרומות לחיילים נזקקים ובבחירת היחידות לקבלתן. כעת לאחר מותו, על פי בקשת משפחתו, התרומות ייועדו לחיילים מחטיבת כפיר ומבית הספר למ"כים, המקומות בהם שירת. "יש פה המשכיות ואופטימיות, אנחנו לא רק שקועים בבכי ונהי, אנחנו כל הזמן חושבים כיצד אפשר למנף את המצב שאליו נקלענו. זה יוצר בעבורי איזו שהיא משמעות סימבולית, שבמקום שבו הבן שלי מת רוחו של הסב קיימת", מסכם האב.

לפניות לכתב: Azria@ch2news.tv