40 למלחמת יום כיפור: מסע אל השירים

כמו כל מלחמה, גם למלחמת יום כיפור היה פס קול משלה. השירים שנכתבו בעקבות הקרבות הפכו לחלק בלתי נפרד מהזיכרון. לא במקרה המוזיקה של שנת 73' היתה עצובה וכואבת, רחוקה מאד מהאופוריה של ששת הימים. מסע בעקבות השירים שנכתבו לפני ארבעים שנה לזכר המלחמה ההיא

נהוג לומר שכאשר התותחים רועמים המוזות שותקות. במקרה של נעמי שמר זה דווקא היה הפוך, הדי המלחמה ההיא הם שהולידו את אחד השירים המפורסמים של מלחמת יום הכיפורים - "לו יהי".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"היא כתבה בעצם תפילה של תקווה לעם שעבר ימים מאוד, מאוד קשים", מסבירה ד"ר גילה פלאם מנהלת ארכיון המוסיקה והצליל בספרייה הלאומית.

"באחד הבקרים במלחמה אני זוכר ששמענו את השיר של נעמי שמר, 'לו יהי'. המילים הללו הוסיפו לנו המון כוח. אני לא יודע למה, אבל הם הוסיפו לנו המון כוח", מספר אילן בכר אשר לחם במלחמת יום הכיפורים.

המילים שאילן וחבריו שמעו היו אחרות מאלו שנכתבו במקור. בבית השני ביטאה שמר את הפחד. "אם המבשר עומד בדלת", היא כתבה, "תן מילה טובה בפיו". די מהר קטע זה הושמט מכל הביצועים, כדי לא לפגוע במורל.

"המלחמה האחרונה"

יהורם גאון יצא עם תחילת המלחמה לשיר בפני חיילים. הוא זוכר את אותו היום בתעלה, כשמתוך ענן האבק הופיע ג'יפ ממנו ירד חייל עם פיסת נייר.

שם הולחן, במקום, השיר "המלחמה האחרונה" על ידי דובי זלצר. השיר הפך גם הוא להיות אחד מהמנוני המלחמה. היו כמה קצינים שחשבו אז שלא צריך להשמיע אותו, כי הוא מדבר יותר על האבידות והקשיים מאשר על התקווה.

אך זה לא עזר, יהורם גאון המשיך לשיר אותו גם בתנאים לא תנאים, מתחת לסוללת הטנקים שמול האויב המצרי. "טנק טנק היה יורד מן הסוללה והייתי מחבק את החיילים ולוחש להם את המילים של השיר. ככה לאורך כל הסוללה", נזכר גאון.

יהורם גאון לא היה לבד, רוב אמני ישראל התגייסו להופיע בפני הלוחמים בחזית. עוברים ממוצב למוצב, מיחידה ליחידה. שרים גם את הקלאסיקות של אותה תקופה אך גם את השירים שנכתבו, הוקלטו ובוצעו בעת המלחמה.

יהורם גאון. אז הוא שר לחיילים בחזית (חדשות 2)

"מי ידע שכך יהיה"

התופת של המלחמה זימנה הרבה מפגשים מוזיקליים, השבוע בא בועז שרעבי לביתה של איה, אלמנתו של עוזי חיטמן כדי לספר לה על המפגש שהוליד את הלהיט שלו; "מי ידע שכך יהיה".

"קיבלתי הפוגה של 48 שעות, הגעתי לתל אביב וביחד עם קובי אושרת הקלטנו את השיר והשיר תפס חזק מאוד", בועז שרעבי מספר. השניים הופיעו עם השיר בכל החזיתות. גם במקרה הזה תחנות הרדיו לא רצו להשמיע טקסטים שליליים והעדיפו לנגן גרסה מעודנת ולא את הגרסה שנכתבה במקור.

"אין לך מה לדאוג"

גיורא אליגון היה חייל במילואים בהנדסה ימית שנקרא להתייצב בתעלה. אחותו תלמה, משוררת, נשארה בבית, דואגת. מהדיווחים מהחזית ומהגליות שמגיעות מאחיה, היא מבינה עד כמה המצב קשה.

"אני הייתי במצב על הפנים, חוץ מזה אני לא החלפתי בגדים והמצאתי איזה רעיון שאם אני לא אזוז בכלל, אז הפצצות לא יפלו עליי. דבקתי בזה, כמעט לא זזתי, לא החלפתי בגדים ולא עשיתי כלום", אומרת תלמה.

באחד מימי המלחמה מגיע אליה הביתה המלחין קובי אשרת, מוציא מהכיס קלטת ובה מנגינה. הוא מבקש ממנה מילים שישמחו את החיילים שהמורל שלהם כל כך נמוך. "אמרתי לו, תשמע, גם לי אין מצב רוח. אני לא יכולה לכתוב שום דבר. אבל אז שאלתי באיזה שעה הוא צריך את השיר. כשהוא שמע ששאלתי באיזה שעה, הוא אמר 'בשש וחצי אני בא לאסוף את זה, תשימי בארון חשמל' וברח".

במצב הרוח שלה הסיכוי להוציא טקסט קליל ושמח היה אפסי. אך הגלויה של גיורא שהייתה מונחת על יד המיטה, פתרה את הבעיה. המילים, כולל רשימת הבקשות הצנועה משדה הקרב, נשפכו על הנייר.

"הגיעו בלי סוף חבילות עם עוגות, וכל מיני דברים מתוקים, אבל לא הגיע מה שהיינו צריכים שזה תחתונים וגופיות", מסביר גיורא.

העידן ההוא היה העידן של המילים, והחיילים כתבו גלויות ומכתבים הביתה אך לא רק. בספרייה הלאומית בארכיון של נעמי שמר, שמורים עשרות מכתבים שהיא קיבלה באותם הימים.

אחד מהמכתבים האלה הוא של אילן בכר. "המלחמה הייתה הרבה יותר גדולה מאיתנו, היא הייתה ענקית. בתוך זה השיר הזה, 'לו יהי', הוסיף לנו המון עוצמה. כמו דוויזיית שריון שמקיפה אותנו באהבה. היא פשוט אהבה", נזכר בכר בערגה מהולה בעצב.