שנה וחצי אחרי הפרשה שהסעירה את המדינה: משפחת מרגוליס עוזבת את בית שמש

בשנים האחרונות הפכה בית שמש למוקד של מאבק יצרי בין חרדים לבין חילונים וחובשי כיפות סרוגות. העיר שיש לה ראש עיר חרדי למרות שמרבית תושביה אינם חרדים, נאבקת על זהותה. הבחירות המקומיות הקרובות יכריעו את אופיה

על בית עיריית בית שמש מתנוסס שלט גדול: "המקום למכירה או להשכרה". לא מעט אנשים מגלים עניין בנכס, למרות שבשנים האחרונות הוא איבד די הרבה מערכו. שלושה חודשים נותרו לבחירות לראשות העיר, ויש כבר מי שמכנים אותן "ההזדמנות האחרונה".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

במשך שנים לא ספרו את בית שמש. היא הייתה העיר הזאת בין ירושלים לתל אביב, מוזנחת, מקופחת, החצר האחורית. בשנים האחרונות יותר ויותר חרדים עברו לגור בה ושינו את צביונה של העיר. בין החרדים היו גם קיצוניים שהפכו את העיר מדי פעם לשדה עימות. נקודת השיא הייתה לפני שנה וחצי, בעקבות הסיפור של ילדה אחת שפחדה ללכת לבית הספר. נעמה מרגוליס.

"הרגשתי כאילו שירקו עליי. בעיר שאני אנהל ואהיה ראש העיר שלה, לא יירקו על ילדות", מבטיח אלי כהן, המתמודד על הובלת המחנה הציוני בעיר. "אני חושבת שנתנו לקצוות לקבוע סדר יום, והוא לא סדר היום שמעניין את תושבי העיר", מסבירה עליזה בלוך, מועמדת נוספת לתפקיד.

"שמים את העיר מעל האינטרסים האישיים"

שנה וחצי אחרי האירועים ההם, מנשבות בעיר רוחות חדשות. בבית העירייה יושב עדיין ראש העיר, איש ש"ס, משה אבוטבול. רבים רואים בו את מי שלא עצר את תהליכי ההקצנה, ויכול להיות שגם הוא מרגיש שהכסא שלו בסכנה. את הבחירות הקודמות ניצחו החרדים כיוון שהמועמדים הלא-חרדים, שהיוו רוב, התפצלו. גם היום נשמר עדיין רוב קטן למחנה הלא-חרדי בעיר, והפעם הם החליטו להתאחד.

בתחילת אוגוסט ייערך סקר טלפוני בין תושבי העיר. המנצח בו ינהיג את המחנה הציוני בבחירות מול אבוטבול. "זאת פעם ראשונה שכולנו שמים את בית שמש מעל האינטרסים האישיים", טוען אלי כהן. "דווקא עיר שסומנה כעיר של מאבקים וכוחנות ואווירה של אין דין ואין דיין, משדרת פה גם הרבה בגרות וגם המון רצון של טובת העיר", מסכימה עליזה בלוך.

"המון רצון של טובת העיר". בלוך (חדשות 2)

בלוך הצטרפה למירוץ לפני מספר שבועות בלבד. היא המנהלת המוערכת של בית הספר התיכון בעיר "ברנקו וייס", והיא הצליחה לגייס סביבה תמיכה פוליטית רחבה. "בית שמש הפכה להיות עיר של הדרה ומאבקים", אומר שר הכלכלה והמסחר ויו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, "ואני חושב שיש משמעות אדירה שגם יש עתיד, גם הבית היהודי, גם הליכוד, גם התנועה - כולם מתייצבים מאחורי אישה דתייה להוביל את בית שמש למקום חדש. זו אמירה שאני רוצה שתהדהד בכל הארץ".

בנאום התמיכה שלו, אמר בנט "אנחנו נכבוש את בית שמש". אבל מי כמוהו יודע שממש כמו ביהודה ושומרון, הכיבוש האמיתי מתבצע בבנייה על הקרקע. ברמות בית שמש אין שום הקפאה. "אנחנו בשכונת רמת בית שמש ג', ופה יגורו רק חרדים", טוען ציון סולטן, עיתונאי ופעיל חברתי. "העיר הציונית הזאת שנבנתה כאן על הרי יהודה תהפוך לעוד עיר חרדית, כמו בית"ר, אלעד ובני ברק".

"אני מודה בזה שהרבה פעמים ויתרתי על לבוא לכאן כי קצת קשה לי לראות את זה", אומר ד"ר יהודה דגן, לשעבר ארכיאולוג ברשות העתיקות, שחקר את השטח במשך 25 שנים. על פי התכנית, בית שמש אמורה להתרחב בעתיד הקרוב לאזור הארכיאולוגי. 15 אלף יחידות דיור מתוכננות בבנייה בעלת מאפיינים חרדים מובהקים. התושבים התגייסו במטרה לעצור את הבנייה הנמרצת על אחת מהרצועות האקולוגיות היפות בארץ. "עשו את הדברים בלי להתייעץ תוך קידום אינטרסים פוליטיים", טוען צחי זנגי, ממטה המאבק להצלת עמק האלה. "זה דבר שלא עושים. אנחנו קוראים לשר הפנים גדעון סער לעצור את זה".

רק בשבוע שעבר: אלפים הפגינו בעיר נגד אייפונים

אלי כהן, לשעבר בכיר בסוכנות ובחברת מקורות, עושה חריש עמוק בעיר כבר חצי שנה. הוא ביקש שניפגש במקום שאמור היה להיות היכל התרבות של בית שמש. "רציתי להראות לכם דוגמה קלאסית של איך עיר הולכת לאיבוד", הוא אומר. "הרי יש תורם שבא והתחנן ורצה לעשות את זה".

"עיר הולכת לאיבוד". כהן (חדשות 2)

"התחילו לבנות שם", מוסיפה מיכל בשן, עורכת העיתון המקומי "תמורה", "ובמהלך הבנייה נאמר לתושבי העיר שנמצאו שם קברים. לידיי הגיע מסמך של רשות העתיקות שאומר שהם סיימו שם את הבדיקות שלהם ואין שום קברים ואין שום מניעה להמשיך את הבנייה. אבל ראש העיר אמר שמצאו שם עצמות. התחושה של תושבי העיר היא שיש כאן גורמים פוליטיים כאלה ואחרים שסחטו את ראש העיר לא לבנות את היכל התרבות, מפני שמדובר בתרבות שהיא אינה דתית". נציין כי גם אנחנו פנינו לעירייה וביקשנו לראות את תמונות הקברים, אך התמונות לא הגיעו.

ברחוב החרדי, בינתיים, עסקים כרגיל. על הבתים אין עדיין כרזות על הבחירות המתקרבות. אלפים אמנם יצאו בשבוע שעבר לרחובות, אבל זה היה לעצרת נגד השימוש באייפונים, במחשבים ובטכנולוגיה, ובכלל נגד המודרניות והקידמה. "החרדים כאילו מביטים עלינו מעבר לגדר, אבל הם מאוד מאוד מעורבים. הם מתארגנים וחושבים", מספר אלי כהן.

מפגינים נגד הקידמה (חדשות 2)

הדסה מרגוליס: "אני רוצה את השקט שלי בחזרה"

בתקופה שחלפה מאז פרשת הילדה נעמה מרגוליס, נרשם בין הצדדים שקט יחסי. אבל המתח קיים כל הזמן, ויש לזה מחיר. "יש נטישה המונית", מודה ציון סולטן, עיתונאי ופעיל חברתי. "אנשים הולכים למודיעין, מזכרת בתיה, ראשון לציון, וטוב להם שם. אין להם שם מאבקים. אם משפחת מרגוליס תעזוב, זו תהיה סטירת לחי לכל המאבקים שלנו. אני שמעתי על זה שיש להם שיקול לעזוב את בית שמש. זה יכאב מאוד אם הסמל הזה לא יישאר איתי".

עוזבת את בית שמש. הדסה מרגוליס (חדשות 2)

והם אכן עוזבים. על המקרר בבית הארוז של משפחת מרגוליס תלויה אחת מהכתבות הרבות מימי המאבק. "באמת באמת לא חשבתי שזה יגיע. זה מוזר", אומרת הדסה מרגוליס, אמה של נעמה. "אני עדיין לא קולטת את זה. אני צריכה לעשות מה שטוב בשבילי ובשביל המשפחה שלי, ואני מצטערת אם זה כן יכאב, אבל זאת החלטה אישית וזאת החלטה שלי ושל בן הזוג שלי. אני רוצה את השקט שלי בחזרה. אני באמת חשבתי שאני אגור כאן כל החיים שלנו, אבל לא תמיד יוצא לפי מה שאנחנו חושבים".

נעמה מרגוליס (חדשות 2)

כמה רחובות מביתם, עדיין תלויים השלטים המורים לנשים לעבור לצד השני של הכביש, ומעלים שאלה אם משהו השתנה. שני המתמודדים מהמחנה הציוני עוברים בית-בית ומנסים לשכנע, לגייס, לנסות ולשנות את העתיד של המקום. בעוד פחות משבועיים יתאחד המחנה הציוני בבית שמש מאחורי מועמד אחד. עליזה בלוך או אלי כהן. בשלב הזה יגיע רגע המבחן האמיתי של תושבי העיר. פוליטיקאים נוטים תמיד להפריז ולומר שהפעם זו ההזדמנות האחרונה. נראה שלפחות במקרה של בית שמש, הקלישאה נכונה. הרגע הזה באמת הגיע.