השאלה היומית: כל מה שצריך לדעת על המאגר הביומטרי

הבוקר הושק פרויקט המאגר הביומטרי של משרד הפנים, שבמסגרתו ייאספו נתונים כמו טביעות אצבע ותמונות של אזרחי המדינה. אלא שהמיזם השנוי במחלוקת מעלה חשש ושאלות רבות. מה התועלת של מאגר נתונים שכזה, עד כמה הוא פוגע בפרטיות האזרחים ומה הסיכוי שהוא ייפרץ והנתונים שבו יהיו חשופים לכל?

המאגר הביומטרי - כל מה שרציתם לדעת (רויטרס)

פיילוט המאגר הביומטרי יצא היום (ב') לדרכו, ויימשך כשנתיים. במהלך תקופה זו תונפק תעודת זהות חכמה לכל אזרח שירצה להצטרף למאגר, שתכיל שבב אלקטרוני ועליו יהיו צרובים פרטים, תמונה, וטביעת אצבע. בסוף תקופת הפיילוט הממשלה תחליט אם להחיל את החוק על כל אזרחי המדינה. אם יוחלט לבטל את המאגר, יושמדו כל הנתונים שנאספו בו.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

המצדדים בהנפקת התעודות החכמות טוענים כי זיוף התעודות יהיה קשה עד בלתי אפשרי, וכך גם התחזות לאדם אחר. לעומתם, המתנגדים חוששים מדליפת מידע, מהפרת הפרטיות וחולקים גם על נחיצות המאגר. פנינו לעו"ד יהונתן קלינגר, פעיל חברתי ועורך דין המתמחה במשפט וטכנולוגיה, על מנת שיסביר מה עומד מאחורי הויכוח הסוער על המאגר.

כיצד המאגר בישראל דומה ושונה ממדינות אחרות בעולם?

ההבדל העיקרי במאגר הישראלי לעומת מאגרים אחרים הוא שהמאגר הישראלי אמור להיות חובה לכל האזרחים, ובנוסף מחוייבים האזרחים לתת את צילום הפנים וגם את טביעות האצבעות. יש הרבה מאגרים שאינם חובה, כמו המאגר בנתב"ג - רק מי שרוצה נרשם. הוא מקל על אנשים, אבל הוא לא חובה. מרבית המאגרים בעולם הם על בסיס התנדבותי - בישראל הולך לקום המאגר הביומטרי הראשון שהוא חובה, וגם נגיש לרשויות, לעובדי משרד הפנים ולמשטרה. בסוף הפיילוט, אם תאושר התכנית, לא תהיה בחירה וכל האזרחים ייכללו בו.

מה התועלת של מאגר ביומטרי?

יכולה אולי להיות לו תועלת כדי למנוע זהויות כפולות, בתנאי שמידע ביומטרי לא היה נאסף במאגר אחר. הבעיה היא שבארץ מידע ביומטרי נמצא גם במאגרים אחרים, למשל מאגר של פשיעה או מקומות עבודה שמתבססים על טביעות אצבע, ולכן זה לא עוזר בכלל במניעת זיוף זהויות. להיפך - המידע ידלוף. עם טביעת אצבע במאגר אחד, אפשר להתחזות גם במאגרים אחרים. ברגע שיש יותר ממאגר אחד, אנחנו בבעיה.

האם הסכנות לדליפת המידע והפרת הפרטיות רלבנטיות גם לפיילוט?

הסכנות קיימות כבר מטביעת האצבע הראשונה שנמצאת במאגר. כל עובד זוטר במשרד הפנים יוכל להוציא מידע. דליפה היא לא רק מצב שבו כל הקובץ עולה לאינטרנט, אלא גם מקרה שבו אדם אחד מבקש מידע ביומטרי על אדם אחר. כל פושע או שוטר יוכל לשחד או לאיים על עובד זוטר.

האם ניתן להקים מאגר חכם של תעודות זהות עם אבטחה טובה יותר?

אין צורך במאגר ביומטרי. זו שאלה מיותרת. הציבו בפני המדינה חלופות, בהן הפרטיות של האנשים לא תיפגע באותה רמה, אבל המדינה אמרה שהיא צריכה את המאגר הזה בשביל המשטרה ובשביל למצוא פושעים. אבל המאגר רק ייצור שוטרים יותר עצלנים, שינסו למצוא ראיה ביומטרית ולסגור את התיק. יש כבר מאגר לפושעים, אין צורך להרחיב את זה לכולם. אנחנו צריכים שוטרים חכמים שמשתמשים בטכנולוגיה בצורה חכמה, ולא תופסים מכולנו חשודים

כיצד ניתן למנוע זיופי תעודות או גניבת זהות ללא מאגר?

אפשר להנפיק תעודות אלקטרוניות ללא מידע ביומטרי. המדינה מחזיקה אותנו כבני ערובה כבר 15 שנים ולא מוכנות להוציא תעודות אלקטרוניות. תעודה אלקטרונית כמעט בלתי אפשרי לזייף. המדינה טוענת שקיימת בעיית התחזות, אבל לא מציגה מספרים או כתבי אישום. אין לנו שום מידע על בעיה כזו.

מהו להערכתך הסיכוי לדליפת מידע מהמאגר?

דליפת מידע מבחינתי היא גם מצב שבו פקיד במשרד הפנים מקבל כסף כדי לקבל טביעת אצבע. אני בטוח שהמידע ידלוף.