קבוצת רכישה למטוס או ליאכטה

בימים אלה, כשהטייקונים דווקא מנסים לברוח מסמלי הסטטוס שלהם - המטוס הפרטי והיאכטה - יש כאלה שמצאו את הפטנט: איך להרגיש אלפיון עליון גם בלי המיליונים. חבורה של אנשים שחולקים חלום הולכים להגשים אותו ביחד. יאכטה עם חבר, או 30 איש שמחזיקים ביחד מטוס - איך זה עובד?

איך אפשר לקנות מטוס פרטי או יאכטה בלי להיות בעל הון? האנשים האלה מצאו את השיטה - שותפות. הם קנו ביחד את חלום חייהם, שותפים לחלום ולרכוש הגדול.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

"זאת הספינה שלי, אחרי הרבה שנים וחלומות הגעתי אליה לפני 3 שנים. קוראים לה 'הלנה'. זה הגה הידראולי, יש פה ג'י.פי.אס. 12 וחצי מטר אורך, שוקלת כתשעה טון. כלי רציני, מסוגל לעשות את כל מה שתבקש", מספר בני נוימן, בעל יאכטה.

ראובן פליט, גם הוא בעל יאכטה, מציג בפנינו את הנכס: "זו הסירה שלי - סירה שחלמתי עליה כ-30 שנה. יש לנו כאן 3 קבינות. בכל קבינה יכולים לישון זוג וילד. יש לנו כאן שירותים ומקלחת, המטבח". במשך שנים הסתובבו גם ראובן וגם בני, כל אחד עם משאלה משלו - שתהיה לו יאכטה פרטית.

"יאכטה לא יכולה להפליג לבד" (חדשות 2)

"ביחד נחפש משהו גדול"

"אצלי החלום היה כבוי כמה שנים טובות, אז הסירה תמיד הייתה בראש אבל לא הייתה ברת מימוש", מספר ראובן. בני מוסיף: "זאת הסירה הרביעית שלי בחיים - אני התחלתי עם דבר קטן קטן, שלא מצריך כמעט כלום. ואחר כך עוד שלב ועוד שלב, עד שהגעתי לזה. זה הסוף, אני חושב. יש לי יאכטה".

לא רק הפנטזיה של בני ושל ראובן בני הייתה זהה - למעשה גם היאכטה שרכשו זהה, ממש אותו הדבר - פשוט כי זו אותה היאכטה. "הייתה לו כוונה לקנות סירה לבד, קטנה. אמרתי לו: בגילנו, זו כבר לא סירה קטנה לבד. בוא תשים את החצי שלך, אני אשים את החצי שלי וביחד נחפש משהו גדול", מספר בני.

אז בני וראובן קנו ביחד לפני 3 שנים את הלנה - שניהם נהגי אגד, הכירו בעבודה. לא מאיון עליון, גם לא עשירון עליון. רגע לפני הפנסיה, פתחו את החסכונות, הוציאו כל אחד 45 אלף דולר, וקנו את היאכטה בת ה-20 שנה. עכשיו, נותר להם רק לשלם את ההוצאות החודשיות. לגבי ההוצאות החודשיות, מסביר בני: "יוצא לכל אחד מאיתנו, בגלל שאנחנו יחד, 700 שקל פלוס מינוס. אם לבד, זה כבר 1500. וכשאתה פנסיונר, זה מאוד משמעותי".

"חייב לממש את החלום"

גם דניאל מלאכוב, פועל במפעל לעיבוד מתכות, חשב רק על דבר אחד מאז שעלה לארץ מרוסיה: "עליתי ב-1994. כמו כל עולה חדש עברתי כל מיני עבודות קשות - כל מה שיש. עד שהגעתי לרמה שאני חייב לממש את החלום בכל מקרה". פעם, פעמיים, אפילו 3 פעמים בשבוע, אחרי או לפני העבודה במפעל, מגיע דניאל לשדה התעופה בחיפה.

"מישהו אמר לי: אתה לא תהיה רגוע עד שתיכנס לתא הטייס. האדם הזה צדק", אומר דניאל. האמת היא שהרומן שלו עם האוויר התחיל לפני המון שנים ברוסיה, שם שירת בצבא כטייס מסוקים. "זו טיסת הסולו הראשונה שלי", מצביע דניאל על תמונה ישנה. כשהגיע לארץ הצליח אחרי שנים להוציא גם פה רשיון טיסה, ואפילו הפך לאחרונה למדריך טיסה. אבל על קניית מטוס לא היה על מה לדבר. עד שאלון נכנס לתמונה.

לאלון חיים, טייס ומדריך טיסה, היה רעיון: לאסוף קבוצת חברים טייסים כדי לחלוק יחד מטוס, שעולה כמעט מיליון שקלים. אחרי דניאל הגיעו דוד סוכן הביטוח, אסף מהנדס הבניין, יובל בעל חברת הובלות, איציק האדריכל, עמירם מנהל התפעול ודב השמאי. אחר כך באו גם שמוליק הגמלאי, חיים בעל הסופר, אילן מהנדס התוכנה, סלאח המורה וצ'ארלי מוביל הגלידות. הם ועוד 17 אחרים, יחד 30 איש, הלכו וקנו מטוס.

"הלוואה בשביל מטוס"

"באתי למנהל הבנק ואמרתי לו שאני רוצה הלוואה בשביל מטוס. הוא התחיל לצחוק ובסוף הלך לקראתי ונתן לי הלוואה של 60 אלף שקל וזהו", מספר דב רובינשטיין, מבעלי המטוס. החברים השותפים לא אומרים לחברים שיש להם מטוס פרטי: "אנחנו אומרים שלי יש את החלק הימני של הכנף השמאלית". איך מסתדרים 30 אנשים על מטוס אחד? "יש אחד שמסדר אותנו - אלון".

אלון הוא לא רק האיש שהגה את הפרויקט, אלא בעיקר הסדרן, אפילו אם זה תופס אותו באמצע הטיסה. הוא מביט בלוח השנה, ואם התאריך פנוי, הוא משבץ. "אני מקפיד לדעת כל הזמן איפה המטוס, מה הם תנאי מזג האוויר, למרות שהאחריות בעצם על הטיסה היא עליהם, אני תמיד עושה את כל הבקרות מסביב כדי לדעת שהדברים עובדים כמו שצריך. אני דואג למטוס מאוד", מספר אלון.

"אחד מסיים טיסה, השני כבר מחכה לו על הקרקע, זה בדיוק יוצא מושלם. לוחצים יד, שלום שלום, שואלים איך מזג האוויר", מספר שמוליק ירושלמי, מבעלי המטוס. שותף נוסף, דודו טחן, מוסיף: "לפעמים במגדל אומרים לנו: 'כבר תשאיר את המטוס להבא בתור בצד'". הימים ושעות הכי נחשבים הם ימי שישי והחגים.

"אחרי הרבה שנים וחלומות הגעתי ליאכטה" (חדשות 2)

"להחזיק מטוס לבד זה אידיוטי"

"אני טסתי מקפריסין לרודוס, משם הלאה למיקונוס כמה ימים. אנחנו משלמים רק על שעות אוויר, ואין בעיה להגיע לשם, לרחוץ בים, לטייל באיים, לדלג לאי הבא", מספר אסף, מבעלי המטוס. גם בני וראובן כבר בילו בחופי יוון. עד לטורקיה שטו עם היאכטה. בשעות הרבות שבילו בים הגיעו למסקנה שהשותפות היא באמת הדרך הכי טובה לעשות את זה: "יאכטה לא יכולה להפליג לבד, ושניים זה מינימום להפליג. כשאתה מחפש אנשים להפליג איתך - אישתו חולה, הבן בלימודים, אין לי יכולת, העבודה... השותף תמיד נמצא", מסביר בני.

עם יד על הלב, האם הם היו רוצים שהמטוס יהיה רק שלהם? לפי יובל שחר, מבעלי המטוס, הוא מעדיף את המצב הנוכחי: "להחזיק מטוס של מיליון שקל בשביל לטוס 12 שעות בשנה זה אידיוטי. זו הדרך למעשה גם להענות וגם שהעלויות יהיו נמוכות".

כל השותפים הקריבו לא מעט בשביל החלום: "זה עניין של סדרי עדיפויות - אם אתה אוהב משהו, אתה חייב לוותר על דברים אחרים", אומר בני. דניאל מלאכוב מעיד: "יכולתי לקנות אוטו טוב או משהו אחר. אני לא עשיתי את זה. מכרתי את הדירה שהייתה לי, קניתי דירה אחרת וזולה יותר, כדי להתקדם בחלום, כי זה החיים שלי ובלי זה אני לא יכול לחיות".

דודו טחן, מבעלי המטוס, מוסיף: "זה אנשים שיש להם חלום, לאו דווקא הרבה כסף, והם מקדישים הרבה ממרצם ואת מה שיש להגשמת החלום. זה לא רק לעשירים ולא רק לתשובה". עשרות האנשים האלה, שפעם לא הסתובבו במנחתים ובמרינות, מרגישים כאן עכשיו בעלי בית. בזכות החברות והשותפות, הם יכולים להגיד לכולם: "יש לי מטוס, יש לי יאכטה".