צפו: אוכל על גלגלים - חייו של ה"גזלן"

אין מי שלא מכיר את ה"גזלן" - זה שמופיע פתאום באמצע שום-מקום במהלך אימון צבאי. ויש גם את הגזלן האזרחי - האוטו-גלידה עם המנגינה שמבשרת את בואו לשכונה. היום כבר אפשר למצוא כמעט כל סוג של מאכל בגרסה הממונעת שלו. אז מי הם האנשים שנכנסים בבוקר לרכב, שהוא בעצם מסעדה על גלגלים?

בשנים האחרונות נוהגים הישראלים לבקר בתדירות גבוהה במסעדות שף ולהעלות לאינסטגרם תמונות של מנות מהודרות, אבל מאז קום המדינה - מי שבאמת דואגים לחיך של הישראלי בדרכים תמיד היו הגזלנים. יצאנו למסע בין הרוכלים הניידים שמרשתים את הארץ.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

התחנה הראשונה הייתה הפונדק של תמי. לפעמים לא ברור אם תמי "ממי" מויאל היא האמא של החיילים או אחת מהחבר'ה. "אני רואה את זה כמפעל חיים", היא אומרת. בעבר היא עבדה בעבודה משרדית, אבל לפני 12 שנים נמאס לה לענות לטלפונים של המנכ"ל והיא החליטה לחבר את שתי האהבות הגדולות שלה: המטבח והחיילים.

מי מאיתנו לא חלם פעם לפתוח מסעדה משלו. האחים שמריהו ומשה הגשימו את החלום, אבל המסעדה שלהם נותרה ריקה. הפתרון היה הקמת דוכן "פלאפל על הדרך" בכביש 443. כדי להוריד את הפלאפל הם הלכו על גזוז של פעם בדיל של ימינו: מנה וגזוז חופשי ב-20 שקלים.

"המילה 'גזלן' מגעילה אותי"

מתי הפכנו לאומה של מאסטר שפים? (חדשות 2)
יש כאלה שנוסעים לחוף פלמחים רק כדי לעבור אחר כך במלבי של אליהו. בסוף שנות ה-70 קנה אליהו חכמון פולקסווגן ישנה והחל למכור בה מלכבי. ההתחלה הייתה קשה ואליהו נתקע עם סטוקים בבגאז', אבל מאז הרבה מי ורדים עברו בנהר. מי שממשיך היום את המורשת הוא הבן זאב, שמראה בגאווה את מחברת המתכונים שכתב אביו לפני 35 שנה. לא מזמן הצטרף אל הדוכן הקטן מפלמחים אח תאום בדרך לירושלים, שהפך את המלבי המיתולוגי של אליהו לרשת בת שני סניפים.

בדרכנו בארץ נתקלנו בסוגיה לשונית - איך בכלל קוראים בעברית לדוכני המזון שלאורך הדרך? אם יש דבר אחר שמוציא מתמי את הממי, זה שמעזים לכנות את הפונדק שלה "גזלן". "זאת מילה שמגעילה אותי", היא אומרת. אבל תמי לא צריכה להתרגז - הבלבול טבעי.

הגזלן באמת נולד עם צה"ל ומאחר שהצבא צועד על קיבתו, הוא היה שם מהרגע הראשון, עם טנדר שמגיע לכל חור ומחירון מופקע שלא היה מבייש אף מסעדת שף. "גזלן הוא לא בדיוק שודד", אומר הלשונאי רוביק רוזנטל. "הוא אחד שגונב לך את הכסף חצי באופן חוקי, לכן זה כל כך התאים לרוכלים האלה שהתחילו למלא מקומות שונים בארץ מיד אחרי קום המדינה".

מתי הפכנו לאומה של מאסטר שפים?

גם המקום של צחי קימחי בצומת אל-על הוא יצור כלאיים שעדיין לא המציאו לו שם בעברית. התפריט ביתי, הסירים על האש אבל בהיסטוריה הלא רחוקה גם הוא התחיל כרוכל נייד שעבד במשאית בצד הכביש. " גזלן זה אחד שנוסע וחוזר כל יום. אנחנו כבר לא נוסעים", הוא אומר.

אז מתי זה קרה שהפכנו לאומה של מאסטר שפים שמעלים כל היום לאינסטגרם תמונות של מנות מעוצבות ומגניבות? הרי בסופו של דבר אנחנו הכי מתחברים לפשוט, למהיר ולזול. ויש מצב שבדרך חזרה מהמסעדה של הכוכב הקולינרי החדש, בזמן שנספור כמה לייקים קיבלה התמונה של הקינוח, נעצור במלבי של אליהו להתפנק באמת.