מדד הפריפריה של ישראל

הפערים ברמת החיים בין תושבי מרכז הארץ לפריפריה ממשיכים להיות גדולים. לפי נתונים חדשים הפערים הם לא רק ברמות השכר, אלא גם בתחומי התרבות ואיכות סביבה. שתי מדינות לעם אחד

יעל ושגיא אוהבים מאוד לגור באצבע הגליל, אבל הם מבינים שייתכן שייאלצו לעזוב. שגיא עובד בתור קופאי בסופר, יעל מתמרנת בין שלוש עבודות שונות וגם זה בקושי מאפשר לפרנס ילדה קטנה ועוד אחד בדרך. "סופר עולה פה, דלק צריך להחזיק אוטו, החיים תובעניים כלכלית אבל אין משכורת. אין עבודה, אין משכורת", אומרים השניים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

כדי להוכיח את מה שכבר יודעים ומרגישים תושבי הצפון והדרום בישראל, השיקו היום במכללת תל חי וחברת פארטו את "מדד הפריפריה". קובץ נתונים שמצביע כי הפערים בין המרכז לפריפריה גדולים ומשמעותיים.

ההכנסה הממוצעת של משק בית בפריפריה למשל עומדת על כ-11,500 שקלים מול כ-18 אלף שקלים למשפחה במרכז. הוצאות המחייה הממוצעות גורמות לכך שמי שאינו תושב גוש דן, מסיים כל חודש במשיכת יתר. "מחדרה לגדרה ברוך השם אוכלוסיה טובה ומקומות עבודה, בתי ספר שלא נדבר, יש תחרות ואפשר ללכת לאן שרוצים", אומר אבי סופר, תושב קריית שמונה, "פה אין תחרות. אתה שורד מרגע לרגע, שעה שעה".

"זה לא רק עניין של הכנסה או פרנסה"

שתי מדינות לעם אחד (חדשות 2)

נתוני האבטלה רק מדגישים את הפערים: ביישובי הצפון והדרום עומד מספר המובטלים על 11.6 אחוזים, לעומת 4.7 אחוזים במרכז. המדד בודק גם את נתוני הזכאים לתעודת בגרות, ולפיהם יש פער של 11 אחוזים בזכאים לתעודת בגרות בין המרכז לפריפריה. "קרית שמונה זה השוויץ של ישראל, הנוף, האוויר", מתאר מוטי אברהם, בעל מרכול בעיר, ומסייג, "אבל מבחינה כלכלית אין לאנשים מה לבוא לכאן".

המטרה האמיתית של מדד הפריפריה החדש היא לא להראות הכל רק דרך המצב הכלכלי, אלא לשקף בצורה אמיתית גם את איכות החיים דרך בדיקה של אירועי תרבות, מסעדות ואיכות הסביבה. ד"ר דורון לביא, יוצר המדד וראש חוג כלכלה וניהול במכללת תל חי, טוען כי "כאשר אדם מתלבט אם לגור בפריפריה הוא לוקח בחשבון לא רק הכנסה או פרנסה. הוא מסתכל על תרבות, אם יש קולנוע, בית חולים באזור, כל זה מכלול".

המדד החדש מסתמך על נתונים שמעבירות הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה באופן רציף. המטרה היא שהוא גם ישפיע בזמן אמת על התייחסות המדינה ליישובי הפריפריה.