הדרום הפרוע: הבדואים מתנגדים לתכנית הפינוי

בדרום הארץ חיים כ-200 אלף אזרחים שהמדינה לא יודעת מה לעשות איתם - הבדואים. אחרי הבחירות, בהחלטה שתוארה כמחטף, קיבלה הממשלה היוצאת החלטה היסטורית להסדרת הישובים הבדואים בנגב. הבעיה היא שכולם מתנגדים לתכנית שהתקבלה. "אני מוצא את עצמי חושב אם להביא איזה M-16 ולירות", מספר אחד התושבים שיפונו בקרוב

בפזורה הבדואית, כפי שהיא מכונה בפי המדינה, מתגוררים כ-90 אלף בדואים במבנים שהוקמו ללא שום היתר, בתנאים של עולם שלישי, ביישובים שבכלל לא נמצאים על המפה. חמישה ימים אחרי הבחירות האחרונות, החליטה הממשלה היוצאת לאמץ את תכניתו של השר בני בגין לפירוקה של פצצת הזמן המתקתקת בדמות היישובים הבדואים הלא מוכרים בנגב.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

 "אנחנו נתחיל תהליך של הסדרת הקרקעות, פיתוח התיישבות ופיתוח כלכלה. המטרה בסופו של דבר היא שכל האוכלוסייה הבדואית תשב ביישובים מוסדרים עם רחובות ומספרים", מספר דורון אלמוג, ראש מטה היישום להתיישבות הבדואים במשרד ראש הממשלה.

על פי התוכנית הממשלתית, תביעות הבעלות של בדואים על כ-600 אלף דונם מאדמות הנגב, יימחקו כולן תוך חמש שנים. בתמורה יפוצו הבדואים בקרקע שתירשם על שמם ובפיצוי כספי. אבל התושבים לא ממהרים לקפוץ על המציאה - הם לא מאמינים להבטחות וחוששים שהמדינה קודם כל תפקיע את הקרקעות ואחר כך תפר את ההבטחה להכשיר את רוב יישובי הפזורה.

"העיירות הבדואיות הקיימות - מחנות פליטים"

"חיים פה שנים, למה לעקור?" (חדשות 2)

"אנשים בנו בתים והשתקעו באדמות, הם חיים פה שנים, למה לעקור אותם?", שואל חליל אלעמור, תושב הכפר הקטן אל-סרה הסמוך לבסיס חיל האוויר נבטים. "אתה מכיר את התוכנות האלה שדוחסות קבצים במחשב? זה מה שרוצים לעשות לנו, לצופף אותנו לשטח קטן. מי שיזם את התוכנית הזאת לא בא לטובת הבדואים. תסתכל על שבע העיירות הבדואיות הקיימות - הן נראות כמו מחנות פליטים, הן מחוסרות תעסוקה, מלאות אלימות וסמים, עם מערכת חינוך כושלת ותשתיות וחלשות", מסביר אלעמור את חוסר ההתלהבות שלו ושל חבריו.

כשמביטים ביישוב ותיק כמו שגב-שלום, לדוגמה, מבינים למה הפתרון הזה לא ממש קוסם לתושבי הפזורה. אבל מן הצד השני מציגה לראווה המדינה את דריג'את, כפר שיושב במקומו כבר 160 שנה, עד שלפני תשע שנים הסכימה הממשלה להלבין אותו. "הכבישים נחמדים מאוד אבל הקבלה של הסדרת היישוב הייתה קשה מאוד לתושבים כאן", סיפר אבו אחמד עטיה, תושב היישוב המתחדש.

"הכל כאן מאוד קשה, אבל זה יצליח בסוף", טוען עילי תמרי מהרשות להסדרת התיישבות הבדואים. "הקשיים הם שהבנאדם הזה צריך לפנות את הגדר, וזה צריך להזיז את לול התרנגולות, והוא אומר שזאת אדמה שלו אז גם אם נסלול שם כביש הוא לא מוכן שאף אחד אחר יעבור שם" הסביר תמרי את הקשיים.

באום אל-חירן, יישוב בלתי מוכר בצפון הנגב, מתגוררים 70 בתי אב. חמולת אבו אלקיען יושבת במקום כמעט 60 שנה, מאז שהממשל הצבאי העביר אותה לשם, אחרי שהאדמה הקודמת עליה ישבה החמולה נמסרה לקיבוץ שובל. עכשיו המדינה רוצה להעביר אותם שוב, הפעם לעיירה חורה.

למה המדינה מבקשת להזיז שוב את החמולה, אתם שואלים? מישהו במעוז מקבלי ההחלטות החליט להרוס את הכפר הקטן ולהקים במקומו את היישוב היהודי חירן. יש כבר גרעין של 30 משפחות דתיות שמחכות ביער יתיר כדי לגאול את האדמה שתתפנה.

מתוך סרטון התדמית ליישוב היהודי החדש (חדשות 2)

"אני חושב פעמיים אם לא לקחת M-16 לירות"

"המדינה רוצה לעקור יישוב שהיא בנתה ועשתה אותו כדי לשים פה יהודיים", אומר בכעס עטיה אבו אלקיען. "אני מוצא את עצמי חושב פעמיים אם לא להביא איזה M-16 ולירות? אני חושב גם על זה. אני האזרח הכי נאמן בעולם, הבנים שלנו שירתו את המדינה שלוש שנים, הבן שלי היה בגבעתי, אבל אתה פשוט מאלץ אותי לעשות את זה", טען בקול רועד.

דורון אלמוג, נציג משרד ראש הממשלה, הסביר את חשיבות התכנית החדשה ופינוי היישובים: "מה שקורה כרגע זה שהפזורה ממשיכה להתפרש ולהשתלט על יותר אדמה ככל שעובר הזמן. אם אנחנו לא נבצע היום את השינוי, הפזורה תמשיך ותגדל. כל 15 שנה היא בעצם מכפילה את עצמה ואנחנו נמצא את עצמנו במציאות קשה מאוד לפיתוח הדרום".

בינתיים הפצצה ממשיכה לתקתק ולבדואים בפזורה יש נימוקים ברורים מדוע לא לתת אמון במדינה. "הסוד הלא כמוס יותר הוא שאנחנו נמצאים באזור רגש אסטרטגית למדינת ישראל", מסביר ד"ר ת'אבת אבו ראס, מנהל פרויקט עדאלה בנגב. "אנחנו יושבים בדיוק בין הרשות הפלסטינית בדרום הר חברון לבין רצועת עזה - אנחנו רק 40 קילומטר מעזה ו-20 קילומטר מהר חברון. המדינה פשוט מנסה למנוע רצף טריטוריאלי ודמוגרפי בין שני חלקי המדינה הפלסטינית העתידית".