מדליקי המשואות נרגשים: "זה כבוד גדול"

מוקי צור, היסטוריון מהתנועה הקיבוצית חיכה לאוטובוס בזמן שקיבל את הטלפון שבישר לו שידליק משואה ביום העצמאות. פרופסור תמר רוס בת ה-75 עלתה לישראל בגיל 16 והיתה שמחה אם הוריה היו זוכים לראות את המעמד המרגש. פרופ' אלקרינאווי הוא למשפחה בת 15 נפשות. מדליקי המשואות מספרים

ההיסטוריון מוקי צור (חדשות 2)

"זה כבוד גדול, אני לא יודע איך הגיעו אלי", אמר היום מוקי צור, היסטוריון של התנועה הקיבוצית ואחד ממדליקי המשואות ביום העצמאות הקרוב. "אתמול עמדתי בתחנת האוטובוס ואני מקבל טלפון שהדהים אותי, לא היו לכך סימנים מקדימים. "בתור מחנך אני יודע שהכבוד שניתן לי הוא בעצם גם עבור האנשים איתם עבדתי. אני שמח גם בשבילם".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

צור מוסיף: "הסופרים חושבים שאני היסטוריון, ההיסטוריונים חושבים שאני סופר ואני עוסק בשניהם. אני חושב שהדבר הכי מרכזי הוא שאני מתעקש לעבוד עם אנשים צעירים ונותן להם תקווה. אני מלווה אותם בכאבם ובצמיחתם. הייתי מזכיר התנועה הקיבוצית בזמן המשבר הגדול ביותר שהיה לה, אני לא חושב שהובלתי אותה מחוץ למשבר, הייתי איתה בתוכו".

משרד ההסברה והתפוצות פרסם היום את שמותיהם של מדליקי המשואות בטקס הממלכתי של יום העצמאות בהר בירושלים. כמדי שנה, מדליקי המשואות נבחרים בהתאם לנושא מרכזי שנבחר לטקס. השנה הנושא הוא המורשת הלאומית, הנחלתה ושימור נכסי התרבות הלאומיים למען הדורות הבאים. הנושא נבחר בהמשך לתכנית ממשלתית שהוקמה בהשקעה של 400 מליון שקלים במטרה להפוך אתרי מורשת ומסורת לנגישים יותר עבור הציבור.

פרופסור תמר רוס (מתוך ויקיפדיה: imaebn)

"חבל שההורים שלי לא זכו לראות אותי"

"אני עוד נדהמת חבל שההורים שלי לא זכו לראות את זה, הם היו הגב הציוני שלי", אמרה היום בהתרגשות פרופ' תמר רוס, חוקרת ומרצה בתחום מחשבת ישראל, שבעבודתה מתמקדת בפרשנות מקורית בנושא שוויון מגדרי בכתבים היהודיים.

"נולדתי בארה"ב אבל הוריי תמיד חינכו אותי שאני בורג במקום הלא נכון. למדתי האנגלית ברחוב ודיברתי עברית מאד קלאסית בבית. קראנו לנעלי בית אנפילאות ולא ידעתי מה זה ביסקוויטים, קראנו להם כעכים. בעקבותיי גם ההורים שלי הגענו לכאן. הגעתי בגיל 16 והיום אני בת 75".

"אני שמחה שהקלפים נטרפים בנוגע לייצוגיות באוכלוסיה", הוסיפה פרופסור רוס. "אני מופיעה על תקן דתייה אישה, אנגלוסכסית, לא תמיד התחשבו בפרמטרים, אני שמחה שיש מודעות לצורך להיות פלורליסטים ומהי תרבות ישראל, ואין תרבות אחת, כשהגעתי זאת הייתה המפאיניקות ומוסריות של כור היתוך , על ידי שמיעת קולות חדשים אני מקווה שניצור גם דבק תרבותי חדש".

פרופסור אליען אלקרנאוי (צילום: יהודה חביב)

"גאה שנבחרתי להוביל את דגל הרב תרבותיות בישראל"

משואה נוספת תודלק על ידי פרופסור אליען אלקרנאוי, בדואי תושב רהט, נשיא המכללה האקדמית "אחווה". אלקרנאוי הוא הנשיא הבדואי הראשון של מוסד אקדמי בישראל. הוועדה שבחרה בו נימקה את בחירתה בכך שהפרופסור "מגלם את היכולת לקיים בכפיפה אחת הן את המורשת והתרבות הערבית בדואית והן את ערכי התרבות הישראלית-יהודית, מתוך פתיחות וכבוד הדדי".

"ביום שנבחרתי לנשיא המכללה האקדמית אחוה הצהרתי שמדובר ביום חג לדמוקטיה הישראלית", אמר היום פרופסור אלקרנאוי לאחר ההודעה שידליק משואה. "לאור הבחירה בי להדליק משואה בערב יום העצמאות, אני יודע שהדמוקרטיה האמיתית מתממשת הלכה למעשה. אני גאה שנבחרתי להוביל ולשאת את דגל הרב תרבותיות במדינת ישראל.

"במכללה האקדמית אחוה שבראשותי, לומדים זה לצד זה, נציגי כל המגזרים של החברה הישראלית. אצלנו לא רק מלמדים, אלא בעיקר מכשירים את דור העתיד של המורים ואנשי החינוך", הוסיף אלקרנאוי.

אני בן לשבט אלקרינאוי, בנם של אבא דיב, חקלאי, ואמא פאטמה, עקרת בית - נולדתי וגדלתי ברהט למשפחה עם 15 אחים. אני הראשון מבין אחיי שבחרתי במסלול האקדמי כדרך חיים. אני קורא לממשלה החדשה, שתוקם בקרוב, לשים את החינוך בראש סדר העדיפויות. אי השקעה מספקת בחינוך ובהשכלה גבוהה היא בבחינת איום אסטרטגי על עתיד המדינה. ההשקעה בהשכלה גבוה בכלל, ובהכשרת מורים בפרט, כמכשירי דור העתיד, הם החוסן הלאומי שלנו".

ראש עיריית ראשל"צ דב צור (חדשות 2)

"בראשון לציון עוצבה המורשת הלאומית שלנו"

ראש עיריית ראשון לציון דב צור הגיב בדף הפייסבוק שלו להחלטה להעניק לו את הכבוד להדליק משואה. "אני גאה ונרגש על ההזדמנות שנפלה בחלקי לייצג את העיר ראשון לציון, יחד עם מנהלת בית הספר העברי הראשון "חביב", בטקס הדלקת המשואות הממלכתי. השנה נבחר הנושא של מורשת לאומית ואין מתאימה מראשון לציון בשנתה ה-130, אשר בה עוצבה המורשת הלאומית שלנו, לפתוח את חגיגות יום העצמאות ה-65".

צור הוסיף כי "כאן הושר לראשונה המנון הלאומי, כאן הונף הדגל הלאומי, כאן דיברו לראשונה עברית בבית הספר, בגן הילדים וברחוב ועוד. בראשון-לציון חברו יחד כוחות שהניחו יסוד לעיצוב דמותו של יהודי חדש, ארץ ישראלי. יהודי העובד את אדמתו, יוצר ומקדם ערכים לאומיים ותרבות עברית ופועל למען תחיית עם ישראל בארצו. זוהי מורשתנו וזוהי גאוותנו. תפקידנו הוא להנציח את המורשת המפוארת, ואכן בשנים האחרונות נעשית פעולה נמרצת לשימור ולהעצמת נכסי המורשת של ראשון-לציון באמצעות שימור והחייאת לב העיר ההיסטורית שבה נוצרו סמלי הלאום והוחייתה השפה העברית כשפת דיבור".

עוד ברשימת מדליקי המשואות

הרשימה המלאה של מדליקי המשואות: אלוף משנה במילואים דני שפירא, יושב ראש דירקטוריון הספרייה הלאומית בירושלים, דוד בלומברג, פרופסור מאיר בוזגלו, מרצה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית ופעיל ציבור. המשואה השישית שתודלק תהיה משואה משותפת לראש העיר ראשון לציון דב צור ולאיריס הלפרין, מנהלת בית ספר "חביב" בעיר.

גם העיתונאי רינו צרור נבחר להדליק משואה. משואות נוספות יודלקו על ידי בלהה בן אליהו - מרצה לספרות עברית בת ימינו, על ידי דפנה שמשון - בת להורים מקהילת בני ישראל שעלו מהודו, ועל ידי רן חדוותי אשר עובד כאיש שטח במועצה לשימור אתרי מורשת.

את המשואה האחרונה, השמורה מידי שנה לבני נוער, ידליקו שתי נערות - אגטה פרצ'יק בת 18 ואליענה אלבז בת 17 - שתיהן חניכות תנועות הנוער השומר הצעיר ובית"ר.