דוח המבקר על לוד: ניהול כושל ופשיעה גואה

3 החלטות ממשלה רוחביות התקבלו בעשור האחרון בניסיון לשפר את איכות החיים בלוד – אך זו עדיין סובלת מניהול כושל, מרמת פשיעה מרקיעת שחקים, ממערכות קורסות ובלתי מתפקדות ומעירייה בלתי יעילה. דוח מבקר המדינה על השלטון המקומי חושף שרשרת כשלים בעיר שבה התושבים מדווחים על תחושת ביטחון נמוכה במיוחד

כך נראית ההזנחה בלוד (דוח מבקר המדינה)

העיר לוד סובלת מניהול כושל, היעדר אכיפה, תשתיות ירודות ושיעורי פשע גבוהים במיוחד - אלה רק חלק ממסקנות דוח מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי שהגיש היום השופט בדימוס יוסף שפירא, ושאחד מפרקיו יוחד למצבה העגום של העיר.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

באוקטובר 2010 ביקשה הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת ממבקר המדינה להכין חוות דעת בנושא מצב העיר לוד על מנת לבחון את הסיבות לקריסת המערכת השלטונית בעיר, לעמוד על מצב המערכות השונות ולנתח את הגורמים לעלייה בפשיעה ולהידרדרות בביטחון האישי של תושבי העיר.

"בכל הנוגע לעבירות האלימות והרכוש - שלהן השפעה רבה במיוחד על תחושת הביטחון של התושב - האפקטיביות של פעילות המשטרה בלוד נמוכה בהרבה מהממוצע הארצי", נכתב בדוח. בשנת 2003 הייתה שכיחות עבירות האלימות בעיר גבוהה ב-27% מהממוצע הארצי, אד עד סוף שנת 2010 גדר הפער ל-52%. גם בתחום עבירות הרכוש חלה החמרה, משיעור גבוה ב-25% מהממוצע הארצי בשנת 2003 לשיעור של 44% בשנת 2010.

ירידה בעבירות הסמים - עלייה דרמטית במקרי הרצח

מבקר המדינה שפירא (חדשות 2)
מספר מקרי הרצח בעיר עלה משמעותית מארבעה בשנת 2009 לתשעה בשנת 2010. בשנים 2009-2007 התרחשו בעיר 23 מקרי רצח וניסיון רצח. עד מועד סיום הביקורת טרם פוענחו לא פחות מ-16 מקרים, בהם 15 מקרי רצח, המהווים 70% מכלל העבירות האלה. עם זאת, חל שיפור מסוים בתחושת הביטחון של התושבים אך זו ממשיכה להיות נמוכה. גם ממוצע הפשיעה גבוה ב-39% מהממוצע הארצי ושיעור האנשים שמדווחים על אלימות בלוד הוא הגבוה ביותר בכל ערי הארץ.

בנוסף, הדוח מצביע על כך שמספר המתנדבים במשטרה בעיר פחת במחצית בין השנים 2009 ל-2011. כמו כן, החלטת ממשלה מ-2002 להקמת מנהלות שכונתיות בשילוב המשטרה לא יושמה. בתום שנתיים להפעלת תכנית "עיר ללא אלימות" בלוד השיגה התכנית הישגים נמוכים ביותר. בנושא זה מצביע מבקר המדינה על העירייה כגורם העיקרי ליישום החלקי של התכנית.

עם זאת, מהדוח עולה כי במבצעים שקיימה משטרת ישראל בשנים האחרונות הצטמצמו דרמטית העבירות הנוגעות לתחום הסמים בעיר. בשנת 2003 הייתה שכיחות עבירות השימוש בסמים גבוהה ב-203% מהממוצע הארצי, אך בשנת 2010 ירד הפער ל-34%. בנוגע לעבירות סחר בסמים הייתה שכיחות העבירות ב-2003 גבוהה ב-697% מהממוצע הארצי, אך זו ירדה ל-202% בשנת 2010.

גם בתחום עבירות הסדר הציבורי ניכרה הצלחה משמעותית לפעילות המשטרתית המוגברת. בעקבות מבצע לאיסוף אמצעי לחימה בלתי חוקיים ניכרה הפחתה מסוימת באירועי הירי, אולם הכוחות שסייעו למשטרת לוד צומצמו לאחר המבצע ו-17% מהתקנים של משטרת ישראל בעיר טרם אוישו נכון לשנת 2010.

"העירייה לא נקטה צעדים להתייעלות"

דוח מבקר המדינה מצביע על אי יישומן של שלוש החלטות ממשלה רוחביות שהתקבלו בנוגע ללוד בעשור האחרון. מהביקורת עולה כי אף אחת מההחלטות לא הצליחה לחולל מפנה במצב בעיר, בין היתר בשל היעדר תקצוב מספיק, נוסחים כלליים מדי וחוסר התחשבות ב"מאפיינים המיוחדים של העיר".

ביקורת חריפה נרשמה בדוח כלפי העירייה שטרם גיבשה תכנית אב לתחומים שבהם היא עוסקת, מלבד תחום החינוך. ביולי 2011 נמצאה העירייה בשלב של גיבוש טיוטה לתכנית אב בתחום זה. עובדים רבים הועסקו על ידי העירייה במשך השנים ללא תקנים. כמו כן, נכתב כי "איכותו של כוח האדם בעיריית לוד, בפרט זה העוסק בתפקידי ניהול בדרג הביניים ובדרג הבכיר, אינה מספקת". הדוח מצביע גם על "תופעה נרחבת של העסקת קרובי משפחה שלא כחוק" בעירייה וכן על חוסר יציבות בנוגע לאיוש תפקידים ניהוליים. במיוחד מצביע הדוח על משרת מנכ"ל העירייה - "ממלאי התפקיד התחלפו בתכיפות ותקופות כהונתם היו קצרות".

בכל הנוגע לתקציב נמסר כי בשנים 2010-2006 השתפר המצב הכספי הקשה אליו העירייה נקלעה, בעיקר בזכות מענקים בסך 249 מיליון שקלים ממשרדי הממשלה. עם זאת, על פי הדוח, "בכל אותן שנים לא נקטה העירייה צעדים להבראה, לחיסכון ולהתייעלות". בסוף שנת 2009 הסתכמו חובות התושבים לעירייה בכחצי מיליארד שקלים. העירייה גם לא ניצלה כנדרש חלק גדול מהתקציבים שהקצו לה משרדי הממשלה לביצוע עבודות פיתוח. עוד נכתב כי חלה "ירידה ניכרת ברמת השירותים שניתנה לתושבי העיר".

כשלים בתחומי החינוך והרווחה

בתחום החינוך לא ניצלה העירייה את תקציבי תכנית "הטיפול הנקודתי בחינוך" במלואם. כמו כן היא איחרה איחור רב בתשלום משכורות למועסקים במסגרת תכנית זו "ובכך פגעה באמונם ובמוטיבציה שלהם לבצע את תפקידם". היקף כוח האדם המועסק בשירותי הפסיכולוגי החינוכי בעיר אינו מספק. כמו כן, היקף כוח האדם במקור קציני ביקור סדיר - שמטרתו העיקרית מניעת נשירה בקרב התלמידים הערבים - קטן מהנדרש. מצב חלק מהתשתיות בבתי הספר הוגדר "חמור".

גם בתחום הרווחה לקה הטיפול של העירייה בחסר. הוועדה הממונה בלוד לא פעלה בין השנים 2007 ל-2010 בשיתוף עם משרד הרווחה, מה שפגע בתפקוד השוטף שלה. "פעולותיה המהוססות של העירייה בעניין תפקודו הלקוי של מנהל המחלקה לא הלמו את עמדת משרד הרווחה ובגינן שרר במחלקה חוסר ודאות במשך פרק זמן ארוך", נכתב בדוח. "עגומה במיוחד העובדה כי אף שהנהגת העיר הייתה ערה לכך ששיעור הניצול של התקציבים קטן מאוד המשיך מצב של זה חוסר ניצול מחד גיסא ומצוקה אמיתית ומחסור חמור במשאבים מאידך גיסא".

תהליך התשלום לבעלי תפקידים שהועסקו על ידי העירייה התארך יתר על המידה ופגע בנכונותם להמשיך לעבוד, מה שגרם לתחלופה רבה בכוח האדם. גם בנושא ילדים ונוער בסיכון התקדמות העירייה הייתה איטית במיוחד. מחלקת הרווחה אינה מפעילה מספיק שירותים בשפת המטופלים ומספר העובדים במחלקה לשירותים חברתיים לא תואם לאוכלוסייה הערבית בעיר. בנוסף, עובדי המחלקה לשירותים חברתיים עובדים בתנאים ירודים ומידע רגיש על מטופלים אינו מאובטח דיו.

מחסור בכבישים, מדרכות ותאורה

כמו כן, לעירייה אין מידע מבוסס על היקף השימוש בסמים בעיר. גם על סמך הנתונים החלקיים שבידם, מספר המטופלים ביחידה לטיפול בהתמכרויות "קטן בהרבה מהמצופה". ישיבות הוועדה למאבק בנגע הסמים לא התקיימו בתדירות שנקבעה בחוק, והוועדה גם לא הכינה לאישור תכנית להתמודדות עם התופעה ולא פיתחה מנגנון למעקב אחר ביצוע החלטותיה. ביקורת קשה נרשמה גם על טיפול העירייה בנערות במצוקה ובדרי רחוב.

תחום נוסף שבו נכשלה העירייה על פי המבקר הוא חזות העיר. הדוח מציין אמנם כי מאז מונה מאיר ניצן ליושב ראש הוועדה הממונה בפברואר 2011 ניכר שיפור בתחזוקת העיר, אך "אזורים רבים בעיר משוועים לתחזוקה או לשיקום". רחובות רבים בלוד מוזנחים, התחזוקה בגנים ירודה וחזות כל השכונות לוקה בחסר - בייחוד השכונות הערביות. באזורים רבים הכבישים אינם סלולים באספלט, אין מדרכות, תאורה או מערכת ניקוז ראויה. בחורף נקוות שלוליות ענק המשבשות את התנועה ונפערים בורות עמוקים "אף בקרבת מקומות התקהלות של ילדים".

עוד על פי הדוח: למרות מאמצים רבים וליווי של המשרד להגנת הסביבה, העירייה יישמה באיטיות ובאופן לא אפקטיבי את התכניות לפינוי פסולת בניין תוך בזבוז כספי ציבור. על אף שהתקציב להקמת תחנת מעבר לסילוק פסולת הועבר כבר לפני ארבע שנים, התחנה טרם הוקמה, ולאדם הרוצה לסלק פסולת בניין כדין אין תחליף חוקי. בתחום התשתיות - כשלוש שנים לאחר שהעירייה קיבלה את התקציבים להקמת חמישה מעגלי תנועה היא הקימה רק שניים, וזאת ללא נתונים על נפח התנועה ובטרם קיבלה אישור ממשרד התחבורה.

חשש ממשבר בין יהודים לערבים

"היקף הפשיעה הניכר בלוד גורם להיווצרות בעיה קשה ומורכבת הנמשכת שנים רבות", נכתב בדוח. "עקב כך נפגעת תדמית העיר, נמנעת הגירה חיובית אליה וחלה פגיעה בפיתוח העיר ובקידומה". הדוח מזהיר כי בשל היותה של לוד עיר מעורבת בעלת אוכלוסיית מיעוטים גדולה וענייה הסובלת ממצוקות ומשיעור פשיעה גבוה, עלול להיווצר משבר בינה לבין התושבים היהודים בעיר.

לסיכום, מבהיר המבקר כי על אף שהמדינה השקיעה רבות בניסיונות לשקם את לוד, "טרם ניכר שיפור משמעותי במצב העיר ובאיכות חיי תושביה". המבקר קורא למשרד ראש הממשלה ולגורמים שונים לדאוג לכך שתקציבים שהובטחו לעירייה אכן יועברו לה וכי היא תנצלם כראוי. המבקר קורא לעירייה להשלים בדחיפות את הכנת תכנית האב לחינוך בעיר ולפעול בנחישות לצמצום שיעורי הנשירה הסמויה מבתי הספר. במיוחד מציין הדוח את מצבו החמור של בית הספר "הבנים" בעיר וקובע: "על הוועדה הממונה לנקוט צעדים אישיים נגד מי שיימצאו אחראים למחדל החמור אשר גרם לבזבוז כספי ציבור".

המבקר קורא לעירייה ולמשרדי הממשלה הרלוונטיים לפתור את הבעיות שמנעו את יצירת התשתית הארגונית לתכנית "עיר ללא אלימות" בלוד. כמו כן קורא המבקר למשטרה "לפעול באופן עקיב ונמרץ כדי להביא למפנה אמיתי במצב הפשיעה בעיר".

מעיריית לוד נמסר בתגובה: "ראשית יודגש כי המדובר בביקורת שנעשתה טרם כניסתו של מר מאיר ניצן לתפקיד. עיריית לוד אשר בוקרה כמו יתר הרשויות המקומיות, מייחסת חשיבות רבה לנושא הביקורת, לפיכך העבירה התייחסות מפורטת למשרד מבקר המדינה לטיוטת הדוח שהועברה אליה. העירייה בראשותו של מר ניצן אשר סיימה את 2012 באיזון תקציבי וללא גרעון - לראשונה מזה עשרות שנים, עשתה, עושה ותעשה כל שדרוש לתיקון הליקויים עליהם הצביע המבקר בדוח".