42% מהציבור: ההנהגה בישראל מושחתת

"מדד הדמוקרטיה" של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה ממצאים מדאיגים לפיהם מרבית הישראלים חשים חוסר אמון כלפי הממשלה, המערכת החברתית-כלכלית ומוסדות המדינה. רמת הלכידות החברתית נתפסת כנמוכה, ו-65% תומכים בחידוש המחאה החברתית. אך למרות הכל, יש גם כמה נתונים חיוביים

מסקנות עגומות ממדד הדמוקרטיה (חדשות 2)

המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסם הבוקר (ראשון) את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2014, שהתמקד בנושאים כלכליים-חברתיים. מן הנתונים עולה כי עבור מרבית המשיבים (41% מקרב היהודים) חשוב יותר התחום הכלכלי-חברתי מאשר סוגיית החוץ והביטחון ונושאים מדיניים, וכי לרוב הציבור אמון נמוך במוסדות המדינה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

המדד, המבוסס על סקר שנערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, מגלה כי בכל הנוגע למצב האישי, פלח משמעותי באוכלוסייה דיווח על קושי. שליש מכלל הנשאלים דיווחו על הכנסה משפחתית נמוכה מהממוצע וחמישית מקרב הנשאלים השיבו כי הם מגדירים עצמם עניים. על פי המדגם, תחושת העוני גדולה באופן יחסי בקרב ערביי ישראל, יוצאי מדינות אסיה ואפריקה, ואלו המשייכים עצמם לימין הפוליטי מבחינה מדינית.

אמון נמוך במערכת החברתית-כלכלית (חדשות 2)

מרבית הנשאלים הביעו חוסר אמון כלפי המערכת החברתית-כלכלית וכלפי שחקנים מרכזיים בה ובהם משרד האוצר, הבנקים וועדי העובדים. 79% סבורים כי ועדי העובדים הגדולים (חברת החשמל, רכבת ישראל, הנמלים) מחזיקים בכוח רב מדי. רוב המשיבים ענו כי הם רואים בניסיונות בעלי ההון להשפיע על תהליכי קבלת החלטות כצעד הפוגע בדמוקרטיה.

יותר מ-42% מהנשאלים השיבו כי הם סבורים שהנהגת ישראל מושחתת ו-31% ענו כי לדעתם קיימת שחיתות מסוימת בקרב מנגנוני השלטון. רק מיעוט מקרב הנשאלים (19%) סבור כי לא קיימת שחיתות שלטונית כלל.

נשיא המדינה ראובן ריבלין קיבל לידיו את המדד בבית הנשיא ואמר: "הקיטוב החברתי והפערים הכלכליים, שהגיעו במדינת ישראל לשיא חסר תקדים, הם בעלי פוטנציאל נפיץ ואלים. הקיטוב החברתי הזה מתקיים בעוצמה בין הפריפריה למרכז, בין המגזר החרדי לכללי, ובין ערבים ליהודים".

"לא הופתעתי לראות, שהמדד מצביע גם על ירידה באמון הציבורי במערכות השלטון והמדינה. אני חושש שהמערכת הרוויחה זאת ביושר. חוסר אמון בשירות הציבורי ובמערכת השלטון הוא מכת מוות לדמוקרטיה. מנהל תקין ושקיפות הם המפתחות לשיקום אמון הציבור במערכת. הסכנה הגדולה של הבחירות הקרובות היא ייאוש ואדישות. הציבור אינו יכול להרשות לעצמו להתמכר לאדישות מסוכנת, שהנפגע היחיד שלה הוא הציבור עצמו".

לא רוצים עוד מסים

כאשר נשאלו הנסקרים על אופן הטיפול המועדף בתחום הכלכלי-חברתי השיבו מרבית המשתתפים כי הם אינם מוכנים לשלם יותר מסים כדי להביא לצמצום הפערים. שני שלישים השיבו כי לדעתם המצב הנוכחי מצדיק יציאה למחאה חברתית נוספת. מרבית המשיבים רואים בממשלה כאחראית לרמת החיים של האזרחים ומתנגדים לטענה לפיה העניים עצמם הם שאחראים למצבם הכלכלי הירוד.

ממצא בולט נוסף מעלה כי מרבית הציבור, ללא קשר למצב הכלכלי האישי, מזדהה עם גישה כלכלית הדוגלת במעורבות ממשלתית בתחום הכלכלי. רק חמישית מהמשיבים תמכו בשיטה קפיטליסטית של שוק חופשי ומעורבות ממשלתית נמוכה. רוב לתומכים במעורבות ממשלתית בתהליכים כלכליים נמדד גם בקרב מצביעי מפלגות הימין ומפלגות התומכות בשיטה הקפיטליסטית. קרוב ל-60% מהנשאלים הביעו מידות אמון נמוכות במיוחד בבנקים ובמשרד האוצר.

פטריוטים וגאים

זוכה לאמון גבוה. ביהמ"ש העליון (אתר בית המשפט העליון)

קרוב למחצית מהנשאלים סברו כי מצבה הכללי של המדינה טוב. רוב הנשאלים, כולל מהמגזר הערבי, אף גילו מידה גבוהה של פטריוטיות וגאווה בהיותם ישראלים. עם זאת, הסקר מצביע על מידת אמון נמוכה במוסדות השלטון והמדינה. בכל המוסדות שנסקרו נמדדה ירידה בהשוואה לסקר שבוצע ב-2013.

הממשלה, הכנסת, המשטרה והרבנות הראשית הם הארגונים הזוכים לאמון המועט ביותר בקרב הציבור, בעוד שצה"ל, בית המשפט העליון ונשיא המדינה הם שלושת הארגונים היחידים הנהנים מאמון מרבית הציבור. 60% השיבו כי הם אינם מרוצים מהדרך בה מטפלת הממשלה בבעיות הקיימות במדינה.

בתחום החברתי העריך מרבית הציבור את הלכידות בארץ כלא גבוהה. תגובות שליליות התקבלו בעיקר מאלו המרגישים כמשתייכים לזרמי השוליים בחברה - ערבים, עניים ואלו המשייכים עצמם לשמאל המדיני. למרות שתפיסת החשיבות של השסע הכלכלי עלתה בשנים האחרונות, המתח בין יהודים לערבים נתפס עדיין כשסע החזק ביותר.

מדד הזכויות האזרחיות טעון שיפור. צילום א (דוברות משטרת תל אביב)

כשני שליש מהמרואיינים היהודים (63%) הביעו התנגדות ליחס מפלה כלפי הציבור הערבי. עם זאת, רוב גורף (74%) השיב כי החלטות גורליות בנושאי שלום וביטחון צריכות להתקבל ברוב יהודי.

למרות הנתונים השליליים, רבים השיבו כי הם שבעי רצון ממצבם הכלכלי והמשפחתי. רוב ברור מקרב המרואיינים הגדירו את מצבם האישי כ"טוב" או "טוב מאוד". בהשוואה בינלאומית של הנתונים בין ישראל לבין 27 מדינות אחרות עולה כי ישראל ממוקמת בשליש העליון של המדינות במדד השוויון המגדרי ושביעות הרצון מהחיים. לעומת זאת, בכל הקשור למדד הזכויות האזרחיות, המעורבות האזרחית והיציבות הפוליטית ממוקמת ישראל בשליש התחתון של המדינות.

בהכנת הכתבה השתתפה שושי חתוקה.