על אף שכמעט איבד את ידו: המטפס נדב בן יהודה כובש עוד פסגה

לפני חמישה חודשים היה נדב בן יהודה במרחק של כ-200 מטרים בלבד מהגשמת חלום, לכבוש את פסגת ההר הגבוה בעולם - פסגת האוורסט. אבל אז הוא נתקל במטפס טורקי שאיבד את ההכרה, והציל את חייו. במהלך החילוץ, ובקור של מינוס 60 מעלות, נוצר נמק בכף ידו של נדב. למרות זאת, הוא חזר לנסות ולכבוש פסגה נוספת הפעם בספרד

טיפוס הרים הוא אחד מענפי הספורט המסוכנים שיש - בגלל הקור העז שיכול להגיע עד לטמפרטורה של מינוס 60 מעלות, בגלל המחסור בחמצן, ובעיקר בגלל העובדה שנמצאים תלויים במשך שעות על גרזן טיפוס שנעוץ בקרח, בגובה של אלפי מטרים מעל פני הקרקע. ב-1 באוקטובר, בשעה 6:50, נדב בן יהודה נמצא ברכס מלדטה בספרד, בדרכו לכבוש את הפסגה הגבוהה ביותר של הרי הפירנאים. לפסגה הזאת הוא יגיע לאחר שחווה על בשרו את הסכנות שבדבר.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת  

לפני כחמישה חודשים יצא נדב, בן ה-24 לכבוש חלום - להגיע לפסגת האוורסט, ההר הגבוה בעולם. אבל הוא יודע שגם הפעם יש לו משימה כמעט בלתי אפשרית. "על ההר כיום יש יותר מ-200 גופות שנמצאות שם לאורך כל השנים, לא מפונות ונשארות שם בגובה של 8,000 מטרים באזור שנקרא אזור המוות", מספר בן יהודה.

לאחר שלושה חודשים על ההר, יצא נדב ליום הטיפוס האחרון שבו תכנן לעלות לפסגה, עד שקיבל סימן שזהו הרגע לחזור על עקבותיו. הסימן הגיע בדמותו של איידן, מטפס טורקי שהיה חסר הכרה, אבל עדיין בחיים כשבן יהודה הגיע אליו. "באותו לילה פגשתי שתי גופות, ואיידן, היה הגופה השלישית", הוא נזכר. "ידעתי באותו רגע שזה הזמן לרדת כי לא אוכל להמשיך למעלה".

בן יהודה אכן חזר על עקבותיו כשהוא נושא איתו את המטפס הטורקי במבצע חילוץ ארוך וקשה. "היה שלב שחשבתי שזה ייגמר רע מאוד וששנינו נישאר על ההר. זה היה טיפוס ורטיקלי לחלוטין, כלומר שאני צריך לתפעל קשרים ומערכות הרמה". נדב סחב את עמיתו במשך תשע שעות, בקור של מינוס 60 מעלות כשידו חשופה, זאת כדי להצליח במשימת החילוץ הקשה. כווייות הקור בארבע אצבעותיו הפכו לנמק: "כשחזרתי לארץ דיברו על קטיעה של כל ארבע האצבעות האלה", משחזר בן יהודה. "עם הזמן, הנמק שנוצר הפך את כל האצבעות לשחורות והתחלתי סדרת טיפולים ארוכה וסיזיפית, שנמשכת עד היום בעצם".

שלוש מתוך ארבע האצבעות שנפגעו עדיין לא מתפקדות, אבל למרות הכאבים מתעקש בן יהודה להתמיד באימוני הכושר המפרכים והכואבים, כדי שיוכל להמשיך בתחביב או בשיגעון הטיפוס.