מדד הדמוקרטיה: לא מאמינים בכנסת

אזרחי ישראל אופטימיים לגבי עתיד המדינה, מביעים אמון גבוה בצה"ל ובנשיא וגאים להיות ישראלים - אך מנגד, הם אינם שבעי רצון מהמפלגות וחשים ברובם כי אופן טיפול הממשלה בבעיות אינו טוב. הבוקר מתפרסם "מדד הדמוקרטיה 2012" שבודק מה החברה הישראלית חושבת על סוגיות מרכזיות במדינה

אי שביעות רצון מתפקוד הפוליטיקאים (AP)

ישראל 2012 - מאמינים בצה"ל ובנשיא המדינה, לא מרוצים מתפקוד הפוליטיקאים אבל אופטימיים לגבי העתיד. המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסם הבוקר זה השנה העשירית את "מדד הדמוקרטיה 2012", שמבקש למפות את עמדות הציבור הישראלי בכל הנוגע לשיטת השלטון, תפקוד המערכת הפוליטית, נבחרי הציבור והערכים הדמוקרטיים המרכזיים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

מהמדגם, שכלל 1,025 מרואיינים בני 18 ומעלה, עולה כי 38.1% מהישראלים מעריכים את מצבה הכללי של המדינה כטוב. 40.5% חושבים כי המצב בינוני ורק 21.4% חשים כי מצבה של המדינה הוא רע. בהקשר זה יש לציין כי רוב הישראלים (75.6%) אופטימיים לגבי עתיד המדינה ורק 21.8% פסימיים.

אחת הסוגיות החשובות ביותר בהן עוסק המדגם הנרחב הוא שאלת אמון הציבור במוסדות הישראליים. לאמון הרב ביותר זוכה צה"ל (85.2%) ואחריו נשיא המדינה (78.6%), בית המשפט העליון (73.4%) ומבקר המדינה (72.7%). ראש הממשלה לעומתם זוכה לאמונם של 56.4% מהציבור. אבל מסתבר ששני גופים בולטים במיוחד בחוסר האמון שמביע כלפיהם הציבור: התקשורת (46.3%) והפלגות (34.1%).

89.1% מהיהודים גאים להיות ישראלים

למרות האמון היחסי שזוכה לו ראש הממשלה, מסתבר שרוב הנשאלים (59%) חשים כי הממשלה לא מטפלת היטב בבעיות של המדינה. כמו כן עולה כי 63.2% מהציבור היהודי ו-67.6% מהציבור הערבי חשים שיכולתם להשפיע על מדיניות הממשלה היא מעטה או בכלל לא קיימת. למרות זאת, רמת העניין של הישראלים בפוליטיקה היא גבוהה (66.7%), אם כי נרשמה ירידה משנה שעברה (76.8%).

לאורך המדגם ניכרים הבדלים בולטים בעמדות של הציבור היהודי והציבור הערבי. המתח בין שתי הקבוצות עומד במקום הראשון בסיווג חומרת המתחים בחברה הישראלית, ורק לאחריו מגיע המתח בין חילונים לדתיים, עשירים לעניים, ימין לשמאל ומזרחים ואשכנזים. כמו כן, 72.9% מהנשאלים היהודים העידו כי הם חשים שייכות גבוהה למדינה ובעיותיה, לעומת 27.7% בלבד בקרב הערבים.

כשנשאלו המרואיינים האם ערביי ישראל מהווים אוכלוסייה מקופחת, ענו 58.3% מהישראלים בשלילה, לעומת 74.9% מהערבים שהשיבו בחיוב. רוב מוחלט של היהודים (89.1%) חשים גאווה בישראליותם, לעומת 44.5% בקרב האוכלוסייה הערבית. עם זאת, בקרב שני המגזרים נרשמה הסתייגות דומה מהרעיון של "מנהיג חזק" ומהאפשרות כי נואם יבטא ביקורת חריפה בפומבי על המדינה.