אחרי 20 שנה: בני היורדים שעלו מתאחדים

שני עשורים חלפו מאז הקמת גרעין "אב"א" בקיבוץ נחל עוז, שאליו חברו צעירים שהחליטו לשוב ארצה ולהשאיר מאחור את בני משפחותיהם והוריהם שעזבו. בפגישה מחזור מרגשת הם סיפרו על הקושי להרגיש שייך גם היום, ומקצתם - שעזבו את הארץ - לא מתגעגעים

כשהשמש זורחת מעל בית הוריה של לימור טייטלר-למי בלוס אנג'לס,  בגבעת אולגה – המרוחקת אלפי קילומטרים משם - כבר עוד מעט ערב. הנכד נדב מחכה לסיפור לילה טוב של סבתא אראלה - ולחיבוק עובר מסך דרך הסקייפ. כשהייתה לימור בת שבע, ביקשו הוריה - אחרי שליחות של שנים באפריקה – "לקפוץ" בדרך חזרה ארצה ולבקר קרובי משפחה בארצות הברית.  מאז עברו 30 שנים, והם עדיין שם.

"אני מאוד כעסתי על ההורים שלי. לא דיברתי איתם ולא סלחתי להם המון שנים", סיפרה טייטלר-למי על האכזבה שהביאה החלטת של הוריה להגר באופן סופי לארצות הברית ולא לשוב לישראל.

אבל למרות הכל, חזרה לימור לארץ והתגייסה לצה"ל. באחד הטיולים לחו"ל היא הכירה את מואיז מהאיטי, והיום הם מגדלים ביחד את ילדיהם בארץ. למרות כל השנים שעברו, הם ממשיכים להמתין גם לשובם של הוריה של לימור.

אחרי ההתלהבות - הגעגועים הפכו חזקים מכל

שי יוסוב נולד בישראל, עד שבגיל 13 החליטו בני משפחתו לרדת מהארץ. תחילה הוא היה נלהב מהמעבר למקום אחר, אבל עד מהרה התקשה להתמודד עם הגעגועים לכל מה שהכיר עד אז.

"זאת התרגשות גדולה שנוסעים, לארץ החדשה והמדהימה הזאת", הוא תיאר את התחושות לפני העזיבה. "היו מסיבות פרידה, כולם נפרדו, כתבו מכתבים ויומן זיכרונות - אבל גם אז לא ממש קלטתי".

הרצון לחזור הפך עז יותר ויותר כשפרצה מלחמת המפרץ הראשונה. "הטילים נפלו כשבארץ היה לילה ושם היה צהריים", הוא סיפר. "הייתי מבריז משיעורים כדי להספיק להגיע מהר הביתה ולראות ב-CNN איפה נופלים הטילים ומה קורה בישראל".

יש גם מי שלא מתגעגע

לימור, שי ואחרים – בני שליחים ישראלים בחו"ל או יורדים – היו צעירים שהחליטו לשלוף עצמם ממשפחה מופתעת שהותירו באמריקה, ולזנוח את המרוץ לקולג' ולעושר. במקום כל זה, הם מצאו עצמם ברפת של קיבוץ נחל עוז.

בסוף השבוע האחרון, אחרי 20 שנה שלא נפגשו, הם חזרו לכמה שעות לתקופה שבה באו, במסגרת פעילות של הצופים, להתגייס לצה"ל. לגרעין שהקימו קראו "אב"א" – "אנו באנו ארצה". שם די אירוני עבור מי שהותירו את שני הוריהם מעבר לים.

20 שנה חלפו, אך לא כל בני הגרעין באו לפגישת האיחוד המרגשת: הסיבה לכך נעוצה בעבודה שאחדים בהם, אחרי כמה שנים בארץ, החליטו – כמו הוריהם – לזנוח את החזון הציוני והצטרפו לבני משפחותיהם בחו"ל.
 
גיא הוכמן הוא אחד מהם – ובשיחה עמו הבהיר כי לא נותרו בו געגועים רבים לארץ. "לא תכננתי ואני גם לא מתכנן לחזור היום למדינת ישראל עם שני ילדים ואישה", הוא אמר – והסביר: "היום אני נושק לגיל 40. אין לי כוונה לבנות את עצמי בשנית במדינת ישראל".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת