ישראלית ואפריקני בדרום ת"א: "לבד אני יפה, איתו אני בושה"

התמונה המאיימת של השנאה בדרום תל אביב מורכבת מסיפוריהם של מי שחווה את המציאות הזאת מדי יום: זוגות של ישראליות ואפריקנים הנחשפים לשנאה יוקדת, תושבים המפחדים לצאת מן הבית וחושבים ש"יהיה פה רצח", אפריקנים שחוששים שיסמנו את דלתותיהם באיקסים. בימים האחרונים הסתובבנו במקום שכולם בו חשים שהם קורבנות

דרום תל אביב. כבר שנים ארוכות מוגדר האזור הזה כ"חצר האחורית" של העיר ללא הפסקה. בשבועות האחרונים עלה שוב האזור הזה לכותרות, ובנסיבות לא מחמיאות. המאבק בין מהגרי העבודה מאפריקה לבין התושבים הוותיקים מחריף, ולא נראה שבאופן מסתמן פתרון.

דנה, למשל, היא בת זוגו של אייזק - מהגר עבודה מחוף השנהב. "אם אני לבד ברחוב, מתמוגגים ממני. אומרים לי כמה שאני יפה. אבל כשאני איתו? מסננים לעברי שאני בושה", היא אומרת. "התאהבתי, לא התכוונתי, קרה. כרגע? אפריקנים פחות מפחידים אותי מישראלים שיעליבו אותי, יפגעו בי, יקללו אותי בלב שלהם. אפריקנים יסתכלו עליי עם החבר שלי ופחות ישפטו אותי".

החברה לא מסכימה לזוגות מעורבים

"חלק מהאנשים צועקים, איזה כושי, איזה מסריח", מספר ג'וזף ג'סטינו, שהותקף בשבוע שעבר בתום ההפגנה נגד מהגרי העבודה. "מעליבים אותי בהרבה צורות, אבל אני יודע שזאת לא המדינה שלי לכן אני לא רב איתם. יש המון זוגות של אפריקנים עם נשים ישראליות, והם מסתתרים. אבל אני יודע שרובן יעזבו את החבר שלהן כי החברה לא מסכימה לזה".

"אם בסופו של דבר יהיו לנו ילדים, הם יוולדו למציאות רעה", סיכמה דנה. "מציאות בה הם יכולים להיות הכי יפים ומוצלחים. אבל זה לא ישנה הרבה, כי הם שחורים. מה הפתרון לזה? יש מספיק מקומות בעולם לחיות בהם".

"מה אנחנו בשואה?"

בחודשים האחרונים מגיעים מדי יום מתנדבים לאזור התחנה המרכזית הישנה, שם הם מחלקים מזון וביגוד למהגרי העבודה. "מרעיבים אותם בכוונה, כדי שהם יגנבו ויהיו פושעים ומסריחים, וכדי שנוכל להמציא כאן את המודל הדמיוני בו הם מעבירים לנו מחלות", כך אמרה אורלי פלדהיים, מתנדבת ב"מרק לוינסקי".

"הכל נבנה בצורה מאוד מתוכננת כדי שהם יהיו 'סרטן בגוף האומה'. כבר היו שמועות שסימנו דלתות באיקסים כדי שיוכלו לדעת בדיוק איפה הם גרים. מה אנחנו בשואה?!", היא תוהה.

"הכתובת כבר על הקיר: יהיה פה רצח"

ויש גם את הצד השני, הצד של התושבים הוותיקים. אלה שחוששים מאוד מההתגודדויות הליליות של מהגרי העבודה בלב השכונות. "היום אנחנו בבית", אומרים בני הזוג ספיוב משכונת שפירא. "אי אפשר לצאת החוצה. הם מכים אותנו, באים ושותים בירה והם שיכורים. זה מפחיד!". והדבר המשמעותי ביותר עבור הורים לילדים: צריך להיות יצירתיים ולמצוא להם תעסוקה בתוך הבתים הקטנים.

האם יש חשש שיהיה פה רצח? "אין חשש, יהיה פה משהו", מצהיר משה ספיוב. "הכתובת על הקיר. האזרחים פה בשכונה הדם כבר עלה להם בראש. זה לא ייגמר בטוב, זה בטוח... רצח? ברור! מלחמה תהיה פה איתם. הרצח בדרך. אנחנו ממש לקראת זה, ומה שבטוח - עוד לא הגענו לשיא".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת