ראש הממשלה: "אז כמו היום יש מי שרוצה להשמיד מיליוני יהודים"

ביד ושם נפתחו הערב אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה, בעצרת המרכזית בהשתתפות נשיא המדינה וראש הממשלה. השניים הזכירו את אירן כאיום המרכזי על עם ישראל כיום. פרס: "עלינו להפיק לקחי השואה. יכולים להגן על עצמנו". נתניהו תקף: מי שמתעלם מהאיום האירני – מתעלם מלקחי השואה. הצטרפו לשידור הישיר

ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ב נפתח הערב בעצרת הפתיחה הממלכתית בכיכר גטו ורשה ביד ושם, בה נשאו דברים נשיא המדינה שמעון פרס וראש הממשלה בנימין נתניהו. את העצרת המרכזית העברנו בשידור ישיר באתר האינטרנט של חדשות 2.

נשיא המדינה שמעון פרס פתח את הטקס בהתייחסות למותה של הקצינה סג"מ הילה בצלאלי, מוקדם יותר בהר הרצל, וכן למותו של חייל ההנדסה טוראי יהושע חפץ, שהתמוטט ומת במהלך גיבוש. הוא שלח תנחומים למשפחותיהם של השניים ואיחל החלמה מהירה לפצועי האסון בהר הרצל.

"זה אנחנו. זה עמנו. עם נושא אור גדול. עם נושא יתמות תהומית. זה אנחנו. ניצולי שואה. בוני תקומה", פתח הנשיא פרס את דבריו. "משרפות הדיקטטור הנאצי ושליחיו, המיטו אסון על העולם, ושואה על בני עמי. מכחישי השואה מכחישים מעשי קודמיהם כדי לכסות על מעשי עצמם. שקר ההכחשה לא יכבה את אש התופת. ערמות הגופות המעונות. הירויים שנזרקו לתעלות המוות. התנורים ששרפו בני אדם חיים. הם עדות לעולם ועד. נשמת אפם האחרונה של התינוקות בזרועות אימותיהם - תוסיף לזעזע כל בן אנוש. עד קץ הדורות".

"הנאצים הקימו חרושת של מוות. פסי ייצור של רצח. מפעלי גז של חנק. לא היה כדבר הזה בדברי הימים. כה מאורגן. כה שיטתי. כה חייתי. זה קרה באירופה. סמל הנאורות. זה נולד בגרמניה", המשיך הנשיא. "היהודים שחיו בגרמניה העשירו את תרבותה. העלו את רמתה המדעית. העשירו את כלכלתה. כמו כל יהדות אירופה. מדוע זיהה אותם היטלר, כגדולי אויביו?".

"היינו סימן שאלה. היום אנו מדינה איתנה. לאנושות היום אין ברירה, עליה להפיק את לקחי השואה. ולעמוד מול איומים קיומיים, בטרם יאחרו את המועד. אירן עומדת במרכז האיום הזה. היא מרכז הטרור. היא מהווה איום על שלום העולם", הדגיש פרס.

"באנו לחזור ולהישבע 'לא עוד'", סיים הנשיא את דבריו. "באנו לומר שאנו שוחרי שלום היודעים להגן על עצמם. יכולנו ונוכל. בנינו ונבנה. נזכור לעד את זכר ששת מליוני אחינו שניספו בשואה. בעוד שבוע נניף את דגלי העצמאות של ישראל שהועלו לראשונה לפני 64 שנים. היום כבר ברור שהמציאות שיצרנו, עולה על החלום שחלמנו. נעלה בגאון את דגלי העתיד של ישראל כמדינה עצמאית, ערכית, יצירתית ותורמת. דגלי שלום, ביטחון וידידות".

נתניהו: אמשיך לומר האמת - אירן רוצה להשמידנו

"עם ישראל חי. אויבנו ניסו לקבור את העתיד היהודי, אבל עתידנו נולד מחדש בארץ אבותינו", פתח ראש הממשלה בנימין נתניהו את נאומו. "ביום הזה, היום שבו העם כולו מתכנס יחד כדי לזכור את השואה ואת ששת המיליונים מבני עמנו שנרצחו בה, עלינו לממש חובה עליונה והחובה הזו איננה רק לזכור את העבר - אלא גם ללמוד את לקחיו. והחשוב ביותר - ליישם לקחים אלה. וזאת, כדי להמשיך ולהבטיח את עתיד עמנו. זוכרים את העבר, מבטיחים את העתיד על ידי יישום לקחי העבר".

"הדבר הזה נכון במיוחד לדורנו, שעומד שוב בפני הקריאה להשמיד את מדינת היהודים", המשיך נתניהו. "אני מקווה שיום אחד מדינת ישראל תחיה בשלום עם כל העמים וכל המדינות באזורנו. כיום קורא ופועל המשטר האירני בגלוי ובנחרצות להשמדתנו והוא פועל בקדחתנות לפתח נשק גרעיני כדי להשיג מטרה זו".

"אני יודע שישנם אלה שאינם אוהבים שאני אומר אמיתות לא נוחות מסוג זה. הם מעדיפים שלא לדבר על אירן גרעינית כאיום גרעיני", אמר ראש הממשלה. "הם אומרים שגם אם אמירה כזו נכונה רק זורעת פחד ובהלה. אני שואל - האם האנשים האלה איבדו כל אמון בעם ישראל? האם הם באמת חושבים שלעם הזה, שהתגבר על כל סכנה, אין מספיק כוחות כדי להתמודד עם סכנה חדשה זו? הרי מדינת ישראל התמודדה בהצלחה מול סכנות קיומיות כשהייתה פחות חזקה מהיום. מנהיגיה לא היססו לומר לעם את האמת. וכשהעם שמע את האמת - האם הוא נתקף בבהלה או שהתאחד כדי להדוף את הסכנה? האם הפחד שיתק אותנו או שעשינו את מה שנחוץ כדי להגן על עצמנו?".

"להירתע מלומר את האמת, שהיום כמו אז יש כאלה שרוצים להשמיד מיליוני יהודים - זו התעלמות מהשואה ומלקחיה", אמר נתניהו. "לראש ממשלת ישראל לא רק מותר להעלות את זכר עמנו, כשהוא מעלה סכנות קיומיות לעמנו - הרי שזוהי חובתו. היום המציאות שונה, היום יש לנו מדינה, היום יש לנו צבא, יש לנו את היכולת, החובה והנחישות להגן על עצמנו. כראש ממשלת ישראל מעולם לא אירתע מלומר את האמת לאומות, גם כשאמת זו איננה נוחה".

"אירן חמושה בנשק גרעיני היא איום קיומי על מדינת ישראל ועל מדינות אחרות באזור ואיום חמור על שלום העולם", הדגיש נתניהו. "האמת היא שחובה למנוע מאירן להשיג נשק גרעיני. זוהי חובתו של העולם, אבל מעל לכל זוהי חובתנו. זיכרון השואה איננו רק עניין טקסי או זיכרון היסטורי. זיכרון השואה הוא ציווי מעשי להפיק את לקחי העבר כדי להבטיח את אושיות העתיד. לעולם לא נטמון את ראשנו בחול, עם ישראל חי ונצח ישראל לא ישקר".

במהלך העצרת הודלקו שש משואות. את המשואה הראשונה הדליקה בת שבע דגן; את המשואה שנייה אנטולי רובין; השלישית - אליעזר לב ציון; הרביעית - חסיה ורדי; החמישית - יהודה וידבסקי ואת המשואה השישית ארטמיס מירון.

הרמטכ"ל: לא נעמוד עוד חסרי הגנה

הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ שלח היום לחיילי צה"ל איגרת מיוחדת לרגל יום השואה והגבורה. "הערב, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, עומדים אנו, חיילי צה"ל ומפקדיו כולם, ומצדיעים בדממה כואבת לזכר גבורתם של מיליוני נשים, גברים וילדים, שנאלצו לחוות את התופת הנורא ההוא", כתב גנץ.

"אנו מצדיעים לכל אחד ואחת מהם, על גדולתם הייחודית מול המציאות הבלתי אפשרית שבה היו נתונים. הם התשובה הנצחית לתורת הגזע האנטישמית, שניסתה לתאר את היהודי כ"תת-אדם", לתעמולת הנאצים בשלטי החוצות ולקריקטורות בשערי העיתונים", המשיך הרמטכ"ל.

"צה"ל שואב מזכר השואה והגבורה את העוצמה הצבאית ואת החוסן המוסרי אשר מכוונים אותו בכל צומת הכרעה בדרכו, ואשר דוחפים אותו לניצחון פעם אחר פעם. תעצומות הגוף והנפש הללו נמצאות עמנו בכל עת וביתר שאת בשעות אלו - שבהן רוחות המהפכה מערערות את יציבות המזרח התיכון, ויוצרות אתגר רב זירתי מורכב ביותר, כשברקע אנו עדים לניסיונות לפגוע במדינת ישראל, בתושביה וביהודים באשר הם", ציין גנץ. "ביום זה של חשבון נפש נחדש פעם נוספת את ברית הדורות שבנינו לבין מי שחזו את זוועת השואה מבשרם ואת ההבטחה, ששוב לא יעמוד בן העם היהודי חסר הגנה".

ישראל 2012: 200 אלף ניצולי שואה

ערב יום השואה פרסם משרד הרווחה נתונים לפיהם בישראל חיים כיום כ-200 אלף ניצולי שואה. כ-80 אלף מניצולי השואה מקבלים גמלה מממשלת ישראל ועוד כ-20 אלף ניצולים מקבלים רנטת בריאות מממשלות גרמניה, צרפת והולנד. ממשרד הרווחה נמסר כי השאר מקבלים מענקים ושירותים חברתיים וטיפוליים מקרן הרווחה לניצולי השואה וממשרד הרווחה.

בשנת 2012 גדל התקציב של סל השירותים לרווחת ניצולי השואה ב-6 מיליון שקלים, והוא עומד על 206 מיליון שקלים. על אף שהמדינה מממנת לניצולי השואה כ-50%-60% מההוצאות על תרופות ושירותי רפואה, בעלות שנתית של כ-71 מיליון שקלים - כרבע מכלל הניצולים נזקקו בשנה האחרונה לסיוע, כך עולה מנתונים שפרסמה הקרן לרווחת ניצולי השואה.

עוד ציינה הקרן כי בישראל קרוב ל-12 אלף ניצולים הסובלים מקור ומרעב בכל ימות השנה. כמו כן, קרוב ל-12 אלף ניצולי שואה מתים מדי שנה בישראל - כ-32 מדי יום.

60% מהניצולים חשים בדידות

במשרד הרווחה דיווחו כי הצליחו לגייס השנה 10 מיליון שקלים לתשלומי מענקים לניצולי השואה. בין ההטבות הניתנות, בהתאם לחוק ההטבות לניצולי השואה, הוגדלו קצבאות הזקנה וגמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים. כמו כן, ניצולים יוצאי מחנות וגטאות מוכרים, אשר אינם מקבלים כל קצבה בגין נרדפותם בשואה, זכאים לקבלת קצבה והטבות בסך 1,700 שקלים בחודש, קבלת כרטיס נטען בשווי 2,400 שקלים לשנה, הנחה בארנונה ודמי הבראה בגובה של כ-2,000 שקלים.

על פי המחקר של הקרן לרווחת ניצולי השואה, כ-60% מהניצולים מעידים על תחושה של בדידות מתמדת ואחוז דומה העידו כי הם מתקשים לצאת מביתם לצרכי סידורים וקניות. משרד הרווחה משתדל לתת מענה לבעיות אלו ומפעיל שירותים רבים כגון קבוצות תמיכה, מועדונים חברתיים, קבוצות יצירה ואף הדרכה בשימוש במחשב. 15 אלף ניצולים לוקחים חלק בפעילויות אלה ב-100 רשויות מקומיות.

משרד הרווחה מסבסד את חברותם של ניצולים בעלי הכנסה נמוכה בקהילות תומכות וביקורים יומיים במרכזי יום וארוחות חמות. בהתאם למגמה להרחיב את מעגל הזכאים, זוכות אוכלוסיות נוספות, כמו יוצאי תוניסיה ולוב, לקבלת קצבה חודשית. סל השירותים הממשלתי מסייע לניצולי השואה בקבלת החזרים בגין הוצאות רפואיות, עזרים רפואיים, תוספת שעות עזרה בבית, עזרת מטפל מיידית בתום אשפוז ועוד.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפן לחדשות 2 בפייסבוק